(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר |
|
|
|
דף הבית > חדשות | | אל תתנו לחג ללכת! |
| | מה מקור השם 'אִסְרוּ חַג'? מן הפסוק בתהלים: (קיח, כז): "אֵ-ל ה', וַיָּאֶר לָנוּ. אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ". זו למעשה קריאה שפירושה: "קִשרו את הקרבן 'חג' בחבלים לקרנות המזבח".
צילומים: מאיר אלפסי כ"ג בסיון התשע"ה (06/10/15) | | היום שאחרי החג מכונה 'אִסְרוּ חג'. הוא אינו יום חג (בארץ ישראל; בחו"ל חוגגים היום את 'יום טוב שני של גלויות'), אך יש בו מעט קדושה, מין הילה שחופפת עליו ומרככת עבורנו את הנחיתה חזרה לשגרת ימי החולין. שהחבטה לא תהיה עזה כל-כך. שנסתגל בהדרגה לאפרוריות הסתווית הממתינה לנו ככלות חגי תשרי.
מה מקור השם 'אִסְרוּ חַג'? מן הפסוק בתהלים: (קיח, כז): "אֵ-ל ה', וַיָּאֶר לָנוּ. אִסְרוּ חַג בַּעֲבֹתִים עַד קַרְנוֹת הַמִּזְבֵּחַ". זו למעשה קריאה שפירושה: "קִשרו את הקרבן 'חג' בחבלים לקרנות המזבח".
אך יש פירושים נוספים: יש המפרשים את הפסוק על סט ארבעת המינים, ויש מחכמינו שהסבירו את הפסוק: "כל העושה איסור לחג באכילה ושתיה, מעלה עליו הכתוב כאילו בנה מזבח והקריב עליו קרבן". רש"י מצטט דעה שמדובר על היום שאחרי החג, ובו יש להרבות בחגיגה, כדי לציין את אהבתנו לחג ואת הקושי שאנו חשים להיפרד ממנו.
להלכה נקבע כי אין מתענים באסרו חג, המכונה בתלמוד הירושלמי "בריה דמועדא" – בנו של החג, ואין אומרים 'תחנון'.
|
|
| | | |
|
|
|
|