ראש-השנה למסירות-נפש
שביעי-של-פסח, היום שהקב"ה אמר בו "דבר אל בני-ישראל וייסעו" (שמות יד,טו), נחשב ראש-השנה למסירות-נפש. בשביעי-של-פסח כל אחד ואחד יכול וצריך לקבל עליו שכל השנה תהיה לו תקיפות של מסירות-נפש, על התורה, על מצוותיה, ועל עבודת הבורא.
(ספר השיחות)
כניסה למים
אף-על-פי שקריעת ים-סוף והליכת בני-ישראל בתוך הים ביבשה היו משולבות בנפלאות גדולות ובניסים רבים, תחילת כניסתם למים לא הייתה בדרך נס. למים נכנסו בתחילה במסירות-נפש, ורק אחר-כך, ובזכות זה, נבקע הים לפניהם.
(הרבי הריי"צ מליובאוויטש)
ניצוץ של יראת-שמים
"וירא ישראל את היד הגדולה אשר עשה ה' במצרים וייראו העם את ה'" (שמות יד,לא). במשך כל התקופה שבה הנחית ה' עשר מכות על מצרים היו יהודים שהיו להם ספקות שמא יד המקרה בכך, אולם כשהגיעו ל"וייראו העם את ה'", כאשר היו חדורים יראת הרוממות – ידעו והרגישו כי הכול בא מן השמים. ניצוץ אחד של יראת שמים שקול כנגד כל המופתים.
(רבי מנחם-מנדל מקוצק)
מהאמונה לשירה
"ויאמינו בה' ובמשה עבדו. אז ישיר משה" (שמות יד לא; טו,א). כאשר בני-ישראל האמינו בה', והאמינו שמשה הוא עבדו, "אז ישיר משה" – היה משה יכול לומר שירה.
(דגל מחנה אפרים)
שירת האמונה
היו לישראל עוד ניסים גדולים במדבר, ומדוע עליהם לא שרו שירה, אלא על נס קריעת ים-סוף? אלא שעל-ידי קריעת ים-סוף באו ישראל לידי אמונה שלמה. על אותה אמונה אמרו ישראל שירה.
(רבי ישראל מרוז'ין)
מופתים ומטרתם
עשר המכות שהונחתו על מצרים מטרתן הייתה בעיקר לשבור את קליפת מצרים. לעומת זה, המופתים שבקריעת ים-סוף מטרתם הייתה הפוכה – הם נועדו בעיקרם בעבור בני-ישראל, להכינם לקראת הגילויים של מתן-תורה.
(ספר המאמרים תרפ"א)
הים נהפך לחומת-מגן
"והמים להם חומה מימינם ומשמאלם" (שמות יד,כב). ללמדנו, כי בשעה ששומרים אמונים לקב"ה ולתורתו, גם אם הולכים בים, לא זו בלבד שה'ים' מתבטל, אלא יתרה מזו, הוא-עצמו נהפך לחומת-מגן.
(לקוטי שיחות)
הקב"ה נושע עם ישראל
חז"ל אומרים שבשעת קריעת ים-סוף הקב"ה נושע כביכול עם ישראל. זהו שנאמר (שמות טו,א) "אשירה לה'" – השירה היא על הישועה של הקב"ה כביכול.
(אור התורה) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
