חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ו' בכסליו התשע"ט, 14/11/18
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"מים שאין להם סוף" – ספרי אור התורה
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1003- כל המדורים ברצף
לחגור מותניים ולצאת לשליחות!
סמוך לגאולה יש להפיץ את פנימיות התורה בלא הגבלות
"מים שאין להם סוף" – ספרי אור התורה
להחדיר התורה בכל בית, בחיות ובשמחה
פרשת לך-לך
הלכות ומנהגי חב"ד
השכמה בשבת / רבש"ע ביום-טוב / לעילא ולעילא

התבטאויות נדירות, שמחה וחביבות מיוחדת מאין כמותה הפגין הרבי כלפי הוצאתם לאור של ספרי אור-התורה לצמח-צדק, שיצאו בזה אחר זה לאור עולם לראשונה מתוך "ביכלעך" – כתבי יד קודש ושל מעתיקים, והיו גנוזים עד אז בספריות * על עבודת ההכנה ושלבי העריכה, ועל המענות הנמרצים של הרבי במהלכה * רשימה שנייה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

מתי יבואו הספרים?

כך התבטא הרבי בעיצומו של אמירת מאמר ד"ה ויהי ביום השמיני תשמ"ז (התוועדויות תשמ"ז כרך ג' עמ' 82):

זכה דורנו ובו נתגלו ונתפרסמו דרושיו של הצמח צדק בדפוס... לדורות... באופן של 'זה א-לי ואנוהו'... חיבור והתאחדות של האדם עם הקב"ה...

את הכמיהה והדריכות לקראת גילוי זה של הדפסת הספרים ניתן לראות בעובדה דלקמן: במברק (!) ששלח בז' מנחם-אב תשל"ה אל הרה"ח ר' אהרן חיטריק ז"ל (אגרות קודש כרך ל' עמ' רסט) שאלו הרבי:

מתי יבואו לכאן הספרים אור התורה שיר השירים כרך שני מוכנים ללמוד בהם... מ. שניאורסאהן

לימים סיפר הרב חיטריק את הרקע למברק המיוחד (והדברים נדפסו בתשורה לבר-מצוה של – יבדלחט"א – נכדו):

"בתחילת חודש מנחם אב תשל"ה שהיתי בהרים. כ"ק אדמו"ר ביקש מהמזכירות לברר אצלי בעניין ההדפסה. לא הייתה דרך ליצור עמי קשר, ולאחר שחברי המזכירות נשאלו מספר פעמים על-ידי הרבי ולא הייתה בידם תשובה ברורה – קיבלו הוראה לשגר מברק, ושהשליח ימתין עד שתהיה בידו תשובה!... אולם אני לא שהיתי אז בבית, והמברק הונח ליד הדלת".

את המשך הסיפור סיפר הרב חיטריק בראיון ל'כפר חב"ד' (גליון 500 עמ' 47):

"כשהבחנתי במברק, ברגע הראשון חשבתי שמישהו חמד לו לצון. אך אחר כך הצליח הרב גרונר להשיג אותי בטלפון ואמר, כי הרבי מבקש תשובה למברק. אז גם נודע לי שהרבי שלח [במקביל] מברק לדפוס 'בלשן', ויתר על כן – הרבי שילם בדואר גם עבור התשובה!... הייתה זו 'תזכורת' מיוחדת במינה.

מים שאין להם סוף

מדוע בחר הרבי להדפיס את מאמרי הצמח צדק בצורה הנוכחית? – ניתן למצוא את התייחסותו של הרבי באגרתו (אגרות-קודש כרך ז"ך עמ' קלג):

ההוצאה-לאור דמאמרי אדמו"ר הצמח צדק על סדר התורה ותנ"ך, שעל-כל-פנים מרוכזים ענינים על סדר הפסוקים, שמקיל למצוא אותם, ודוקא עתה היתה היכולת להוציאם-לאור וגם בזה הרי הם מים שאין להם סוף במה שכבר הופיע (כ"ו כרכים) נוסף על ההוספות הנלקטים עתה מעוד ביכלעך, ושכנראה גם בהם יש חומר לכמה-וכמה כרכים.

גם השגת כתבי-היד לצורך ההדפסה לא הייתה קלה. בקשר לכך יש לציין את ההערה הבאה המופיעה בכמה כרכים (לפעמים בקצרה):

"גוף כתב יד קדשו של הצמח-צדק נמצא בבית הספרים הלאומי שבירושלים ת"ו, מספר... וכאן המקום להביע תודתנו להנהלת הספרייה, ובמיוחד להנהלת מחלקת כתבי-היד, בעד המצאת צילום מהכתב-יד-קודש וכן בעד הרשות להשתמש בו ולהדפיסו".

לא שערתי כלל גודל העניין!...

לימים, כאשר הטיל הרבי על הרב חיטריק את עריכת חוברות – 'ליקוט פירושים לתניא' (שהפכו לכרכים), כתב בין השאר לגבי מאמרי הצמח-צדק ('כפר חב"ד' גליון 500 עמ' 50):

פשוט... שצריך להמשיך עד גמירא (באופן שלא יוגרע כלל מההוצאה-לאור דמאמרי הצמח-צדק – שגמרם מוכרח בהקדם ככל האפשרי ויקר ונעלה מאוד:

ההוצאה-לאור וגם ההקדם. ולא שערתי כלל גודל העניין וערכו וכו'.

ואשרי חלקו שנעשה על ידו).

על תחילת עבודתו בעריכת והכנת ספרי ה'צמח צדק', סיפר לימים הרב חיטריק (הדברים על פי ה'תשורה' הנ"ל):

"עם סיום עבודתי בעריכת המפתח על השו"ת הצ"צ, קיבלתי הוראה להתחיל לסדר את מאמרי הצ"צ לדפוס. זאת בהמשך למה שנדפס עד אז בעבר: אוה"ת (=אור-התורה) על בראשית נדפס בברדיצ'ב, וכ"ק אדמו"ר התחיל להדפיס על פרשת שמות. אחר כך נוספו על ידי הרי"ל שי' גרונר פרשיות וארא בא. הכתבי יד שהיו אצל כ"ק עדיין לא היו מסודרים, והיו מונחים בכמה מקומות, כך שלא הייתה זו עבודה קלה לרכז את כולם במקום אחד.

"קיבלתי 'בוך' ויקרא והתחלתי לסדר המאמרים. לא ידעתי איזה מראה מקומות וכו' לציין. דיברתי עם הרב חודקוב אודות זה, ואחרי מספר ימים אמר לי לציין, כמו שכ"ק אדמו"ר ציין למאמרי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, כלומר פסוקים ומאמרי רז"ל.

"באותה תקופה לא היו 'מפתחות' לספרי דא"ח, מלבד לספר התניא ו'לקוטי תורה', וכל הערה ארכה לי זמן רב לברר. עם זאת, זירז אותי כ"ק אדמו"ר כמה וכמה פעמים לסיים ולהדפיס מה שיש בידי – וחסל.

"כאשר היו העמודים מסֵפֶר ויקרא מסודרים, קיבלתי את 'בוך' ספר שמות-ויקרא, שבחלקו הוא גוף-כתב-יד קודש הצמח-צדק. בהתאם לכך רציתי לשנות את מספרי העמודים בספר עליו עבדתי, אולם בבית הדפוס לא רצו מכמה טעמים: האחד [צריכים לזכור שהייתה זו אז עבודת יד ולא "מחשב"] שדבר זה יגרום להרבה טעויות. שנית, זה ייקח עוד זמן רב, והלא כ"ק רצה שיצא לאור בסמוך לחג הפסח תשכ"ד. והג' – הוא מבקש שישלמו לו תוספת שכר עבור הטרחה המיוחדת וכו'. לבסוף הוסכם שיסדרו זאת בתור הוספות בסוף הספר, וזוהי הסיבה שבחומש ויקרא כרך א הוסיפו לבסוף עוד מפרשת ויקרא.

"בסופו של דבר יצא ספר זה לאור בחודש תשרי תשכ"ה. ומני אז הפך לסדר, שלפחות פעמיים או ג' בשנה, יצא כרך.

"בשנת תשכ"ג, כאשר נכנסתי פעם במוצאי שבת לרבי למסור דו"ח על העבודה ב'לקוטי תורה' – התעניין הרבי כמה פרטים בעניין 'אור התורה'. בפעם הבאה, הנה לפני היכנסי לרבי שלחתי [על ידי המזכיר] לפני שבת קודש כמה מאמרים מ'אור התורה' עם שאלות שהיו לי. כשנכנסתי, ענה לי כ"ק על כל שאלותיי, ובנוסף הזכיר על עוד כמה עניינים שצריכים להכינם לדפוס".

על סדר היום ובדחיפות

"זכיתי לקבל הוראות רבות מכ"ק. ברובן היו בעל פה, כאשר ברוב הפעמים שאלתי את הרי"ל שי' גרונר, כיון שהיה בסוד העניינים, ועל ידו קיבלתי את כתבי-היד. הוא היה שואל את כ"ק ומעביר לי את מענה קודשו. בסך-הכול זכיתי, ב"ה, שייצאו על-ידי יותר מארבעים כרכים ממאמרי הצמח-צדק!

"אבל – מדי פעם בין ספר לספר, קיבלתי גם כמה וכמה "חלקים" [=ביקורת]. אחדים מהם הנני מעתיק כאן, וכן צילומים מגוף כתב-יד-קודש.

"בכ"א טבת תשל"ד קיבלתי הוראה על ידי הרב חודקוב, ועל פיה כתבתי לכ"ק: 'היום מסר לי הרה"ח חודקוב שי' דברי כ"ק בעניין להוציא ב' ספרים הקשורים לכ"ק אדמו"ר הצ"צ'".

"כ"ק הקיף את התיבות "הקשורים לכ"ק אדמו"ר הצ"צ" והוסיף:

מהסידרה אשר עה"ת [=על התורה] שלזה קדימה לכל שה"ז [=שהרי זה] מעין השלמת ושלימות דיותר מעשרים כרכים שכבר הוצאו-לאור וק"ל [=וקל להבין] – וכל זירוז יש גם נחוץ וכו' וכו'.

"העבודה הרצופה, שעות על גבי שעות, ימים ולילות, הינה מייגעת במיוחד, כאשר לא רואים תוצאות מהירות. משום כך התפניתי בשלב מסוים לסדר בדפוס עניין מסוים שכ"ק הורה לי בעבר לפני זמן, ושלחתי ממנו דוגמה לרבי. ביום ה' שבט תשל"ד קיבלתי מענה וזה-לשונו":

הנ"ל – עוד חזון למועד. העומד ע"ס [על סדר] היום ובדחיפות – מאמרי הצמח-צדק וכאמרי זה כו"כ [כמה וכמה] פעמים, (ובזמן שאא"פ [שאי-אפשר] לנצל להנ"ל – ההמשך בתניא כבפ"א [כבפרק א]).

"עד שנת תשל"ד יצאו יותר מעשרים כרכים, והייתה שאלה איזה כרך להוציא. בזמן ההוא עסקתי בסידור מאמרים על נ"ך ושיר-השירים, ומכמה סיבות נמשכה הכנת 'אור התורה' על שיר השירים זמן רב.

"בקשר לכך קבלתי הוראה להדפיס כל מה שיש לי בכרך אחד. בתגובה לכך כתבתי, שהכנתי כרך אחד שמחזיק שע"ב עמודים, ואם אכניס את כל שיר-השירים בכרך אחד יהיה זה ספר של יותר משמונה מאות עמודים. על כך ענה הרבי":

לפ"ז [=לפי זה] לא יעכב ויו"ל עכ"פ [=ויוציאו-לאור על-על-פנים] חלק אחד.

"בעניין מאמר מסוים שנדפס במקום אחר, שאלתי האם להכניסו בכרך אור-התורה שיר-השירים, וכ"ק ענה":

באם אפשר לא להדפיסם כאן – (אין לדבר סוף. וי"ל [=ויש לומר] דגם אין צ"ל [=צריך להיות] כאן) די שיציין שנמצאים בס' פל' [בספר פלוני] כו'.

"לפני חג השבועות תשל"ד, צלצלו מהמזכירות למסור שכ"ק שואל בעניין הדפסת ספר שנתעכב. כתבתי לכ"ק מכתב עם אמתלאות, ובערב חג השבועות קבלתי פתק וזה-לשונו":

לכאורה התחלת מכ' [=מכתב] זה כדבעי – וצפיתי למסקנא בהתאם כפס"ד [=כפסק-דין] רז"ל המעשה עיקר, "ותיקן" בסיומו שתוצאה הודאית: 1) הפסק גמור בההו"ל [=בההוצאה-לאור], 2) פזור נפש ונסיון הכי חזק (אפילו לגדולים יותר) אינגאנצען ארויס לרה"ר [=לרשות-הרבים] וד"ל [ודי-למבין].

אולי המבהיל ביותר שאינו רואה הסתירה כלל ולא עוד אלא שלדעתו על-ידי-זה "הקימותי את דבר ה'".

לעת"ל [=לעתיד לבוא (להבא)] – יתיעץ בכ"ז [=בכל זה] עם משפיע דתו"ת [=דתומכי-תמימים] – ויה"ר שסו"ס [=ויהי רצון שסוף סוף] יגיעו ויבוא לפו"מ [=לפועל ממש].

"יוסיפו.. באור תורתו"

בי"ד שבט תשכ"א כותב הרבי למר שז"ר ('נשיא וחסיד' עמ' 460):

בהתאם להתחייבותנו לקליימס קונפרנץ [=ועדת השילומים], השתדלנו להוציא לאור ליום ההילולא שני הכרכים מכתב-יד הצמח צדק "אור התורה", היינו אור התורה על ס' [=ספר] שמות – פ' [=פרשיות] שמות-בא, ורשימות על שיר השירים, רות, קהלת, ונשלחו לכ' [=לכבודו] בחבילה בפ"ע [=בפני עצמה].

ושוב, כשנדפס – בשנת תשכ"ו – הכרך הראשון של 'אור התורה' במדבר – שיגר אותו הרבי בידי הרב עזריאל זעליג סלונים למוסרו במתנה למר שז"ר, וכתב: "וחזקה שליח עושה שליחותו, ובטח מסר גם הספר לאדמו"ר הצמח צדק אשר זה עתה יצא לאור" (אגרות-קודש כרך כד עמ' קנח).

בי"א ניסן תשכ"ח (אגרות-קודש כרך כ"ה עמ' קכז) כותב הרבי למר שז"ר:

בפ"ע [בפני עצמו] נשלח מתורת אדמו"ר הצמח צדק אשר הו"ל [=הוצא-לאור] (בפעם הראשונה מכתבי-יד) בקשר עם יום ההילולא שלו [לי"ג ניסן תשכ"ח – יום ההילולא וק"ב שנה להסתלקות שלו].

יום קודם לכן כתב הרבי לוועד הנהלת בית הכנסת צמח צדק בירושלים העתיקה (שם עמ' קכו):

בקשר עם יום ההילולא שלו י"ג ניסן, אשר בשנה זו ק"ב שנה להסתלקות הילולא שלו, יוסיפו על לימודם... הן בלימוד הנגלה והן בלימוד החסידות, ובפרט באור תורתו אשר הופיע עתה לראשונה מכתבי-יד ונשלח בפ"ע [בפני עצמו].

בר"ח אלול תשכ"ח, נדפס הספר 'ביאורי הזהר' מהצמח צדק, כרך א – כך לפי ה'פתח דבר', אלא שלפועל התעכבה הכריכה. בהתאם לכך, כאשר ביקש הרבי בשלהי חודש מרחשון תשכ"ט (אגרות-קודש כרך כו עמ' כג) לשגר את הספר –

מה שהו"ל [שהוצא לאור] ימים אלו מתורת אדמו"ר הצמח צדק, דא"ח – נגלה ונסתר דתורה גם יחד – אשר במאמרי הצמח צדק רואים איחוד זה בגלוי יותר מאשר במאמרי רבותינו נשיאינו לפניו ולאחריו –

הוא מתנצל כי "לצערי לא נגמרה הכריכה ולכן נשלחו הגליונות כמו שהם"...

בכ"ב חשון תש"ל ('נשיא וחסיד' עמ' 514) כותב הרבי למר שז"ר:

נ"ב [=נכתב בצידו], בקשתי וזרזתי לגמור ולהוציא לאור מדרושי ורשימות אדמו"ר הצ"צ [הצמח צדק] מכתבי יד על ספר בראשית, בהוספה על הנדפסים מכבר. וזה יצא ראשונה על פ' [פרשת] בראשית ונח.
זירוז למען יגיע ליד מר ליום הולדתו ותהי[ה] זה תשורה ושי מתושבי כפר חב"ד הם ובניהם ובנותיהם שליט"א, וגם שי משלי. ובמיוחד אשר אחד הדרושים הוא ד"ה [=דיבור המתחיל] להבין ענין הברכות, [דרוש ארוך מאדמו"ר הזקן, בתוספת הערות הגהות ומ"מ [=מראי מקומות] וקיצורים מאדמו"ר הצמח צדק]. ותקותי שגם הספר יגיע למר בעתו ובזמנו.

בשנת תש"נ נדפסה בט' אדר מהדורה חדשה של אור התורה מספר מגילת אסתר, ובהקדמה נאמר: כי ההוצאות הקודמות אזלו מן השוק, ובינתיים הגיעו כתבי-יד נוספים גם מגוף כתב יד קודש, ועל כן מדפיסים מהדורה חדשה.

הערה נדירה ניתנה שם בשולי-הגליון: "כדי שלא לעכב ההדפסה, סמוך לימי הפורים משנת "ניסים" – באו המ"מ [=המראי מקומות] רק לחלק ובקיצור".

כאשר הופיע הספר לראשונה בשנת תשכ"ט, שיגר אותו הרבי למד שז"ר (אגרות-קודש כרך כה עמ' רנו) וכתב בנושא:

בהמשך לסיום מכתבי זה, נשלח לכ' בפ"ע [=לכבודו בפני עצמו] מה שהדפסנו בפעם הראשונה מכתב-יד מתורת אדמו"ר הצמח צדק על מגילת אסתר. ודבר בעתו מה טוב... גם סיום המגילה ושישלטו היהודים כו' נפל פחד היהודים עליהם...

גם לסופר אליעזר שטיינמן כותב הרבי (אגרות-קודש כרך כו עמ' ק):

בהזדמנות זו בקשתי לשלוח לכ' [=לכבודו] דבר בעתו מה שהדפסנו לראשונה מכת"י [=מכתב-יד] אדמו"ר הצמח צדק על מגילת אסתר שתקותי שיקבל עוד לפני ימי הפורים הבעל"ט [הבאים עלינו לטובה].

מעין החידוש של משיח

מתאים לחתום רשימה זו בדברים הבאים מתוך אותו מאמר בו פתחנו:

נקודת עבודתו של אדמו"ר הצמח צדק היא מעין החידוש דמשיח-צדקנו... עניינו של הצמח-צדק הוא ענין מוח הדעת... חיבור נגלה ופנימיות התורה, עד שעושה מהם ענין אחד ממש בגלוי... תוכן ענין הנ"ל המשכת עתיקא קדישא למטה...

יש לציין, כי באחרונה נדפס כל הסט מחדש בהוצאת קה"ת.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)