תנועת חב"ד מציינת היום (שלישי) את יום הולדתו ה-113 של הרבי מליובאוויטש. אדמו"ר רבי מנחם מענדל שניאורסון נולד בניקולייב שבאוקראינה בשנת תרס"ב (1902), להוריו רבי לוי יצחק והרבנית חנה.
כבר מגיל צעיר ניכרו בו כישרונותיו ואופיו יוצא הדופן. עם השנים גדל בלימוד התורה, ובהמשך נשא את הרבנית חיה מושקא, בתו של רבי יוסף יצחק שניאורסון - הרבי הקודם בחסידות חב"ד.
בעולם החסידי נהוג לציין גם את ימי-הולדתם של צדיקים. יום שבו יורדת לעולם נשמה של צדיק ונשיא בישראל, הוא יום זכאי לדורי-דורות. זה יום שבו נקראים כל הקשורים לצדיק, לתורתו ולדרכו, להתעורר ביראת-שמים ובמעשים טובים, ולחזק איש את רעהו בהליכה בדרך אשר הורה.
בכלל, יום-הולדת של צדיק הוא יום שמחה, על האור שהאיר באותו יום בעולם. כשמדובר בנשיאי ישראל - השמחה גדולה פי כמה וכמה. חז"ל אומרים שהקב"ה בחר בא' בניסן ליום הקמת המשכן, "לפי שבאחד בניסן נולד יצחק, אמר הקב"ה: הריני מערב שמחתכם, שמחה בשמחה".
דבר מופלא נאמר בגמרא (מגילה יג,ב) בעניין יום-הולדתו של משה רבנו, ז' באדר. המן בחר בחודש אדר לביצוע מזימתו, משום שבחודש זה מת משה רבנו, והוא ראה בכך סימן רע לעם-ישראל. אולם חז"ל אומרים, שהמן לא ידע כי בחודש זה גם נולד משה, ו"כדאי הוא יום הלידה שיכפר על המיתה". רואים אנו אפוא, שיום-הולדתו של נשיא ישראל נעשה יום של שמחה וזכות לדורי-דורות, עד שבזכותו נתבטלה גזרת המן כעבור יותר מאלף שנה.
זה אפוא יום זכאי, יום שמחה והתעוררות, יום-הודיה לקב"ה. זה יום שבו ראוי לכל אחד ואחד לעורר את הזיכרון על המגע האישי שהיה לו עם הרבי, ולהתחזק בלימוד תורתו ובהליכה באורחותיו.
|