הטהרה עיקר
״זאת חוקת התורה... ויקחו אליך פרה אדומה״ (במדבר יט,ב). לכאורה היה צריך להיכתב ״זאת חוקת הפרה״, שהרי מדובר כאן בדיני פרה אדומה. אלא רמז יש כאן, שענייני טהרה הם עיקר התורה; שהטהרה היא היסוד לחיי התורה.
(פניני תורה)
כל המצוות – חוקים
מצוות פרה אדומה מסמלת את כל מצוות התורה, כי כל המצוות, אף השכליות, הן בעצם 'חוקים', רצון אלוקי שלמעלה מחכמה וטעם, כנוסח ברכת המצוות: ״אשר קידשנו במצוותיו וציוונו״; אלא שבמצוות השכליות הרצון האלוקי התלבש גם בחכמה.
(הרבי מליובאוויטש)
התורה כפרה אדומה
פרה אדומה נקראת "חוקת התורה", כי אף בתורה מוצאים אותו דבר מופלא שבפרה האדומה – גם התורה ״מטהרת טמאים ומטמאת טהורים״, שכן "זכה, נעשית לו סם חיים; לא זכה, נעשית לו סם של מוות".
(רבי דוד מללוב)
למעלה ממצווה
טבילה במקווה בכל יום אינה מצווה, אבל לדרגה שמגיעים אליה על-ידי מקווה אי-אפשר להגיע על-ידי שום מצווה.
(רבי אהרון מקרלין)
מטהרת ומטמאה
יש עוד דינים בתורה שאינם מובנים, איסור אכילת חזיר, שעטנז ועוד, ואף-על-פי-כן לא נאמר ״חוקת״ אלא בפרה אדומה. משום שמצוות פרה אדומה לא דיי שאינה מובנת בשכל, אלא היא אף נוגדת את השכל, בהיותה ״מטהרת טמאים ומטמאת טהורים״.
(יבין שמועה)
לא הותר להרהר
״גזירה היא מלפניי, אין לך רשות להרהר אחריה״ (רש״י). בשאר המצוות הותר לנו לנצל את שכלנו כדי לנסות להבין את טעמי המצוות, ואולם ב״חוקה״ אין לנו רשות להשתמש בשכלנו, ועלינו לקבל את הציווי בלי להרהר על טעמו.
(לקוטי שיחות)
התשובה ניתנה
כאשר ציווה הקב"ה את משה את דיני טומאת מת, שאל משה "במה תהא טהרתו?". הקב"ה לא השיבו. באותה שעה נתכרכמו פניו של משה. כיוון שהגיע לפרשת פרה אדומה, אמר לו: זו טהרתו – ״ולקחו לטמא מעפר שריפת החטאת״.
(במדבר רבה)
להזדעזע ולפעול
ללמדנו שכאשר פוגשים יהודי שנטמא בחטא ועוון, עד שאינו יכול להיכנס למקדש, למחנה שכינה, ואין רואים ״במה תהא טהרתו״, צריך הדבר לזעזע את פנימיות הלב, בבחינת ״נתכרכמו פניו״. לפיכך יש לעשות הכול כדי לטהרו מטומאתו ולהכניסו למקדש.
(שיחות קודש) |
זמנים נוספים
שקיעה: 18:59
זריחה: 6:33
