על הפסוק "בכל יום יהיו בגדיך לבנים" (קוהלת ט,ח) אומרים חז"ל (שבת קנג,א): "אלו ציצית". שמלבנים את האדם להיות תמיד בטהרת הגוף והנפש, ולא לתור אחרי ליבו ואחרי עיניו.

מן ההבדלים בין חוטי ה'תכלת' לחוטי ה'לבן' שבציצית, שחוטי התכלת רומזים לעבודת ה' מיראה – סור מרע, ואילו חוטי הלבן רומזים לעבודת ה' מאהבה – ועשה טוב. בזמן הזה אין תכלת וכל שמונת החוטים לבנים, ומכאן הוראה שעיקר העבודה בזמן הזה היא בקו האהבה.

למצוות ציצית סגולה מיוחדת שאין בכל המצוות, שכל המצוות אין מצילות מיצר הרע, ואילו מצוות ציצית מצילה מן החטא, כמסופר במסכת מנחות (מד,א).

רבי אליעזר בן-יעקב אומר: כל מי שיש לו תפילין בראשו ובזרועו, ומזוזה בפתחו, וציצית בבגדו - מובטח לו שלא יחטא, שנאמר (קוהלת ד,ט) "והחוט המשולש לא במהרה יינתק". ואומר (תהילים לד,ט) "חונה מלאך ה' סביב ליראיו ויחלצם".

מברכים "להתעטף בציצית" ולא "להתעטף בטלית", אף-על-פי שבטלית מתעטפים; משום שהציצית תלויה למטה, כלפי הארץ, בשפלות, ולכן היא עיקר.

זרע הקב"ה את התורה ואת המצוות לישראל, כדי להנחילם חיי העולם הבא, ולא הניח דבר בעולם שלא נתן בו מצווה לישראל... נתכסה בטלית - "ועשו להם ציצית".

הציצית סגולתה לבטל את הכעס. וסימנך: 'כנף' בגימטרייה 'כעס'. מי שכועס, יאחז בכנפות הציצית ויסיר את הכעס מעליו.

שמונה חוטים למה? לזכור מצוות ועבירות התלויות בשמונה איברים - עיניים, פה, לב, אוזניים, אות הברית, אף, ידיים, רגליים.