חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ו' בכסליו התשע"ט, 14/11/18
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

לוחות מרובעים
ניצוצי רבי

בשנת תשמ"א דיבר הרבי בפומבי על הצורך לתקן את הטעות הנפוצה של ציור לוחות עגולים, ולהקפיד לציירם מרובעים * למעשה פתח הרבי בפעילות בעניין זה כבר שנים רבות קודם לכן * "בפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה", כותב הרבי, ובהזדמנות נוספת - "וכמפורסם גם-כן על-ידי הציור שעל השיחות-לנוער"

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

נפתח בעובדה מעניינת: בשנת תשמ"ג ביקשו צעירי-אגודת-חב"ד בארץ-הקודש לפעול ש'בנק ישראל' ינפיק לקראת חנוכה מטבעות שמצידם האחד יופיעו ערכים יהודיים שונים ומצידם השני שווי המטבע. בין השאר הוצע להטביע את צורת לוחות-הברית. ההצעה הובאה לפני הרבי אשר הגיב על כך:

הבטוח שייעשה מרובעות? - באם לא בטוח, לא לדבר על-דבר ציור זה (שלא להיכנס למחלוקת וכו' שאין לוותר בזה, כיוון שזה היפך הש"ס)...

"כך כתוב בתורה שבעל-פה"

בשנת תנש"א הצליח הרב יוסף-יצחק שיחי' גולדמן, שליח הרבי ביוהנסבורג שבדרום-אפריקה, לפעול להחלפת הלוחות העגולים שהיו במרכז בית-הכנסת (שבו התמנה לרב, בשנת תשמ"ו, ובמשך כמה שנים ניסה ולא הצליח לתקן הדבר). תגובת הרבי היתה:

1) הרי כך כתוב בתורה שבעל-פה! 2) אזכיר על הציון.

לא ברא הקב"ה בעולמו דבר לבטלה

כמה שנים קודם לכן יצא הרבי לראשונה בהתייחסות פומבית לנושא. זה היה בשבת-קודש פרשת תישא תשמ"א (שיחות-קודש תשמ"א כרך ב עמ' 513 ואילך), ולאחר מכן ביום שמחת-תורה תשמ"ב ('התוועדויות' תשמ"ב כרך א עמ' 275 ואילך). תוכן הדברים:

כל דבר שהיה בבית המקדש היה מלא באופן שלא נשאר מקום ריק בכלי: ידוע הכלל שלא ברא הקב"ה בעולם דבר אחד לבטלה, ובפרט כאשר מדובר אודות ענייני קדושה. ועל-דרך מה שמצינו שכלי שרת מקדשים כשהם מלאים דווקא (זבחים פח,א). מכך מובן שהלוחות מילאו את כל חלל הארון, באופן שלא נשאר בארון מקום ריק, שאם לא-כן נמצא שמקום זה הוא לבטלה ח"ו.

בהמשך הדברים ציין הרבי שהדבר מפורש בגמרא (בבא-בתרא יד,א) - "ארון שעשה משה אמתיים וחצי אורכו ואמה וחצי רוחבו ואמה וחצי קומתו באמה בת שישה טפחים. והלוחות אורכם שישה ורוחבן שישה ועוביין שלושה, מונחות כנגד אורכו של ארון. כמה לוחות אוכלות בארון? - שישה טפחים וכו'". זאת אומרת, שעל-פי חשבון הגמרא הארון היה מלא באופן שלא נותר בו מקום פנוי.

על-פי זה הרי בהכרח לומר שכל אחד מהלוחות היה בצורת ריבוע של שישה טפחים על שישה טפחים, ואי-אפשר לומר שהקצה  של הלוחות היה בצורת  חצי עיגול, כי אז יוצא שאמנם מלמטה היה הארון מלא לגמרי, אבל מלמעלה נשאר בו מקום פנוי, בגלל חצי העיגול.

"מעולם נפלאתי על זה"

אולם מסתבר כי למעשה כבר שנים רבות קודם לכן פעל הרבי בנושא זה, הן בכתב והן בעל-פה. בכ"ט בשבט תשכ"א (אגרות-קודש כרך כ עמ' קנז) כותב הרבי לגאון החסיד הרב שלום ריבקין (אז בסיאטל, ולאחר מכן רבה של סט. לואיס):

ציורי הלוחות - כרגיל ב"עולם" - מעוגל למעלה! ומעולם נפלאתי על זה, דמלשון הש"ס משמע שהיו מעוקבים. ומוכרח הוא על-פי דברי רז"ל על הכתוב "מזה ומזה הם כתובים". ומדוייק הוא בשער ה"שמועסין" [=שיחות לנוער באידיש].

כמפורסם על-ידי שיחות לנוער

בכ"ה בסיוון תשכ"ב (אגרות-קודש כרך כב עמ' רנב) כותב הרבי ל"מרת חיה בתיה" [אחת ממורות בתי-ספר 'רשת אהלי יוסף-יצחק'] ששיגרה לו בול שעיצבה עבור בתי ספר ה'רשת':

אלא שלפלא קצת ציור הלוחות אשר בוודאי יודעת שצריכים להיות מרובעות גם מלמעלה ולא בחצי עיגול, וכמבואר ממאמרי חז"ל בכמה מקומות (ומהם בבא-בתרא יד, א) וכמפורסם גם-כן על-ידי הציור שעל השיחות-לנוער וכו'...

"מנהג אומות העולם"

אף לגאון רבי קלמן כהנא  מראשי תנועת פועלי-אגודת-ישראל כתב הרבי בי"ב בשבט תשכ"ז (אגרות-קודש כרך כד עמ' רפח):

בהזדמנות זו אעורר את כבוד תורתו על מה שראיתי בכמה פרסומים של פאג"י ציור הלוחות בצורת חצי עיגול למעלה, שזהו מנהג אומות העולם, היפך להבדיל דברי חכמינו ז"ל, שהיה אורכן ששה ועוביין שלושה (ב"ב יד,א), ובפרסומינו, ובפרט לילדים, מדייקים אנו בזה.

ואכן, בשבת-קודש פרשת תישא תשמ"א (הנ"ל, עמ' 513) מתבטא הרבי "כפי שדובר כבר כמה פעמים והרעישו על-כך וכו". המקומות הנזכרים הם אפוא חלק מן ה"כמה פעמים" שדיברו על זה ו"הרעישו על כך".

מקור הטעות

מהו מקור טעות נפוצה זו בציור הלוחות? להלן דברים שאמר הרבי בשבת-קודש פרשת תישא תשמ"א:

הסיבה הפשוטה והאמיתית לכך שמוצאים בימינו גם אצל יהודים שציור הלוחות הוא באופן שמלמעלה הם כחצי כדור, הוא - מפני שכאשר היו מוסרים ספר לדפוס, הרי בגלל הגלות נתנו זאת על-פי רוב לאינו יהודי, ובגלל גזירת המלכות זה היה צריך לעבור דרך הצנזור, שעל-פי רוב הוא היה גוי - והם  (המדפיסים והצנזורים הגויים) היו עושים על דף השער או במקום פנוי בראש הספר את ציור הלוחות כפי שנראה להם - שהלוחות הם מלמעלה כחצי כדור, כפי שגויים עושים את ציור הלוחות.

וכאשר הספר הגיע לידי יהודים, לא הביטו בזה ולא דייקו במה שנמצא בדף השער או במה שכתוב בהסכמות - אלא למדו בפנים הספר, וממילא לא שמו לב לזה שהלוחות היו מלמעלה כחצי כדור, וכך זה נמשך מדור לדור, וזה נהיה דבר רגיל שבספרים יהודיים נמצאים ציורים של לוחות שמלמעלה הם כחצי כדור. ולכן עשו רעש (מאחורי הפרגוד) שישנו זאת על נייר המכתבים ("סטיישאנערי") של מוסד פלוני, ששם נדפס הציור של החלק העליון של הלוחות כחצי כדור, או לכל הפחות, שאת הניירות שהם כבר כך ישאירו, ובניירות שידפיסו מכאן ולהבא, ידפיסו ציור של הלוחות כמו שצריך להיות על-פי הגמרא.

ואכן כאשר החלו להופיע פירסומי המרכז-לענייני-חינוך בשנת תש"ב ועוצב סמל המל"ח שכולל את שני לוחות הברית, הזכיר הרבי לאמן את צורתם האמיתית של הלוחות (ראה 'פגישות עם הרבי' עמ' 45).

אובדן האמון במחנך

כפי שהובא לעיל כתב הרבי לרה"ג הרב כהנא "ובפרסומינו, ובפרט לילדים מדייקים אנו בזה".

בהתוועדות יום שמחת-תורה תשמ"ב מבהיר הרבי את ההדגשה החינוכית שבדברים:

מדובר במוסדות חינוך שמחנכים ילדי ישראל על טהרת הקודש, ומבלי הבט על זה שתכלית כוונת המוסד היא להגן על הילדים מפני השפעה שמבחוץ, ולפעול עליהם שהנהגתם תהיה באופן ד"כל מעשיך לשם שמים", ו"בכל דרכיך דעהו", ועל-אחת-כמה-וכמה בנוגע ללימוד התורה. אף-על-פי-כן כאשר הם מציירים את הלוחות (על טפסים השייכים למוסד, פנקסי קבלות וכו') שבהם כלולים כל ענייני התורה כולה, הרי הם מציירים זאת באופן הפכי מדברי הגמרא..

הטענה הידועה שלא רוצים להוציא לעז על הראשונים - מאחר שמוסד זה קיים כבר כמה וכמה שנים, וכך ציירו את הלוחות במשך כל הזמן וכו' הנה טענה זו אין לה מקום כלל כאשר מדובר אודות עניין שנוגע לחינוך ילדי ישראל! דהנה, כאשר הילד מקבל תעודה מזמן לזמן, ובה מופיע ציור הלוחות בצורת חצי עיגול מלמעלה, מתקבל אצלו ללא כל ספק שכן היתה צורת הלוחות, ואחר כך כאשר ילמד את הגמרא הנ"ל, יווכח שמה שהונח אצלו בפשטות כתוצאה בלימוד במוסד זה, הרי זה היפך פשטות הגמרא! וכתוצאה מזה הרי הוא מאבד את האמון במלמד ומחנך שלו, גם כאשר ילמדו עמו דבר אמיתי מתחילתו ועד סופו.

ולכן בהכרח לתקן עניין זה, ואין לחשוב שזהו דבר של מה בכך, כי אפילו כאשר מדובר אודות דבר קטן נאמר אל תהי בז לקטנות, ועל-אחת-כמה-וכמה כאשר מדובר אודות עניין הקשור עם הלוחות שהם יסוד כל התורה כולה.

ובפרט שבעניין זה ישנו דבר נוסף: מקור ציור הלוחות כצורת חצי עיגול נלקח מאומות העולם, וציור זה הוא היפך דברי הגמרא, ואם-כן, כאשר מציירים את הלוחות בצורת חצי עיגול - הרי מעדיפים את גרסת אומות העולם על דברי הגמרא!

ושלימות החינוך הרי זה גם כאשר מדובר אודות מנהגי ישראל - כידוע מה שכתב הרשב"א שאסור לבטל מנהג נשים זקנות שבישראל, אפילו כאשר חכמי ישראל אומרים באופן אחר. ועל-אחת-כמה-וכמה כאשר מדובר אודות עניין הקשור עם הלוחות.

ויהי-רצון שמכאן ולהבא יתקנו עניין זה ובפרט שתיקון הדבר אינו כרוך בקושי מיוחד, כי הרי מדי פעם מדפיסים טפסים הנ"ל, וכשם שאפשר לשנות את שמו של נשיא המוסד וכו' (ועד ששוכחים לגמרי את הנשיא הקודם, ורק במקרים יוצאים מן הכלל משאירים לו איזה תואר כבוד!) כמו כן אפשר לשנות את ציור הלוחות, היינו, שבמקום ציור של חצי עיגול, יהיו הלוחות מצויירים בצורת ריבוע.

"כדאי לנצל"

גם לאחרי כן המשיך הרבי לעמוד על המשמר. להלן שתי תשובות שכתב להנהלת ארגון 'צבאות השם' בניו-יורק. בכל פעם נהגו האחראים על ההוצאה-לאור בארגון למסור לרבי את תמונת השער של גיליון 'משיח טיימס' שעמד להופיע. לא פעם היה הרבי מעיר על פרטים מסויימים בציור שדרשו תיקון. לקראת חג השבועות תשמ"ג נמסרה לרבי תמונת השער ובה ציור אדם המוציא ספר-תורה מתוך ארון-קודש  וילדים מנשקים את הספר הרבי העיר על ציור זה:

כדאי לנצל ציור המענטעלע [=המעיל של הספר תורה] לציור לוחות מרובעות.

מכאן ואילך, השתדלו מעצבי ה'משיח טיימס' לשלב בכל הזדמנות אפשרית ציור של לוחות מרובעים. על-אף זאת, לפי דעתם לא היה מקום לשלב ציור של הלוחות בתמונת השער של גיליון קיץ תשמ"ה, שבה נראו ילדים נוסעים בקיץ ל'קעמפ'. ואולם הרבי ראה גם כאן הזדמנות לשלב ציור של לוחות מרובעים, וכלשונו "כדאי להוסיף ב' הלוחות מרובעות". והרבי הוסיף: "באמצע?", כלומר, אולי להוסיף את זה באמצע הציור. וכך עשו.

הרבי קיבל עליו ההוצאות

באחד מבתי-הכנסת המכובדים בירושלים היו לוחות-הברית בצורה של חצאי-עיגול והרבי הביע דעתו הק' כי יקבל על-עצמו לשלם את ההוצאה אם יחליפו את צורת הלוחות.

בהזדמנות אחת צוירו הלוחות אמנם בקווים מרובעים, אבל כל לוח צוייר כמלבן ולא כריבוע. הרבי הגיב ('דבר מלך', ופרצת תשנ"ט, עמ' 77):

נתקבל ות"ח ת"ח בלוחות המצוירים כאן נראה שגבהם יותר על ארור"ח [=אורכם ורחבם].

 

למען הסר ספק

סיפור מעניין סיפר המזכיר הרה"ח הרב בנימין שיחי' קליין ('כפר חב"ד' גיליון 940 עמ' 37) :

בשנת תשל"ו נפתחה בברוקלין ישיבת "חנוך לנוער" לבחורים צעירים ממשפחות שאינן שומרות מצוות. מנהל הישיבה הרב בריסקי כתב לרבי דו"ח ראשון על נייר המכתבים החדש של הישיבה. ב'לוגו' נראה בחור שיושב ולומד בכיתה כשספר מונח לפניו. ומולו נראה קיר עם שני חלונות שהצד העליון שלהם עגול. בתגובה, מסר לי הרבי שצורת הלוחות צריכה להיות מרובעת ולא עגולה מלמעלה. טלפנתי  אל הרב בריסקי ומסרתי לו את דברי הרבי. בתום דבריי אמר לי הרב בריסקי, 'סליחה, אבל זה בכלל לא לוחות אלא חלונות'. כשנכנסתי לאחר מכן אל הרבי ומסרתי לו הדברים, ענה לי הרבי, 'אבל יכול להיות שמישהו יחשוב שזה לוחות, ושכך הלוחות נראים, וזה יטעה אותו'. מובן שבעקבות זאת, שינו את הציור כך שהחלונות יראו מרובעים.

לכתחילה ובדיעבד

לסיכום מדברי הרבי ומן ההוראות השונות בעניין, עולה:

א) כשיוצרים לכתחילה את צורת הלוחות יש לעשותם מרובעים.

ב) במקומות ששייך ואפשר - יש לשנות מעגולים למרובעים.

ג) במקומות שקשה לשנות, לא להשמיד חומר וכדומה (בשיחות תשמ"א "ובניירות שידפיסו מכאן ולהבא"; ובאגרות-קודש כרך כב עמ' רנב: "שכאשר יתמו כולם (בולים אלה) לתקן בהדפסה הבאה"). 


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)