המחזה הזה נראֶה בכל בוקר, בשנים האחרונות, במוסדות חינוך רבים ברחבי העולם: ילדים ניגשים אל חבריהם ומבקשים שיענו 'אמן' אחר אמירת ברכות השחר. זה קורה בבני-ברק, בברוקלין, באנטוורפן, ועוד בעשרות ערים. מאחורי המיזם הייחודי עומד הרב יעקב-דב מרמורשטיין (60), יליד כפר גדעון וכיום תושב ניו-יורק.
"הכול התחיל מאבא ע"ה", הוא מספר. "כשהיינו ילדים קטנים אבא היה מבקש מאיתנו בכל בוקר לומר את ברכות השחר בקול רם, כדי שיוכל לענות 'אמן'. הבקשה היומית של אבא גרמה לנו לומר את הברכות לאט ובמתינות. המסורת נמשכה אצל ילדינו, האומרים לפנינו בכל בוקר את ברכות השחר".
הנצחת האב
אחרי פטירת אביו, לפני כעשר שנים, החליט מרמורשטיין להנציח את זכרו באמצעות מסע הסברה שמטרתו להגביר את המוּדעוּת לעניית 'אמן'. "זה היה חשוב כל-כך לאבא, ואך טבעי שכך ננציח את זכרו", מסביר בנו.
כך הוקם ארגון 'בני אמונים'. "פנינו אל בתי-ספר בארה"ב", נזכר מרמורשטיין בימים הראשונים. "בהתחלה קיבלנו מענה שלילי מכמה מנהלים, שלא האמינו כי היוזמה תאריך ימים. לא נרתענו והתמדנו. פקדנו עוד ועוד מוסדות חינוך, והרעיון צבר תאוצה עד שנעשה חלק בלתי-נפרד מסדר יומם של ילדים רבים".
אמן של ילדים
המיזם, שקיבל את ברכת גדולי ישראל, תפס תאוצה בשלל הפקות ייחודיות: כרזות, עלוני הסברה, חוברות צבעוניות, כינוסים ועצרות, תקליטורים ובהם שירים העוסקים בחשיבות 'אמן', ועוד. חברת האוטובוסים הניו-יורקית, שבבעלות מרמורשטיין, התגייסה אף היא לנושא. "מקצת האוטובוסים קושטו בכרזות המעודדות עניית אמן", הוא אומר. "בעת האחרונה עשינו זאת גם בישראל".
לדבריו, כיום משתתפים במיזם יותר ממאתיים אלף ילדים. "לצד החשיבות של עניית 'אמן' יש פה עוד עניין: המברך חושב פעם נוספת כשהוא מברך את הברכה. כשמישהו עונה לו 'אמן', זה מעודד אותו לומר את הברכה בלשון ברורה. הברכה נשמעת אחרת לגמרי", מסביר מרמורשטיין. "מובא בשולחן-ערוך הרב שאחת הדרכים להשלים מאה ברכות בכל יום היא על-ידי עניית 'אמן' על ברכות של אחרים. אם לא מחפשים עניית 'אמן', לא מגיעים למאה ברכות".
שער הדיבור נפתח
המיזם התמקד תחילה בילדים, אולם בעת האחרונה חדר גם אל המבוגרים. "הדבקות של הילדים גוררת את ההורים. אנחנו חושבים למַנות בכל בית-כנסת אדם שתפקידו יהיה להקשיב לברכות השחר של המתפללים ולענות אמן אחריהם", חושף מרמורשטיין.
הרב מרמורשטיין מציג גם סיפור מרגש: "הייתה תלמידה באלעד שמאז כניסתה לבית-הספר הייתה אילמת מרצון, פשוטו כמשמעו. היא לא דיברה עם שום תלמידה, ובוודאי לא עם המורות. כך עברו שנתיים. יום אחרי שהצטרפה למיזם, עם חברותיה, ענתה 'אמן', וזו למעשה הייתה המילה הראשונה שאמרה בבית-הספר. המילה היחידה הזאת פתחה לפניה את שער הדיבור בבית-הספר".
הרב מרמורשטיין ואוטובוס ה'אמן'. יוזמה שהצליחה
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
