התורה עוצרת
מדוע קראו חכמים לחג השבועות 'עצרת'? מפני שביום הזה ניתנה התורה, העוצרת את עם ישראל מללכת בדרכי היצר הרע.
(רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב)
עלייה מקצה לקצה
בשעת מתן תורה התעלו בני ישראל לתכלית העילוי, ככתוב (דברים ה,ד) "פנים בפנים דיבר ה' עמכם", אף-על-פי שזמן קצר קודם לכן היו בתכלית השפלות, משועבדים בחומר ולבנים במצרים. עלייה כזאת לא הייתה אפשרית אלא על-ידי רחמיו הגדולים של הקב"ה.
(אדמו"ר הזקן)
קשר נצחי
"ויתייצבו בתחתית ההר" (שמות יט,יז). "מלמד שכפה עליהם הקב"ה את ההר כגיגית" (שבת פח). הקב"ה עשה זאת כדי שכנסת ישראל תקבל את התורה באונס, ויהיה לה דין אנוסה, ובאנוסה הדין הוא – "לא יוכל שלחה כל ימיו" (דברים כב,כט). כך הקשר שלנו עם הקב"ה יהיה קשר נצחי, שלא ניתן להתירו.
(חידושי הרי"ם)
חרדה בלתי-משוערת
אף-על-פי שמשה ידע כי העם יחרד בעת קבלת התורה, ואף שיער את עוצם החרדה, בכל-זאת החרדה שהייתה בפועל, היתה גדולה לאין ערוך יותר ממה שמשה שיער מראש.
(הרבי הרש"ב מליובאוויטש)
לא להסתפק בקצה
"הישמרו לכם עלות בהר ונגוע בקצהו" (שמות יט,יב). אם זכיתם ועליתם בהר, אל תסתפקו בנגיעה בקצהו בלבד. אל תהיו מסתפקים במועט. עליכם להשתדל לעלות מעלה-מעלה.
(הרבי מקוצק)
הענווה כבסיס
"יומא קמא לא אמר להו ולא מידי" (שבת פז,א). ביום הראשון לימד אותם את מידת הענווה, שיחזיקו עצמם אַיִן ואפס. שידעו כי האדם הוא עפר ואפר.
(רבי יצחק מוורקי)
בכל זמן ובכל מקום
התורה והמצוות נצחיות הן, בכל זמן ובכל מקום. בדיבר הראשון נאמר (שמות כ,ד) "אנכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים". הדבר בא להורות שכל יהודי קיבל כוח להתגבר על כל המניעות והעיכובים. בכל זמן ובכל מקום הוא יכול וחייב לקיים את התורה ומצוותיה.
(ספר המאמרים תש"ז)
עולם, שנה, נפש
"והר סיני עשן כולו" (שמות יט,יח). "עשן" ראשי תיבות עולם, שנה, נפש. משמעות ה'עשן' שבמתן תורה על חובת לימוד התורה היא: ב'עולם', מקום – ללמוד תורה בכל בית ובכל מקום. ב'שנה', זמן – להרבות בכמות הזמן המוקדש ללימוד התורה. ב'נפש', חיוּת – להוסיף באיכות הלימוד, שהלימוד יהיה בחיוּת יותר, וממילא האדם יֵדע וישיג בעומק יותר.
(הרבי מליובאוויטש) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
