אלכסנדר בן נאום נולד בכ"ט באדר תרפ"ו בברית-המועצות. אלכסנדר גדל והתחנך באודסה שבאוקראינה.
 
במלחמת העולם השנייה גויס אלכסנדר לצבא הרוסי, וכששוחרר למד והוסמך לרופא. הוא חי באודסה עם אשתו ובנו, ועבד כרופא.
 
בשנת תשנ"ו עלה אלכסנדר לארץ לבדו. השכול כבר פגע בו. אשתו נפטרה זמן מה קודם לכן ממחלה קשה, ובנו נהרג בתאונת דרכים.  כלתו ונכדיו עברו לארצות-הברית.
 
אלכס נותר ערירי. בגיל 70 איבד את מאור עיניו, והתגורר במעון עולים במלון דיפלומט בירושלים. ביום רביעי, י"א בסיוון תשס"ג (11.06.2003), פוצץ עצמו מחבל מתאבד באוטובוס קו 14 בירושלים. שבעה עשר קיפחו את חייהם בפיגוע התופת הזה, ביניהם אלכס, שהיה בן 77 במותו, השם יקום דמם.
 
לקראת הקמת המצבה, התקבלה בצעירי חב"ד פנייה נרגשת מהמוסד לביטוח לאומי על המקרה הנוגע ללב של הרוג הפיגוע הערירי, שאין מי שיקים מצבה על קברו.
 
מיד התגייסנו לתהליך הזמנת והקמת המצבה, ויחד עם עשרה יהודים שהתנדבו לעלות על קברו הגענו להר המנוחות, לחלוק לו את הכבוד הראוי. חשנו בני משפחה של אדם שכלל לא הכרנו.
 
במהלך 13 שנות פעילות במטה צעירי חב"ד למען נפגעי הטרור, אנו פועלים עם 3,117 משפחות שכולות, אלמנות ויתומים, הורים שכולים ופצועים. יחד עם שלוחי חב"ד בישראל, פוקדים את בתי המשפחות ומסייעים ככל הניתן במגוון רחב של תחומים. את רוב המשפחות השכולות והפצועים אף ביקרתי באופן אישי.
 
בכל ביקור אצל משפחה מתגלה עולם מלא של סיפור חיים אישי ואנושי. אך דומני שדווקא אלכסנדר, הי"ד, נגע לליבי יותר מכל. דווקא במשפחה שלא ביקרתי שאיננה בנמצא כלל. הרגשתי את הזכות הגדולה לפעול כשליח הרבי ולהביא נחמה לכל יהודי ובכל מצב באשר הוא.