חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:41 זריחה: 6:10 ו' בכסליו התשע"ט, 14/11/18
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הדפסת "אור התורה" להצמח צדק
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1002- כל המדורים ברצף
"עכשיו במיוחד צריכים לעשות תשובה!"...
בניין ביהמ"ק השלישי בחודש חשוון
הדפסת "אור התורה" להצמח צדק
פרשת נח
הלכות ומנהגי חב"ד

חיבה יתירה נודעה להדפסת ספרי תורתו של אדמו"ר הצמח-צדק בכלל ולסדרת "אור התורה" לצמח-צדק במיוחד * הכרך הראשון נדפס עוד בחיי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, וגם עריכת הכרך השני עם הערות וציונים נעשתה על ידי הרבי עצמו * את סדרת אור-התורה ביקש להדפיס על חשבונו, ורמז בתאריך ההדפסה זיכרון לבני משפחתו * רשימה ראשונה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

להדפיס – העיקר שילמדו...

דור אחר דור אחרי אדמו"ר הזקן, כשניתוסף בחושך הגלות – ניתוסף עוד יותר בגילוי פנימיות התורה על-ידי רבותינו נשיאינו... עד שבדורנו זה... שמבזבזים אוצרות המלך שהיו גנוזים במשך כל הדורות... ובמיוחד מתורת הצמח-צדק... ומדפיסים אותם, באופן שכל-אחד-ואחד יכול ללמוד בהם באופן של חב"ד, ולהפיץ המעיינות חוצה, עד לחוצה שאין חוצה הימנה...

שורות אלו, מתוך התוועדות ש"פ תולדות תנש"א (התוועדויות תנש"א כרך א' עמ' 329), יכולות להוות מעין סיכום לפרויקט עצום שהחל עוד לפני קבלת הנשיאות ובסך הכל הכיל ארבעים ושתיים כרכים (!) של סדרת ספרים אחת.

כהקדמה כדאי לציין התבטאות אחרת, המשקפת את שאיפתו של הרבי, בהקשר עם הדפסת ספרי חסידות בכלל ('תורת מנחם – מנחם ציון' כרך ב' עמ' 380-379):

צריכים להדפיס תרי"ג ספרים של חסידות ואז בוודאי יוכל כל-אחד-ואחד למצוא... ספר ועניין המתאים ל"חוש" שלו ויעסוק בו מתוך חיוניות ולהט... העיקר שילמדו חסידות..!

אמנם, ב'יחידות' של הרה"ח ר' שניאור זלמן גורארי' ז"ל, כשהתבטא הרבי במעין חוסר שביעות-רצון על שלא פעל דיי עם אנ"ש, אמר לפתע (תוך כדי שהוא מצביע על ספרי 'אור התורה'): "אבל את הדפסת ספרי 'אור התורה' – זאת איש לא יכול לקחת ממני"... (ספר 'בכל ביתי נאמן הוא' עמ' 259).

עכשיו הוא הזמן!

סיפר הרה"ח הרב שלום-דובער לבקובסקי שליט"א (כיום ראש 'כולל אברכים-מצוינים' בכפר חב"ד):

באחת היחידויות של המשפיע הרה"ח ר' ניסן נעמאנאוו אצל הרבי, שמע מהרבי כי צריכים ללמוד את ספרי 'אור התורה' של ה'צמח צדק'. בעת ה'יחידות' הייתה מונחת על שולחנו של הרבי ערימה של ספרי 'אור התורה', והרבי התבטא ("ר' ניסן", עמ' 491-492):

אה! יש כאן עניינים עמוקים, כל-כך 'געשמאק' [=ערב] וכל-כך 'איידל' [=עדין] כמו שה"עולם'שע" אומרים שיכולים 'לפצל שערה אחת לשתיים' ("שפאלטן א האר אויף צוויי").

מאז התחיל ר' ניסן ללמוד לעצמו 'אור התורה', ובכל פעם שהיה מגיע למקום שהצמח-צדק מציין מראה-מקום לאיזה עניין במדרש או בגמרא, היה מחפש את המקור בספרים.

על אותה 'יחידות' מספר גם הרה"ח הרב אברהם ברוך פעווזנער שליט"א (עורך ספרי 'חידושים וביאורים בש"ס' וכיום רב קהילת חב"ד בפאריז):

ר' ניסן סיפר שכשהרבי דיבר איתו ב'יחידות' על לימוד 'אור התורה', הרבי אמר שהספרים הללו נדפסו רק עכשיו לא מפני שעכשיו יש יותר כסף ויכולים להדפיס יותר – שהרי גם בדורות קודמים היה אפשר להדפיס ב'קופיר' [=שיכפול] וכדומה, ולא הדפיסו אז, כי עדיין לא הגיע הזמן לזה. רק עכשיו הגיע הזמן לזה, ולכן צריכים עכשיו ללמוד 'אור התורה'.

כהוראה לרבים מבקש הרבי בחורף תש"נ, בקשר עם מבצע "להקהיל קהילות בכל שבת ללמוד בהם תורה לרבים" – (שבת פרשת לך לך, י"ג מרחשון – התוועדויות תש"נ כרך א' עמ' 336):

בכדי לאחד יחדיו את הקהילות בכל מקום ומקום, כדאי – שנוסף לשיעורים הקבועים בתורה בכל מקום... ללמוד בכל קהילה פרשת השבוע... כולל גם עם [על-כל-פנים] מפרש אחד ...מפרש בנגלה דתורה, ואחד בפנימיות התורה.

ובכדי לחסוך החיפוש – יש כבר מן המוכן דרושי חסידות מהצמח-צדק (ונדפסו ב'אור התורה') על ריבוי פסוקים מכל סדרה בתורה, כולל גם – פסוק הראשון ופסוק האחרון (שבזה יש חביבות מיוחדת בטבע הלומדים).

השם "אור התורה", הסביר הרבי בשנת תשמ"ז (התוועדויות תשמ"ז כרך ב' עמ' 197) מדגיש את מעלת האור שהוא אור התורה, שלא בערך לשאר ענייני אור ("אור הנר, אור האבוקה, אור המדורה, אור הלבנה, אור השמש, אור שבעת הימים, עד לאור דלעתיד-לבוא "שבעתיים כאור שבעת הימים...").

הרבי שילם את ההדפסה

במשך כל שנות נשיאותו ועוד קודם לכן, עסק הרבי בלהט בהדפסת ספרי חסידות. ניתן לומר כי היה זה ה'מוטו' של הרבי, אותו ראה כיעד עיקרי ומרכזי בהפצת המעיינות, שהיא הלא גולת הכותרת של תפקיד 'הדור השביעי'.

בשלב מסוים התגייס הרה"ח ר' זלמן גורארי' לשלם אישית את עלות הדפסת ספרי רבותינו נשיאינו, ומעשה שהיה כך היה (ספר 'בכל ביתי נאמן הוא' עמ' 258):

באחת היחידויות להן זכה ר' זלמן, הביע הרבי באוזניו את רצונו הקדוש והטהור להדפיס את כל ספרי החסידות של רבותינו נשיאינו. הרבי התבטא אז כאומר, לוּ הייתה בידי האפשרות לכך, הייתי רוצה לעשות זאת. היה זה, ככל הנראה, בשנת תשל"ה או תשל"ו. כשמוע ר' זלמן את הדברים מפי קודשו של הרבי, החליט כי הוא נוטל על עצמו את ההדפסה על מנת ליישם את רצון קדשו, ובד בבד להסיר את העול מכתפי הרבי.

אם בכל השנים שקדמו לכך הייתה הדפסת ספרי חסידות כרוכה במאמצים אדירים, ביגיעה רבה ובאינספור מניעות ועיכובים – מאז פרש ר' זלמן את חסותו על כל הדפסת ספרי חסידות באשר הם, התחוללה מהפכה אדירה בתחום שהיה כה יקר בענייני הרבי.

שיטפון אדיר של ספרי התורות של רבותינו נשיאינו למיניהם ומכמניהם, החלו לראות אור; בזה אחר זה הופיעו כותרים וספרים, סטים ובודדים, כמובן מאליו.

כל ספרי רבותינו נשיאינו שיצאו לאור מאז היו במימונו המלא של ר' זלמן, למעט סדרת ספרי 'אור התורה' לצמח-צדק. הסיבה היא, כי בעת הוצאת סדרה זו לאור, לא רצה הרבי ליטול עליה הקדשות אלא מימן אותה בעצמו, באומרו: "דאס וויל איך ניט אוועק געבן" (את זה אינני רוצה למסור).

בהקשר זה מספר בנו ר' יצחק מאיר: לנוכח רצונו הקדוש של הרבי אשר ביקש לשאת בעצמו בהוצאות הדפסת 'אור התורה', אמר אבי לרבי כי הוא רוצה שתהיה לו הזכות בהדפסת כל ספרי רבותינו הקדושים. או אז הרשה לו הרבי להדפיס קונטרס שיצא לאור בקשר ללימוד הלכות בית הבחירה – אשר בראשיתו נוסף מאמר 'בנין מקדש' מתוך הספר 'דרך מצוותיך', מצילום גוף כתב יד קודשו של הרבי הצמח צדק. לימים, הייתה לו הזכות להדפיס ספרים רבים נוספים של הצמח צדק, מלבד 'אור התורה'.

לזיכרון המשפחה

על הקשר האישי המיוחד של הרבי לספרי 'אור התורה' ניתן אולי ללמוד גם מהעובדה הבאה:

בקיץ תשכ"ה נדפס הכרך השני בסדרת 'אור התורה' דברים (חלק שני: עקב-תבוא), וב"פתח דבר" הופיעה פיסקה שאינה כל כך שגרתית:

"באשר כרך זה מופיע בסמיכות לימי ה'-ו' מנחם אב, מדפיסים אנו בזה, בתחילת הספר, מכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א מימים הנ"ל".

במכתב הנזכר מדובר על ביאת המשיח ותחיית המתים בהקשר עם ה' מנחם אב – "והרי היום – הוא יום הסתלקותו של האריז"ל החי". אך מה הקשר לה'-ו' מנחם-אב תשכ"ה? – בהערה 5 (ב"פתח דבר") נאמר:

"ה' מנחם אב – היום אשר בו סיים כ"ק אדמו"ר שליט"א אמירת קדיש דשנת האבלות אחרי אמו הרבנית הצדקנית עליה-השלום, ו' מנחם אב – יום החודש של הסתלקותה".

ושוב בחורף תשכ"ו נדפס כרך רביעי בסדרת אור התורה דברים, ושם נחתם תאריך ה"פתח דבר": "כח טבת, ה'תשכ"ו" – כ"ח טבת הוא, כידוע, יום הולדתה של אמו הרבנית הצדקנית מרת חנה עליה-השלום.

כך גם התאריכים הבאים: י"א ניסן (יום הולדתו), כ"ה אדר (יום הולדת הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא), י"ג אייר (יום פטירת אחיו ר' ישראל ארי' לייב), כ"ף מנחם-אב (יום פטירת אביו) וכו' – כל התאריכים הללו מופיעים ב"פתח דבר" לספרי אור התורה...

הכרך הראשון של 'אור התורה' בהוצאת קה"ת נדפס עוד בחיי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ – בחודש טבת תש"י (ב'פתח דבר': כ"ד טבת). ברם, כבר שנה קודם לכן, בג' טבת תש"ט (אגרות-קודש כרך ג' עמ' ל) מתנצל הרבי, כי "מרוב הטרדות" אין באפשרותו לענות עתה על כל השאלות, "וביחוד בהגהה והכנה לדפוס של ספר שמות של הצמח-צדק בדוגמת אור התורה על ספר בראשית אבל בהוספת איזה הערות ומראי מקומות".

בהקדמתו לכרך הראשון כתב הרבי:

בהקדמתו לכרך הראשון כתב הרבי, בין היתר:

ע"פ [=על־פי] הוראת כ"ק מו"ח [מורי וחמי] אדמו"ר שליט"א, הננו מוציאים לאור הדפוס בפעם הראשונה את רשימות ודרושי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" על ספר שמות.

לא כאן המקום לתאר בארוכה את הכתבים — בתורת החסידות — אשר השאיר אחריו כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק",

ואביא רק איזה פרטים מה שנוגע להכת"י [=להכתבי־יד] הנדפסים בכרך זה.

מתי נכתבו — לא יכולתי לברר. אבל בכמה מקומות בהם מובא הלקוטי תורה, וא"כ [=ואם כן] זמן דרושים אלו עכ"פ [=על־כל־פנים] מאוחר לשנת תר"ז תר"ח, שאז נדפס הלקו"ת בפעם הראשונה.

...הכתבים שנדפסו בכרך זה נכתבו בזמנים שונים ויש בהם ציונים וענינים אשר, לכאורה, כבר הובאו ונתבארו במק"א [=במקומות אחרים] בספר זה עצמו, ובפרט, מצוי זה באלו הדרושים שנעתקו מביכער שונים.

בכל זה לא השמטנו מאומה. ובטח ימצא הלומד המעיין חידוש גם בביאור הענין בפעם השני'.

לע"ע [=לעת־עתה], לא נמצא תח"י [=תחת־ידי] גוף הכתבי יד קדש מהנ"ל, כי אם העתקות. ומכמה דרושים — רק העתקה אחת. ולכן אין לתמוה אם, לאחר ההגהה המרובה שהשתדלנו בה, ימצא הלומד טעויות, ובפרט בציוני העמודים וכיו"ב.

...כמו בשאר הוצאותינו ציינתי גם כאן איזה מראי מקומות והערות בשולי הגליון.

בשנת תשכ"א נדפס במהדורה חדשה אור התורה — שמות, ולאחרי שהעתיקו את הקדמת הרבי הוסיפו:

"מתאים להקדמת כ"ק אדמו"ר שליט"א הנ"ל, הננו מו"ל כעת – בכרך הנוכחי – הרשימות ודרושי כ"ק אדמו"ר ה"צמח צדק" על פרשיות שמות, וארא, בא...".

ריבוי עצום ללא גוזמא!

ביום א' דחג הסוכות תשכ"ו, במהלך הסעודה ('המלך במסיבו' כרך א' עמ' קב-קג; תורת מנחם כרך מה עמ' 61), מדבר הרבי אודות הדפסת סידרת 'אור התורה', ומפליא את ה"עשירות" (רייכקייט) הרוחנית המצויה במאמרים שם, ומתבטא:

אפילו בריבוי ספרים בנגלה לא נמצאת "עשירות" כזו... גם ילד קטן יכול להיווכח בכך – שזהו כמו פירוש על החומש שבלול מריבוי ענינים בתלמוד בבלי ותלמוד ירושלמי, מדרשים, ספרי וספרא קבלה ('עץ חיים' ו'פרי עץ חיים').

בהקשר זה ציין הרבי (ראה גם תורת מנחם - מנחם ציון כרך ב' עמ' 376) את מאמר רז"ל (סנהדרין כד, א) "בלולה במקרא... במשנה... בתלמוד" "בלול מכולם" (תוספות ד"ה לא – קידושין ל, א).

ועל המאמרים התבטא, כי סודם של המאמרים הם שאומרם הוא ה'צמח צדק', שענינו "דעת", ודעת הוא עניין האור [=ומכאן אולי השם 'אור התורה' (הכותב)].

עוד אמר, כי דרשן יוכל להפיק משם חומר רב לדרשותיו, וסיים:

כאשר תסתיים הדפסת הסדרה, תיחשף לעין כל ה"עשירות" שבה, ובקלות יוכלו לקרב יהודים בכל העולם, להראות להם את אור התורה.

ושוב עולה הנושא בסעודת היום השני של חג הפסח תשכ"ז ('המלך במסיבו' שם עמ' קנא; 'תורת מנחם' כרך מט עמ' 329), אז מתבטא הרבי בהתייחסו ל'אור התורה': "הרי עתה יצאו לאור כמה ספרים!"; "יש שם עמקות גדולה וכו'", וכן "יש עוד כפליים ממה שכבר יצא לאור עד עתה על ספרי שמות ויקרא"...

הרבי הדגיש, כי מאמרים אלו מודפסים מכתב-יד-קודש (ולא משל מעתיקים)!

בהזדמנות (בשנת תש"ל – 'המלך במסיבו' כרך ב' עמ' צג; תו"מ מנחם ציון ב' עמ' 377) שיתף הרבי ב"התלבטות" כיצד ובאיזה ספרים להדפיס את מאמרי החסידות שמתחילים ב"להבין" (ואינם באים בתור ביאור או המשך למאמרים שלפניהם).

בחורף תשל"ד הכניס הרב אהרן חיטריק (ז"ל) לרבי רשימה מכל המאמרים שמתחילים ב"להבין", ושאל אולי כדאי להוציאם-לאור. הרבי ענה בחיוב.

לימים, בשנת תשמ"ג, נדפס 'אור התורה על מאמרי רז"ל וענינים' ובו (עמ' עז ואילך) נדפסו כמה וכמה מאמרים עם דיבור-המתחיל להבין [וראה בסופו (עמ' שסו ואילך) רשימת המאמרים ד"ה להבין שנדפסו בשאר ספרי אור התורה].

מי שעמל על ההדרת ספרי ה'אור התורה' היה הרה"ח ר' אהרן חיטריק [ובכרכים בודדים נטלו חלק (יבלחט"א) ר' יעקב שלמה גאלדבערג; ר' יהודה לייב גראנער; ר' אלי' מטוסוב; ר' אלכסנדר זיסקינד פיקארסקי; ר' גבריאל שפירא].

בשנת תש"ל אמר הרבי (תו"מ מנחם ציון כרך ב' עמ' 378; וראה המלך במסיבו כרך ב' עמ' פו):

מקובל שהצמח צדק כתב בריבוי עצום, כ"ד או ס' אלפים בויגין! בתחילה חשבתי שזוהי גוזמא, אמנם עתה רואים את ריבוי הכמות של דרושי הצמח-צדק, הן אלה שכבר נדפסו, והן – כמות גדולה יותר – מה שצריכים עדיין להדפיס, כך שאין כאן גוזמא כלל!

לגבי סגנון המאמרים באור התורה מסביר הרבי (שם עמ' 376; המ"ב עמ' פו) כי אלו מאמרים שנאמרו (מאידך ב'דרך מצוותיך' הסגנון הוא של דברים שנכתבו)!

צילום שער ספר אור התורה מספר שמות


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)