בהפטרת תפילת מנחה של יום הכיפורים קוראים על הציווי שקיבל יונה הנביא: "קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה, הָעִיר הַגְּדוֹלָה, וּקְרָא עָלֶיהָ. כִּי עָלְתָה רָעָתָם לְפָנָי". יונה מנסה לחמוק מן השליחות: "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, מִלִּפְנֵי ה'". יונה נענש, ולבסוף עושה את המוטל עליו ומעורר את אנשי נינווה לתשובה.
כיצד העז יונה הנביא להמרות את פי ה' ולסרב להתנבא? על כך נכתב בפרקי דרבי אליעזר: "דן דין יונה בינו לבין עצמו. אמר, אני יודע שזה הגוי קרובי תשובה הן. עכשיו עושים תשובה, והקב"ה שולח רוגזו על ישראל".
אהבה לישראל
יונה היה נביא בישראל, ובוודאי ידע את חומרת האיסור של נביא לכבוש את נבואתו. כמו-כן היה יכול לשער שאם יעמוד בסירובו – יישלח אחר במקומו, שכן "הרבה שלוחים למקום". ובכל-זאת השתמט מכך.
אלא שכאן מתגלית אהבת ישראל העצומה שהייתה ליונה הנביא. הוא חשש שאם יחזיר בתשובה את אנשי נינווה, תתמקד מידת הדין בבני ישראל, והם עלולים להיפגע. לכן סיכן יונה הנביא את עצמו בהשתמטות ממילוי הציווי של הקב"ה, ובלבד שחס ושלום לא יהיה קטרוג על בני ישראל.
כוחו של יונה
אולם כאשר ביצע את השליחות אכן הצליח לעורר את בני נינווה לתשובה: "וַיָשֻׁבוּ אִישׁ מִדַּרְכּוֹ הָרָעָה, וּמִן הֶחָמָס אֲשֶׁר בְּכַפֵּיהֶם". הגמרא אומרת שהתשובה הייתה שלמה כל-כך, עד שאפילו מי שגזל קורה מחברו וקבע אותה בבניין, קעקע את כל הבניין והחזיר את הקורה לבעליה.
אם יונה הצליח להשפיע כך על אנשי נינווה, כל-שכן שיהודים צריכים ויכולים לשוב בתשובה. לכן מפטירים ביום הכיפורים בסיפורו של יונה, כפי שנכתב בשולחן-ערוך הרב שקוראים את סיפור יונה מפני "שיש בו כוח התשובה, ושאין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה". שתי נקודות אלה נותנות כוח ליהודי לעבוד את הקב"ה בשנה החדשה, לאחר מחיקת העוונות ביום הכיפורים.
תשובה ברגע
"אין יכולין לברוח מאת פני הקב"ה" – שכן הקב"ה נוכח בכל הבריאה, גם במציאות הגשמית. העולם הזה אינו מנותק חלילה מן הקדושה. הקב"ה נמצא בכל מקום, גם אם המציאות הגשמית מסתירה את נוכחותו, כמו שנאמר "אם אסק שמים שם אתה, ואציעה שאול – הנךָּ".
אך אדם עלול לחשוב שאינו ראוי לעבוד את ה', לאחר ששקע בענייני העולם הנחותים. מלמדת הפטרת יונה "שיש בו כוח התשובה". יהודי יכול לשוב בתשובה, שכן לכל יהודי יש נשמה קדושה, ואף שחטא נותרת הנשמה קשורה בקב"ה. כאשר תתעורר בתשובה, אפילו לרגע אחד – בכוחה של הנשמה לסחוף עמה את הגוף, ולעבוד את ה' מכאן ולהבא על-פי רצון הבורא.
(תפארת לוי יצחק עמ' קכ; תורת מנחם כרך טו, עמ' 73) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:59
זריחה: 6:33
