צרור התייחסויות של הרבי לתמונות פניהם של נשיאי תורת החסידות, החל מהבעל-שם-טוב והרב המגיד ממזריטש, עד לתמונות אביו, הגה"ק רבי לוי-יצחק שניאורסון, שיום הולדתו חל בח"י ניסן * "כאילו (בעל השמועה) הוא עומד כנגדו"
מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר
נפתח את רשימתנו בשני ציטוטים מדברי הרבי בדבר עצם השימוש בצילומי בני-אדם:
א) קטע ממכתבו של הרבי לאישיות תורנית מסויימת (איגרות-קודש, כרך ח"י, עמ' תנח):
בנוגע לתמונות בני-אדם הנעשה בפוטוגרפיא - שראינו רבותינו משתמשים בהם.
ב) בהזדמנות אחרת, עוד קודם הנשיאות, התבטא הרבי בהקשר לבקשת חותנו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ, שהחסידים ישגרו לו את תמונותיהם ותמונות בני-ביתם (ליקוטי-שיחות, כרך כד, עמ' 417-416):
המכתב פונה אל המקושרים, היינו לאלו הפונים מזמן לזמן בבקשת עצה וברכה בעדם ובעד נשותיהם בניהם ובנותיהם... אולי כוונתו למה מכניסין עניין פוטוגרפיא לגבול ליובאוויטש... שלפנים העבירו שו"ב [שוחט ובודק] ממשמרתו ובצדק על שלבש קאלאשן [ערדליים], ועתה גם זקני החסידים משתמשים בקאלאשן וגם-כן בצדק... ואיני נכנס בזה כלל בעניין פוטו, הן לדינא הן לפנים משורת-הדין, ורק רצוני לומר שמכל מכיריי איני יודע אף אחד שאין אצלו פוטו [=תמונה] שלו או מבני-ביתו וברצון ולא על-ידי כפיית המלכות ורובא דרובא גם בתענוג... נראה גם באנשים כערכינו שלא זה לבד שזה מחזק רגש הידידות או התקשרות אצל מי שנמצא אצלו התמונה, אלא שגם אצל המשלח את התמונה פועל בהתקרבות כשנזכר שתמונתו נמצאת אצל חבירו פלוני...
וכבר נראה כאן הרגש שפעלה... הידיעה אשר הרבי מליובאוויטש מעוניין שתמונתם למשפחותיהם תהא אצלו לזיכרון (כל זה הוא השערתי, כי לא שאלתי לטעם ההוראה).
האם יש תמונה מהבעש"ט?
בעניין התמונה המפורסמת כתמונתו של הבעש"ט, אנו מוצאים מהרבי כמה התייחסויות. כך כתב בכ"ח כסלו תשי"ג (איגרות-קודש, כרך ז, עמ' צז) ל"הרה"צ והרה"ח ענף עץ אבות וכו' וכו' מוה"ר ברוך שי'":
קיבלתי מכתבו מה' תשרי... עם התמונה המוסגרת בה, ובמה שהאריך בעניין התמונה והשקלא-וטריא אם נכונה היא, הנה התמונה נתפרסמה כבר כמה-פעמים ויש כמה דיעות ופלוגתות בהנוגע לה, ויעויין בספר 'דמויות גדולי החסידות' (להרב שצרנסקי, נדפס בתל-אביב שנת תש"ה עמוד ל"ה) שגם שם נמצאת תמונה זו. ומוחזרה פה התמונה...
אך לפי מה שסיפר פעם אחד המשבקי"ם (שיחות-קודש תשכ"ו עמ' 621), נראה שדעתו האמיתית של הרבי (כפי שביטא אותה במעמד מצומצם יותר), הייתה נחרצת הרבה יותר. הלה סיפר כי פעם הביא לרבי תמונות מהבעש"ט, והרבי אמר שאינו מקבל שזה הבעש"ט משום שכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ אמר שיש קבלה שאין תמונה מהבעל-שם-טוב.
'בעל שם' אחר
ובהזדמנות נוספת: בליל ב' דחג הסוכות תשכ"ו במהלך סעודת החג בבית כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ('המלך במסיבו', כרך א, עמ' קד) סיפר ר' יעקב הכהן כ"ץ שראה בשיקגו כמה תמונות וביניהן של הבעש"ט ושאל אם הן אמיתיות. הרבי השיבו: "התמונה שמייחסים להבעש"ט - היא של בעל-שם אחר שחי ופעל בדייטשלאנד (גרמניה)".
חיזוק נוסף לכך: בחורף תשמ"ב כתב הרה"ת ר' ישראל-מרדכי הלוי קאזאמינסקי שיחי' לרבי שבאנציקלופדיה יודאיקה מייחסים את תמונתו המפורסמת של הבעש"ט לבעל-שם אחר שחי ופעל בלונדון.
על-כך השיב לו הרבי (ליקוטי-שיחות, כרך י"ט, עמ' 531):
כמדומה יש בזה ר"ד [=ראשי-דברים] מרבותינו שאינו הבעש"ט נ"ע - שעל-פי המסורה צריכות-להיות י"ג (? - י"ב) תיקוני-דיקנא ניכר בהזקן.
מהמגיד ומאדמו"ר האמצעי - אין
בסעודת חג הסוכות הנ"ל (בשנת תשכ"ו) התבטא הרבי: "מהרב המגיד - גם-כן אין תמונה".
ולגבי רבותינו נשיאי חב"ד התבטא אז:
"מאדמו"ר הזקן והצמח-צדק ישנן התמונות המפורסמות" (וסיים: ( ומאדמו"ר האמצעי "איז אפילו אין פאנטאזיה אויך ניטא" [=גם בדימיון אין בנמצא]...
איך מקיימים "יהא רואה"?
אריכות הדברים בקשר לתמונות נשיאי חב"ד באה בהתוועדות אור לי' בכסלו, יום גאולת אדמו"ר האמצעי תשד"מ ('התוועדויות' תשד"מ, כרך א, עמ' 538):
על-פי האמור לעיל שבכוחו של יהודי להתעלות מעל ומעבר ההגבלות דשינוי הזמן והמקום - מובן שעניין זה מודגש ביותר על-ידי ההתקשרות עם תורתו של בעל הגאולה ועד שלימוד זה הוא בחינת עניין שהזמן גרמא, על-דרך ובדוגמת "הלכות החג בחג".
ובזה גופא ישנו עילוי מיוחד כאשר הלימוד הוא באופן שמצייר לעצמו כאילו בעל השמועה עומד כנגדו, כמאמר רז"ל "כל האומר שמועה... יהא רואה בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו"
והרבי המשיך:
ולהעיר - אודות דבר פלא בעניין ציור בעל השמועה: מכל נשיאי חב"ד - ישנה תמונה שעל-ידה נקל לצייר במחשבה את דמות דיוקנם, החל מתמונתו של אדמו"ר הזקן - כפי שנתפרסם ונדפס על-ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (בהיותו עוד מעבר לים) אודות השתלשלות המאורעות שהביאו לגילוי תמונתו של אדמו"ר הזקן, ועל-דרך זה ישנן תמונותיהם של רבותינו נשיאינו שלאחריו, עד לנשיא דורנו - מלבד אדמו"ר האמצעי בעל הגאולה, שממנו לא נשארה תמונה! והנה, מכיוון שישנו הציווי "יהא בעל השמועה כאילו הוא עומד כנגדו" הרי לא ייתכן שבהעדר תמונתו של אדמו"ר האמצעי לא יוכלו, ח"ו, לקיים ציווי זה!
והרבי ביאר זאת על-פי הידוע שעל-ידי לימוד התורה "לוקחים" את הקב"ה כיוון שהכניס את מהותו ועצמותו יתברך בתורה כך גם כאן, העניין של בעל השמועה עומד כנגדו נפעל על-ידי התבוננות בתורתו של הצדיק שהכניס בה את עצמותו ומהותו "וזאת גם ללא תמונתו על-דרך ובדוגמת העניין ד"אותי אתם לוקחים" אף שאין לו גוף ולא דמות הגוף.
אדמו"ר הזקן והצמח-צדק
בקשר למוזכר בשיחת הרבי "החל מתמונתו של אדמו"ר הזקן - כפי שנתפרסם ונדפס על-ידי כ"ק מו"ח אדמו"ר נשיא דורנו (בהיותו עוד מעבר לים)" - מעניין לציין שבזיכרונות ר' ישעיהו שר, יליד העיר יקטרינוסלב וחברו של אח הרבי - ר' ישראל-אריה-לייב, שזכה לבקר כמה פעמים בביתם של הורי הרבי, מסופר, שבביקורו בבית הרבי, "הזדקרה לעיניי מעל הקיר תמונת דיוקנו של האדמו"ר הראשון ר' שניאור זלמן מליאדי" ('כפר חב"ד' גליון 539).
בשיחת שבת פרשת וישב, א' דחנוכה תש"נ אמר הרבי (ספר-השיחות תש"נ, חלק א, עמ' 193 הערה 79):
וכן יש לומר בנוגע לתמונת תואר פני קודשו של אדמו"ר הזקן (שיש אומרים שגם זה היה מטעם הממשלה - וראה בארוכה 'התמים' חוברת ח' [שעט, א ואילך]) וכן של הצמח-צדק (שיש אומרים שנעשה שלא בידיעתו).
ובתוספת פרטים בנוגע לתמונת הצמח-צדק בהנחה הבלתי-מוגהת בספר 'תוכן קצר' (תש"נ) עמ' 257:
שכנראה נעשה על-ידי צייר (אינו יהודי), בידיעתו או שלא בידיעתו, ואחר-כך נתפרסם בכמה העתקות.
וממשיך הרבי שם:
ובנוגע להבעש"ט, המגיד, אדמו"ר האמצעי ואדמו"ר מהר"ש - לא נמצא ציור או תמונה (וראה גם שיחת י כסלו תשד"מ ואין-כאן-מקומו).
תואר פני הריי"ץ כתואר פני מהר"ש
בשיחת י בכסלו תשד"מ (הובאה לעיל) הואיל הרבי להוסיף הערה וזה לשונה:
בנוגע לאדמו"ר מהר"ש, שגם ממנו אין תמונה (לפנינו , כי יש אומרים שנמצאה תמונתו אלא מפני סיבה לא נתפרסמה) - יש לומר על-פי הידוע שדמות דיוקנו של כ"ק מו"ח אדמו"ר היתה דומה לדמות דיוקנו של אדמו"ר מהר"ש. וכסיפור הידוע אודות אחד מזקני החסידים שראה עוד את אדמו"ר מהר"ש, שכאשר ראה בפעם הראשונה את תואר פני כ"ק מו"ח אדמו"ר - נתעלף, מפני שראה בו את תואר פני אדמו"ר מהר"ש! ולכן, בנוגע לאדמו"ר מהר"ש - יכול להיות העניין ד"כאילו בעל השמועה עומד כנגדו" (בכללות על-כל-פנים) בנוגע לדמות דיוקנו בפשטות.
תמונה חד-פעמית ברצון הרבי הרש"ב
לתמונת אדמו"ר מוהרש"ב הייתה התייחסות בהתוועדות שבת-קודש פרשת וישב, א' דחנוכה תש"נ ('התוועדויות' תש"נ, כרך ב, עמ' 50). לאחר שהרבי הזכיר את הנהגת כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב נ"ע בליל ניטל אמר:
מהנהגת אדמו"ר (הרש"ב) נ"ע ניתוסף עוד עניין. על-ידי עצם הידיעה בהנהגת אדמו"ר נ"ע בזמן "ניתל" - יכול לנצל הזמן, כדי לצייר לעצמו את דמות פני קודשו של הרבי נ"ע (על-ידי התמונה שישנה ממנו, ועל-אחת-כמה-וכמה אלו שזכו בעצמם לראותו), על-דרך והיו עיינך רואות את מוריך, המייסד של ישיבת תומכי-תמימים - שזה בלבד (תואר פני קודשו) מוסיף באהבה ויראה וכו' - וכפי שנהג, על מנת ללכת בדרכיו ואורחותיו אשר הורנו.
ובהערה 67 שם:
על-פי המבואר בפנים יש לומר הטעם (א) שאדמו"ר נ"ע כל ימיו הקפיד עד קצה האחרון ולא הרשה שיעשו תמונה ממנו. (ב) ולאידך - כשבסוף ימיו ברוסטוב הוצרך לנסוע משם, היו זקוקים לתעודה מטעם הממשלה ('פאספארט') שתאפשר הנסיעה, ואז עשו תמונה - ברצונו.
ותמונה אחרת בניגוד לרצונו
על התמונה שנעשתה שלא ברצונו סיפר הרבי מחודש תשרי תש"ל ('המלך במסיבו' כרך ב' ע' רסה) בהתייחס לטעם שתיקנו בדורות האחרונים שכאשר חל יום-טוב של ראש-השנה בשבת הולכים ל"תשליך" ביום השני והסביר שזהו בגלל שראו בפועל שמטלטלים ונוצר מכשול וכו'. בתוך כך אמר הרבי:
ועניין זה קשור ב'מעשה רב' בתקופת כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע אשר כמה וכמה שנים נהג "לילך אל הנהר... מחוץ לעיר" בראש-השנה כשחל בחול, יחד עם כל הקהל באופן ד"ברוב עם הדרת מלך".
בשנה מסויימת הבחין במישהו שהחזיק מכונת פוטוגרפיה [מצלמה] ורצה להנציח את תואר פני קודשו, ולשנה הבאה הפסיק ללכת לתשליך באופן האמור (ומסתמא סידרו משהו בחצרו או שערך תשליך באופן אחר), וזאת, משום שהדבר כבר לא היה בגדר חשש גרידא וכיוצא בזה - כי אם לאחר שאירע כנ"ל - כדי להסיר מכשול וקל-להבין.
בהקשר זה יש לציין, כי הרבנית הצדקנית מרת חיה-מושקא ע"ה, התבטאה כמה פעמים לגבי תמונתו המפורסמת של הרבי הרש"ב נ"ע, שהיא אינה משקפת את מראה פני קודשו האמיתיים. בשנת תשמ"ו צייר הצייר החסידי הרב נחום-יצחק שי' קפלן את כ"ק אדמו"ר מהורש"ב בשטריימל על ראשו וזכה לתיקוניה של הרבנית ע"ה ותקנם לשביעת רצונה ('כפר חב"ד' גיליון מס' 322 עמ' 33).
סגולה לשקט נפשי ולחיזוק הקשר
התבטאויותיו של כ"ק אדמו"ר נשיא-דורנו על ציור פני חותנו כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ רבות הן. נצטט שתי תשובות ('מאוצר המלך' עמ' 4) - אחת משנת תשי"א, לאב שכתב שבתו בוכה בלילה באופן בלתי רגיל והרבי השיב לו:
יבדוק את כל המזוזות שבביתו, גם יניח אצל מטתה קודם שהולכת לישון תמונת כ"ק מו"ח אדמו"ר הכ"מ. - גם איזה לילות אחר שתתחיל שוב לישון בטוב.
וכן תשובה מפורסמת:
תסתכל בתמונתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר בעת שמרגישה חלישות רצונה הטוב ותזכור אשר גם הוא בהיותו רועה אמיתי של ישראל, מסתכל בה בשעה זו. ויועיל להנ"ל.
"ודמעות זלגו מעיניו הקדושות"
בראיון שהתפרסם ב'כפר חב"ד' סיפר הרב אליעזר-יהושע שיחי' זקליקובסקי (עורך 'מקדש ישראל'):
"הרה"ח ר' משה גרונר ז"ל, שהירבה להתעסק באיסוף תמונות של הרבי הריי"צ ושל הרבי, סיפר לי שכל אימת שהיה מוצא תמונה חדשה של הרבי הריי"צ, היה מביא אותה לרבי, וכשראה את ההתעניינות הגדולה של הרבי בכל תמונה, עשה מאיסוף תמונות האלו מבצע שלם. כששמע, לדוגמה, שביקורו של אדמו"ר הריי"צ בבוסטון בשנת תר"צ סוקר בעיתונות המקומית, נסע לבוסטון, חיפש בארכיוני העיתונים תמונות של הרבי הריי"צ. הכין מהן העתקים והביא אותן לרבי, הוא הוסיף וסיפר לי כי כל אימת שהביא לרבי תמונה של הרבי הריי"צ. פניו של הרבי היו מרצינות ואז היה שואל ממתי התמונה והיכן צולמה, ואחר כך היה לוקח עיפרון והיה רושם על התמונה את הזמן והמקום. הרבי היה מודה לו על ההשתדלות ומעודד אותו להמשיך בכיוון זה.
"על יחסו הרגשי והמיוחד של הרבי לתמונות אלה יעיד גם הסיפור הבא: כשהביא ר' משה גרונר לרבי תמונה מהלוויית הרבי הריי"צ, הרבי קם, הרכיב משקפיים, התקרב לחלון, הביט בריכוז רב בתמונה ודמעות זלגו מעיניו הק'. ואחר-כך שאל אם יש תמונות נוספות מההלוויה. ר' משה השיב שיחפש, ופתאום הרבי שאל אם יש תמונה שמראה כיצד מורידים את הארון לקבר".
תמונת אבי הרבי
כידוע, כשהגיעה תמונה (מטושטשת למדי, בגודל של תמונת פספורט) של הגה"ק המקובל רבי לוי-יצחק שניאורסון, הרבי הגיב על-כך בהשתאות: "אאז"ל?" [=אדוני אבי זכרונו לברכה?]. בספר 'יומן השליחות המיוחדת' שהטיל הרבי על אגו"ח בחבר-העמים, להשיב למקומם את ספריית הרבי הקודם - מספר הרב שלום-דובער לוין (יום א, אסרו חג הפסח): "התמונה (של רבי לוי-יצחק) והעתקיה התקבלו בהצלחה, ואתמול בלילה שלחנו את המקור לרבי. במכתב המצורף כתבנו (אני והרב יוסף-יצחק אהרונוב) בין השאר: 'מצו"ב תמונה המקורית של אבי אדמו"ר שליט"א, שנלקחה משתי פוזות (=זוויות צילום) בעת מאסרו בשנת תרצ"ט. תקוותנו חזקה שגם שאר המסמכים של ארכיון המאסר ייגאלו בקרוב'".
בחודש אלול התנש"א גאלו חברי המשלחת את תיק המאסר בשלמותו ושניים מחברי אגו"ח (הרב אהרונוב והרב ברוך-שלמה קונין) מסרוהו לידי הרבי. השניים המתינו לרבי ב'גן עדן התחתון' והרבי סימן להם להיכנס לתוך חדרו הקדוש ושם קיבלו מידיהם. להעיר שגם על תמונה זו (אף שבה נראה אבי הרבי ברור וטוב יותר), התבטא הרבי ואמר: "קוקט אויס ניט געזונט" (=נראה לא בקו הבריאות). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
