עשר ומאה
בחודש אלול תוקעים בכל יום עשרה קולות, כדי לעורר את עשרת כוחות הנפש. בראש השנה תוקעים מאה קולות, כדי לעורר כל כוח כפי שהוא מורכב משאר הכוחות, עשר פעמים עשר.
(לקוטי שיחות)
צעקת הבן התועה
בתקיעת שופר כל ישראל צועקים מעומק נקודת הלב: אבא, אבא! ושופכים את ליבם בבקשת רחמים רבים. כמשל בן שתעה ביער, בין חיות פרא, וצועק "אבא, אבא, הצילני!".
(הבעל שם טוב)
מנהיגים כשופר
"כשופר הרם קולך" (ישעיה נח,א). לשופר מטרה כפולה – הוא מעורר את העם לתשובה וגם ממליץ טוב על ישראל. גם מנהיגי ישראל צריכים לאחוז בשני התפקידים יחד.
(עיטורי תורה)
קול מעורר רחמים
הכבש מושרש במידת הרחמים שלמעלה, ויעיד על כך קולו המעורר רחמים וחמלה. לכן תוקעים בשופר של איל, כדי לעורר ולהמשיך את י"ג מידות הרחמים.
(סידור עם דא"ח)
תרועה ורֵעות
"עלה אלוקים בתרועה" (במדבר כט,א). 'תרועה' מלשון רֵעות. תקיעות השופר מביאות אהבה ואחווה, שלום ורעות בעם ישראל.
(החוזה מלובלין)
תקיעות בעבודת ה'
'תקיעה' – על האדם לתקוע את עצמו בחוזקה בעבודת היום. 'שברים' - עליו להיות עם לב נשבר, על-ידי שיזכור את עוונותיו. 'תרועה' - מלשון "תרועם בשבט ברזל" (תהילים ב,ט). עליו לשבור את 'בולי העץ' הגדולים, שזה עניין העברת הרע הגס, ולאחר מכן את 'החתיכות הקטנות', שזה ביטול הרע הדק, דבר שקשה יותר.
(הרבי מליובאוויטש)
מידת הדין מתעלה
"עלה אלוקים בתרועה" (תהילים מז,ו). 'אלוקים' הוא מידת הדין. 'בתרועה' – מלשון רֵעות. כשישראל הם באהבה ורֵעות, מתעלה מידת הדין מעליהם.
(הרב אברהם מצ'כנוב)
בחוזק ובענווה
"שופר של ראש השנה מצוותו בשל איל וכפוף" (שולחן ערוך סי' תקפו). 'שופר' מלשון "שפרו מעשיכם", רמז לקיום המצוות בהידור. 'איל' – מלשון חוזק. המצוות צריכות להיעשות בחוזק ובתוקף הנכון. ועם זה 'כפוף' – בהכנעה ובענווה.
(חסד לאברהם) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
