חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:00 זריחה: 6:50 ב' בחשון התשע"ח, 22/10/17
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מנהגי יום הולדת
בירורי הלכה ומנהג

נושאים נוספים
התקשרות גליון 766 - כל המדורים ברצף
מרירות – כתוספת להרגשת החירות
שלא לעכב הגאולה אף רגע אחד
'מבצע מצה' ו'מעות חיטים'
פרשת ויקרא
מנהגי יום הולדת
30 יום לפני הפסח

בבואנו מכ"ה אדר, יום הולדת הרבנית הצדקנית חיה מושקא נ"ע, ויום התחלת "מבצע יום הולדת" על-ידי הרבי – בשנת תשמ"ח, מוגש בזה מאסף חדש והערות על מנהגי יום הולדת1

מאת הרב ראובן פבזנר

קביעת יום ההולדת

א. מי שנולד ביום ל' במרחשוון או ל' בכסלו, בשנה שחודש זה חסר ואינו אלא כ"ט יום – יש לו לנהוג במנהגי יום הולדת הן ביום כ"ט (שהוא היום האחרון של החודש – כמו ל') והן ביום א' (שהוא ראש-חודש – כמו ל')2.

ב. נולד באדר בשנה פשוטה, ינהג בשנה מעוברת את מנהגי יום הולדת בשני חודשי אדר3.

ג. כשלא ידוע היום המדויק בו נולד – יש לעשותו על-פי השערה קרוב ליום ההולדת4.

ד. כשיש ספק, כגון מי שיש לו ספק אם יום ההולדת שלו הוא בכ"ה בחודש או בכ"ו בחודש, ינהג לפי התאריך הראשון, היינו בכ"ה בחודש5.

ה. אם לא ידוע כלל תאריך יום ההולדת – יש לבחור באחד מימי הסגולה של כלל ישראל, כגון יום-טוב וכיוצא בזה6.

ו. נולד בבין השמשות – לא ידוע מהי הוראת כ"ק אדמו"ר בזה. ויש מחמירים לנהוג מנהגי יום הולדת בשני הימים7.

תהילים

א. ביום ההולדת – לפני8 אמירת שיעור התהילים שלאחר התפלה – אומרים את הפרק החדש, ולא (גם) את הישן9 [וראה עוד בסוף לקט זה].

ב. כדאי שגם ילדים וילדות קטנים יאמרו (מזמן לזמן, כגון בשבת-קודש) את מזמורי התהילים שלפי שנותיהם10 [וזהו לאו דווקא ביום הולדת].

ג. פרקי התהילים שלפי מניין השנים, אינם עולים לתהילים של שיעורי חת"ת11 [גם זה לאו-דווקא ביום הולדת].

צדקה

א. כשנותן לצדקה כפי מספר השנים שמלאו לו, יוסיף [שטר או מטבע] אחד על חשבון השנה הבאה-עליו-לטובה, ועל-דרך המזמור תהילים [=שבן י"ג מתחיל לומר מזמור י"ד]12.

ב. כדאי ליתן מטבעות לצדקה במספר ח"י לפני תפילת שחרית, וכן לפני תפילת מנחה13.

ג. פעם הורה כ"ק אדמו"ר לבעל יום הולדת של עשרים ואחת שנה, לתת לצדקה: י"א פעמים ח"י (סנט) לפני תפלת שחרית, ויו"ד פעמים ח"י לפני תפלת מנחה14 [וביחד כ"א].

[הרי שלושה סוגים של נתינה לצדקה ביום ההולדת: א) לפי הגיל – מספר השנים. ב) לפני התפילות: מספר ח"י. ג) לפני התפילות: כמה פעמים ח"י (לפי מספר שנותיו)].

ד. אם לא נתן לצדקה ביום ההולדת, כפי המנהג, ייתן למחרת15 (או בימים שלאחריו).

עלייה לתורה

יש הנוהגים לעלות לתורה עבור הילדים הקטנים (שמתחת לגיל מצוות), בשבת שלפני יום ההולדת שלהם16.

אין נפקא-מינה אם עולים בשחרית או במנחה17.

יש הנוהגים לעלות לתורה בשבת שלפני יום-הולדת נשותיהם, כי אשתו כגופו18.

באם לא עלה לתורה בשבת שלפני יום ההולדת – ישלים בשבת שלאחריו, וכן יעלה ביום ב' או ה' שבסמוך ולפני יום ההולדת19.

שיעורים

החת"ת של היום יש ללומדו דווקא ביום זה20, היינו שלא לדחותו לערב. כמו-כן לגבי שיעור הרמב"ם, כמובן בפשטות.

כשחל בערב שבת, הנה בנוסף לשאר המנהגים, יעביר את הפרשה 'שניים מקרא ואחד תרגום' ביום שישי, ולא ידחה זאת לשבת21.

עניינים שונים

אם לא קיים את המנהגים ביום ההולדת – ישלים אותם בימים שלאחריו22.

כאשר מגיע יום הולדתו הראשון של תינוק, במלאת לו שנה שלימה – צריכים ההורים להתנהג על-פי מנהגי יום הולדת, להוסיף בלימוד התורה ובנתינת הצדקה לזכותו של התינוק [וראה עוד בהערה]23.

שייך לציין יום הולדת לילד שנפטר, ל"ע, לפי מנהגי יום הולדת (הניתנים לביצוע): נתינות לצדקה (בגימטרייה של השם) והתוועדות חסידותית24.

יש נוהגים במנהגי יום הולדת ביום שבו היתה כניסתם ל"יחידות" בפעם הראשונה25.

* * *

בעניין פרק התהילים הישן

א. במאמרי הדא"ח שהיו רבותינו נשיאנו אומרים ביום ההולדת [או בקשר ליום ההולדת], פעמים שהיו מבארים פסוק מהפרק המסיים, ופעמים שהיו מבארים פסוק מהפרק המתחיל.

וביאר כ"ק אדמו"ר הנהגה זו (לבאר פסוקים של הקאפיטל דשנה שעברה), במאמר דיבור-המתחיל וה' אמר, ש"פ וירא כ"ף מרחשוון תשל"ז, בהערה 52 ['ספר המאמרים – מלוקט' ח"א עמ' רי, ובמהדורה החדשה ח"א עמ' רס]. שם מקשר את העניין שבמאמר לפסוק שב"קאפיטל דבעל יום ההולדת דשנה שעברה", ועל-זה כותב בהערה, כדלקמן: "להעיר מרשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר מכ' מרחשוון תש"ה (נדפסה בהוספות לסה"מ פר"ת עמ' שנז), ש"כל אחד מכ"ק רבותינו . . יאמר דרוש על פסוק דקאַפּיטל פ"ד" – דמזה מוכח, שגם הקאַפּיטל דשנה העברה שייך ליום ההולדת".

[ולהעיר, שאף-על-פי שביאר הנהגה זו ביחס לאמירת דא"ח על פסוק מהפרק הישן, בגלל שיש לו שייכות, עם זאת, לגבי אמירת הפרק הנה כנ"ל (בפנים) הורה בפשטות שלא לאומרו משום ש"הרי זה ישן"].

ב. יש להעיר גם משיחת כ' מרחשוון תשל"ו (בלתי מוגה – 'שיחות קודש' תשל"ו כרך א עמ' 191, מובא כאן בתרגום חפשי):

ידוע שאצל צדיקים קיים עניין הזמן גם לאחר הסתלקותם, וכמסופר ברשימת כ"ק מו"ח אדמו"ר (נעתקה בליקוטי שיחות ח"ב עמ' 496): "בחלומי ראיתי את הוד כ"ק אאמו"ר . . ואמר: במעת לעת זה שנתמלאו שמונים וארבע שנים לירידת נשמתי בעולם התחתון הנה יהיו אצלי אורחים טובים, וכפי הסדר הנה כל אחד מכ"ק רבותינו ואבותינו הקדושים יאמר דרוש על פסוק דקאפיטל פד" – מזה מובן שגם לאחר ההסתלקות ישנו עניין הזמן (וראה לקוטי שיחות ח"ה עמ' 103 ואילך).

ואגב, יש סתירה בעניין זה; שכאן כתוב "שנתמלאו שמונים וארבע שנים" אמרו דרוש על קאפיטל פד, כלומר, לפי מספר השנים שנתמלאו לו. ובמקום אחר (מפתח מאמרי אדמו"ר מהורש"ב נ"ע עמ' 45 בהערה) כתוב ש"בשעה שנכנס לשנת הס'", כתב מאמרים על קאפיטל ס', כלומר, לפי הקאפיטל של השנה שלתוכה נכנס (ולא על קאפיטל נ"ט שהוא הפרק המתאים למספר השנים שנתמלאו) . . ויש לומר, שאכן ישנם שני העניינים (הן על-פי מספר השנים שנתמלאו לו, והן על-פי מספר השנים אליו נכנס). ע"כ.

יש לציין, שבעניין אמירת דא"ח ביום ההולדת על-ידי רבותינו נשיאנו – לא היתה בזה קביעות לאומרו דווקא על הקאפיטל (ראה לדוגמא ספר המאמרים תש"ט, ברשימה בסוף קונטרס ב' ניסן).

ג. בקשר למובא ב'כפר חב"ד' (גיליון 1004, במדור 'מכתבים למערכת') שבי"א ניסן תשמ"ט אמר הרבי גם את הפרק הישן (וכן בשאר ימי ההולדת) – לכאורה הרי זו הנהגה פרטית של הרבי ואין ללמוד ממנה לכולם. שכל הנהגה שהורה בה באופן אחד והוא עצמו נהג באופן אחר – ההוראה לרבים הוא מה שהורה ולא מה שנהג, כפשוט. וראה ספר המנהגים עמ' 78 שהקפידו על אחד שלא נהג כך, עיין שם. [ולכאורה מדוע הקפידו עליו, וכי מניין היה לו לדעת שזהו רק מהנהגות הנשיא (ועוד: הרי כ"ק אדמו"ר נ"ע נהג כן בגלוי ובפרסום) – אלא שהיתה ידועה בזה ההוראה לרבים (שאבל אינו מקיף), והוא לא עשה כן (אלא הקיף), ובדבר שידועה ההנהגה לרבים – לא היה לו "נאָכמאַכן" [לחקות] את הנשיא].

מלבד זאת: דווקא מה ש"נהגו בגלוי ובפרסום" הוא הוראה לרבים, וכאן לא היה זה בגלוי, כי אם רק לאלו שעקבו אחר הרבי במשך התפילה ולאחריה והבחינו בזה, ועל-אחת-כמה-וכמה שלא היה זה בפרסום (ולהעיר שעניין זה, שכל מה "שנהגו בגלוי ובפרסום..." נאמר (בספר השיחות תשמ"ח ח"א עמ' 155) לגבי שעת ההתוועדות עם הקהל).

תשובות הרבי על שאלות בנושא יום הולדת ששאל הרב מיכאל זליגסון

_______________________

1)    הבא לקמן הוא בנוסף למנהגים המוגהים, שנדפסו בספר השיחות תשמ"ח ח"ב עמ' 406. יצוין, שכמה מההוראות המובאות כאן הן הוראות פרטיות, ומהן שבאו על-דרך "עצה טובה קא-משמע-לן" ולא ציוויים, ולכן אין לקבוע בהן מסמרות. מאידך מובן, שהמנהגים שבסעיפים א, ב, ז, ח, ט, י, יא, יד, טו, יח, יט ו-כא שייכים לכל אחד ואחת (לא ציינתי עניינים של בדיעבד).

2)    ע"פ מענה מכ"ג כסלו תשמ"ט – ספר 'היכל מנחם' ח"ב עמ' לח-ט.

3)    מיחידות (כנראה בשנת תשל"ג), הובא ב'התקשרות' גיליון תנג.

4)    ראה 'כפר חב"ד' גיליון 334. יש לציין שבלאו-הכי הורה כ"ק אדמו"ר שאת מנהגי יום-הולדת אפשר לקיים גם בימים הסמוכים, וראה לקמן סעיף טו.

5)    מענה לא' ביחידות [מיום א', כ"ג חשון תשכ"ד] – יומן, נדפס בתשורה מיום ח' אדר תשנ"ט ע' 179.

6)    'התקשרות' גיליון צ.

7)    אבל שמעתי ממבינים שלכאורה, על-פי מ"ש כ"ק אדה"ז ב"סדר הכנסת שבת", יש לנהוג בזה כבעניינים דרבנן, שעד כחצי שעה אחרי השקיעה נחשב ליום הקודם (אלא שזה משתנה ממדינה למדינה). ויש לשאול בזה רב מורה הוראה בפועל [ב'סדר הכנסת שבת' נאמר רק ש"אין למחות ביד המקילין" להתפלל מנחה אחרי השקיעה שהוא ספק-לילה, ואין שם כלל הכרעה כזאת כפי שציין. ולענייננו – יש לנהוג בשני ימי הספק, וכפי שהורה הרבי לעיל ס"ב "בשני האדרים"– הרב י.ש. גינזבורג].

8)    ראה 'קובץ מכתבים' שבסוף ספר התהילים 'אהל יוסף יצחק' (עמ' 214): "(וידוע המנהג שקיבל אדמו"ר הזקן) . . . מרבו בשם רבו מורנו הבעש"ט, לאמור הקאַפּיטל תהלים המתאים למספר שנותיו, אחר תפלת שחרית קודם אמירת השיעור תהלים בכל יום כנהוג . . .". וראה גם מאמרי אדה"ז הקצרים ע' שמא; ספר המאמרים תשכ"א ע' 231.

ולהעיר שכ"ק אדמו"ר נהג לומר את הקאפיטל שלו ושל הרבנית (בימי שני וחמישי) לאחר קריאת התורה בבית-הכנסת. ולהעיר גם, שבכל יום שכ"ק אדמו"ר התפלל בציבור, לא אמר את הקאפיטל לפני שיעור התהילים.

9)   ע"פ מענה כ"ק אדמו"ר להרה"ח ר' מיכאל אהרן שיחי' זעליגזאן - (צילום הכתי"ק נדפס בתשורה משנת תשנ"ז ע' 44).

ובאמת כך מובן גם מפשטות הלשון באג"ק, ולדוגמה בחלק י"ד עמ' נא, אגרת ד'תתג: "יאמר בכל יום את הקאפיטעל תהלים המתאים למספר שנותיו (שמבר מצוה מתחילים לומר קאפיטל י"ד, ובכל שנה הבאה - הקאפיטל שלאחר זה)" – ההדגשה שלי . ועוד.

10)  ע"פ מענה לגננת שמסרה דו"ח של שמות הילדות בגן שלה – 'מאוצר המלך' ח"א עמ' 48.

11)  ע"פ מענה, מובא בספר 'היכל מנחם' ח"ב עמ' לז-ח.

12)  על-פי מענה כ"ק אדמו"ר. צילום הכתי"ק ב'כפר חב"ד' גיליון 709. וכן בס' מאוצר המלך (ע' 241) מובא מענה למי שתרם סכום של שישים בקשר ליום הולדת השישים [שלו?], וז"ל המענה: "נהוג שבהצדקה אחד על הלעתיד לבוא".

13)  קובץ 'בסוד שיח' ח"א ע' 36. יומן י"ד שבט תשי"ב – 'שיחות קודש' עמ' שלט (במהדורה החדשה עמ' 435). וכן ביומן הגרי"ל שי' גראנער (תשורה מיום כ"ד אדר ב' ה'תשס"ה, ע' 24): ביום ראשון בבוקר קודם התפלה, וכן קודם תפלת מנחה, תתן צדקה - ח"י סענט או כמה פעמים ח"י, כגון 36 סענט (אבל לא יותר מדולר אחד, שהרי אין להוציא את הפרוטות האחרונות...), ובב' הפעמים (בבוקר וקודם תפלת מנחה) תהי' הנתינה בשיעור ח"י או כמה פעמים ח"י.

14)  יומן מחודש מרחשון תשי"ד – 'שיחות קודש' עמ' 432.

15)  ביומן קבוצה תשכ"ה [לרמ"מ שי' וולף] מסופר: "כשנכנס הת' עמנואל אלטהויז ליחידות [ביום ראשון ט"ו אלול תשכ"ד], אמר לו הרבי בעניין ההנהגה ביום-הולדת, כיוון שלא נתן באותו יום צדקה – שייתן למחרת" (נדפס בתשורה מיום י"ד תמוז תשנ"ט, ע' 37).

16)  ראה הערה 6.

17)  מר"ד בעת יחידות לאחד התמימים [ט' מרחשון ה'תשי"ב]: "בנוגע ליום ההולדת - עליך להשתדל לעלות לתורה בשבת, באיזה זמן שיעלה בידך - בשחרית או במנחה". (מיומנו של הרה"ח רי"ל שי' גראנער - תשורה מיום כ"ד אדר ב' ה'תשס"ה, ע' 24).

והוא דלא כי' שבט שאז, בשבת שלפניו, יש עניין לעלות דוקא בשחרית, ושם הטעם הוא (לכאורה), שביום ה"יאָרצייט" בכל שנה נעשית עליית הנשמה, והתחלת העלי' היא ביום השבת שלפני היאָרצייט (ראה תורת מנחם ח"א ע' 152 - משיחת כ' מנ"א תש"י), ולכן העלייה צריכה להיות דווקא בשחרית. כי במנחה, הן מצד הזמן, שהזמן של אחר חצות היום כבר יש לו שייכות ליום שלאחריו, כידוע, והן מצד הקריאה כבר שייך לשבוע הבא. ועוד, שהקריאה בשחרית היא תקנת משה רבינו (ראה שו"ע אדמו"ר הזקן ריש סי' רפב) והיא עיקר תקנת קריאת התורה בשבת, אבל הקריאה במנחה היא תקנת עזרא בשביל יושבי קרנות (שם סי' רצב). משא"כ העלייה ביום ההולדת שהיא על-דרך העלייה שלפני החתונה, שעניינה הוא נתינת כוח מהתורה לבנין בית בישראל ועל-דרך-זה ביום ההולדת – נתינת כוח ל"מזלו גובר" וכו', לכן אין נפקא מינה אם בשחרית או במנחה, כי העיקר הוא הנתינת כוח מהתורה.

יש לציין, שעלייה בשחרית נחשבת לעלייה מכובדת יותר (ראה, לדוגמה, תורת מנחם חי"ז עמ' 188). אם כי במנחת שבת יש מעלה שזה זמן של גבורות ממותקות [למרות שבמשך ימי השבוע, זמן המנחה הוא זמן של דינים, בשבת – הדינים ממותקים]. ואולי לכן, העלייה הראשונה בבר-מצוה של כ"ק אדמו"ר האמצעי היתה בשבת במנחה.

18)  ולהעיר משיחת ש"פ בראשית תשל"ה: . . ובנוגע למנהגי יום הולדת, שכל-אחד, הן אנשים והן נשים, ינהגו לפי מנהגי יום הולדת בנוגע ללימוד התורה ונתינת הצדקה וכו'. . . (שיחות קודש תשל"ה ח"א ע' 125).

19)  ברשימת היחידות [מיום כ"ד מנחם-אב תשי"ד] של הרה"ח ר' דובער בוימגרטן ע"ה מסופר: "בקשר ליום ההולדת - העליתם לתורה בשבת? -לא. - מדוע? אני חשבתי שכולם יידעו כבר מהנטיה שלי. - אני לא ידעתי. אולי אפשר לתקן זאת בעליה לתורה מחר? - נו, מחר אפשר באמת לעלות, אבל ביום שני אין את העניין של שבת . . אתם צריכים מחר לעלות לתורה, ולבקש גם שבשבת יתנו לכם עליה".

20)  אג"ק חי"ז ע' שכז. ועד"ז בחי"א ע' קפז.

21)  מיחידות שנדפסה ב'שיחות קודש' תשכ"ד עמ' 563. וב'התקשרות' גיליון צ מובא, שביחידות, הסביר הרבי, כי כוונת הדברים היא "כדי לקשר את יום ההולדת עם יום השבת".

22)  מענה להרה"ח ר' אלתר הילביץ, בשנות הנונ"ים: "מנהגי יום הולדת", כשבועיים לאחר יום ההולדת. ועוד.

23)  משיחת ליל ח"י אלול ה'תשמ"ב, התוועדויות ח"ד ע' 2190, וממשיך שם: "והעיקר - להתבונן בגודל הזכות והאושר שנפל בחלקם, שהקב"ה הפקיד בידם נשמה בתוך גוף קדוש, בסומכו עליהם שישמרו על הפקדון היקר כדבעי, עי"ז שיחנכוהו וידריכוהו בדרך העולה בית א-ל . . כולל לעשות ממנו "נר להאיר", שיאיר את העולם באור החסידות. ולכן, בהגיע יום הולדתו של התינוק, עליהם להוסיף בכל ענינים אלו ביתר שאת ויתר עוז לגבי השתדלותם בזה עד עתה". מהמשך הדברים משמע שאין הכוונה לכל מנהגי יום הולדת, אלא להוספה בהנהגות טובות כו', מלבד מנהגים עיקריים, לכאורה, כמו עלייה לתורה, הוספה בלימוד התורה ונתינת צדקה. וצ"ע.

24)  ע"פ מענה (משנת תשמ"ח) - ספר 'היכל מנחם' ח"ג עמ' נה.

25)  קובץ "דבר מלך" (הוצאת 'ופרצת', כפר חב"ד תשנ"ט) עמ' 75, ושם: לאחד מאנ"ש שכתב כי ביום מסוים ימלאו 40 שנה מאז שזכה להגיע [ההדגשה שלי - ר.פ.] אל הרבי בפעם הראשונה – היה המענה (בשנת תנש"א): "מנהגי יום הולדת. אזכיר על הציון". ולכאורה אין בזה הוראה מפורשת לכל השנים, אלא לשנה ההיא בלבד, ולמעשה יש חסידים הנוהגים כן בכל שנה.

ולהעיר מ'היום יום' ל' שבט: "כמה וכמה חסידים חשבו יום בואם לליובאוויטש ליום הולדת שלהם. מורי הרשב"ץ בא בפעם הראשונה לליובאוויטש אור ליום ששי פרשת משפטים שנת תר"ח, ובכל שנה ושנה היה ער כל אותו הלילה, ומכוון להניח תפילין בה בשעה אשר נכנס להצמח צדק בפעם הראשונה".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)