חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:35 י"ז בכסליו התש"פ, 15/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

היעב"ץ במשנת הרבי
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות גליון 1001- כל המדורים ברצף
"כפי שנעמדים בשבת בראשית"...
להתחיל מיד עם "רוחו של משיח"
היעב"ץ במשנת הרבי
פרשת בראשית
הלכות ומנהגי חב"ד

התייחסויות, הוכחות ופירכות כדרכו של בית מדרש שאין בו בלא חידוש, מציין הרבי על הגהות רבי יעקב עמדין בשלל נושאים * ראייה ללימוד פנימיות התורה בשבת * ויכוח תורני בשאלה מי היו קוראי ההלל בעת הקרבת הפסח * על אפשרות הקרבת קרבן פסח אחר החורבן * וששה תירוצים שכתב הרבי לתמוך בנוסח אדמו"ר הזקן ולא כנוסח שקבע היעב"ץ * רשימה שנייה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

מהו 'דבר הלכה'?

גם ל"הגהות היעב"ץ" בש"ס מצינו את התייחסותו של הרבי: בברכות לא,א נאמר: "אל יפטר אדם מחבירו אלא מתוך דבר הלכה שמתוך כך זוכרהו", ובהמשך לזה מדובר אודות "צניתא דבבל" שלכאורה אין בזה "דבר הלכה". בהגהות היעב"ץ מבאר דנפקא-מינה אם כשרים למצוה מצד יבשותם. על כך הקשה הרבי (תורת מנחם כרך לח עמ' 213):

אבל לכאורה אין תירוצו מחוור כל-כך, כי, כדי לברר אם הלולבים שבמקום זה "לא חזו למצוה, לפי שכבר נזדקנו מאד", או "אינן זקנים כל כך, הלכך כשרין הן", אין צורך בשקלא-וטריא הנ"ל; יכולים לקצוץ לולב ולבחון אם יש בו שיעור הפוסל, ככל פרטי הדינים שבזה.

ומבאר הרבי ביאור משלו:

לדעת הרמב"ם, שלולב של אשֵרה כשר אם לא נִטָע לשם עבודה-זרה – אם "איתנהו מאדם ראשון" ודאי שלא ניטעו לשם עבודה-זרה; הביאור על-פי דברי-אלוקים-חיים – כאשר לימוד התורה קשור עם חכמה שבנפש (אדם-הראשון) אין חשש מעניין של ישות וגאוה (עבודה זרה).

בשבת – כולו דא"ח

בכ"ו כסלו תשכ"ג ('ליקוטי סיפורי התוועדויות' (גרינגלאס) עמ' 657) כותב הרבי:

ת"ח ת"ח [תשואת-חן תשואת-חן] על הציון להג' [להגהות] היעב"ץ. וראה פרי עץ חיים שער השבת סוף פרק כא ובסידור האריז"ל קודם מנחת שבת שכן "נהגו הקדמונים". ובטעמי המצוות ואתחנן דהאריז"ל היה מעיין ו' דרכים בהלכות כנגד ו' ימי המעשה ואחד על-דרך הסוד כנגד יום השבת.

פירוש הדברים:

הרב גרינגלאס כתב לרבי בשם הר"ר יעקב זילבערמאן שי', סופר סת"ם, שמדברי היעב"ץ ראיה לכאורה לנאמר בקונטרס עץ החיים (ספכ"ה) שיום הש"ק צריך להיות מוקדש כולו ללימוד דא"ח.

במסכת גיטין ס,א נאמר: רבי יוחנן וריש לקיש מעייני בספרא דאגדתא [בשבת]; וכתב היעב"ץ:

נראה-לי ספר של ע"ת [ע"ח?] וחכמת האמת הוא שאנו קורין קבלה, ולא היו מעיינין בחול אלא בדינין והלכות... והיו מעיינין בשבת בדברי אגדה שמושכת הלב, מפני עונג שבת וקדושת היום מסייעת להשכיל ולהבין בחכמה הנעלמה קודש קדשים היא. ואמרו רצונך להכיר את מי שאמר והיה העולם עסוק באגדה. ואין זה אגדה של סיפורי מעשיות שנקראו הגדה בה"א.

ועל כך השיב הרבי בתודה וציין, כאמור, לשורת כתבי האריז"ל בעניין לימוד פנימיות התורה בשבת-קודש.

הגהות יעב"ץ לש"ס

בשיחה אחרת (הדרנים על הש"ס כרך א' עמ' רכד) מביא הרבי את פירוש היעב"ץ בסיום מסכת נזיר (בהגהותיו שם), על מאמרו של רבי נהוראי בעניין "עונה" ו"מברך" – מי מהם עדיף, אחרי שבמשנה הובאה קביעתו לגבי נזירות שמואל כשמשון. ופירש היעב"ץ, שמפני ששמועותיו של ר' נהוראי המובאות בש"ס מועטות הן, לכן הובא ענין זה בגמרא (ושייך לכאורה למסכת ברכות). אמנם הרבי דוחה פירוש זה מפני ג' טעמים, עיין שם.

מאידך בהדרן אחר על מסכת סוטה (שם עמ' רנב) מבאר הרבי ענין על פי היעב"ץ.

בסיום מסכת יומא (שם עמ' 3) מבאר הרבי ביאור הדומה לביאורו של היעב"ץ ב"לחם שמים" על מסכת יומא (ראה הערות 14, 18 שם).

שלושים יום קודם החג

כמה זמן לפני הרגל חייב אדם לעשות מאמץ להתקרב לירושלים כדי שיתחייב בקרבן פסח?

ובשאילת יעב"ץ סימן קכז "בודאי אי-אפשר לומר גם-כן שהרחוקים מאד יתחייבו לעלות לרגל מתחילת השנה לעשות הפסח... ונראה-לעניות-דעתי שכך הוא הענין. ששלשים יום לפני הפסח חל חובת עשייתו על הרחוקים שיעתיקו מבתיהם... מזמן שחל חובת ביעור חמץ כו'", עיין שם.

כך מצטט הרבי (לקוטי שיחות כרך לה עמ' 66 הערה 32). אמנם, מציין בשולי-הגליון:

אבל ראה לקח טוב שבהערה הבאה "המקום הי"א".

בלקוטי שיחות (כרך לב עמ' 42 הע' 53) נכתב כדלהלן:

אף שמעיקר הדין מקריבין כל הקורבנות כולן אף על פי שאין שם בית (רמב"ם הלכות בית הבחירה פרק ו' הלכה ט"ו), כתבו האחרונים שהקא-סלקא-דעתך לאפשרות ההקרבה בזמן הזה (כדעת ר"ח מפאריש, כפתור ופרח פ"ו) היא רק בקרבן פסח (ראה שאילת יעב"ץ חלק א' סימן פט. שו"ת חתם סופר יורה דעה סימן רל"ו. ועוד).

ובשולי-הגיליון נאמר עוד:

בשאילת יעב"ץ שם: שהיו מקריבין אותו (הקרבן פסח) חכמי המשנה בדור הסמוך לחורבן כו', עיין שם.

קריאת הלל על ידי מי?

ועוד מענייני הקרבת הפסח:

דיון מרתק ניהל הרבי עם הגאון החסיד רבי שלמה יוסף זוין בשנת תש"ח, בעניין דברי הרבי ב'הגדה עם לקוטי טעמים ומנהגים' – ש"קוראין את ההלל – הלוים". הרב זוין טען שלדעת רש"י (במסכת פסחים סד, א. סוכה נד, ב) ישראל קראו את ההלל.

במכתב תשובה מצום השביעי יהפך לששון תש"ח (צילומו ב'ימי מלך' כרך ב' עמ' 777) מגלה הרבי:

והנה מה שכתבתי הוא לשון סדר קרבן-פסח של היעב"ץ, ואני לא הוספתי מדילי, אלא ציון המקור לתוספתא.

בהמשך מאריך הרבי לבסס את הדברים.

ושוב מוסיף הרבי באגרת מח' מרחשון תש"ח (אגרות-קודש כרך ב' עמ' רס ואילך) להבהיר את דבריו:

מצאנו מפורש בתוספתא על אתר, וכן הוא בתוספות ורמב"ם, שהלוים הם האומרים את ההלל. והנה רוצים לחדש פלוגתא ודעה דרש"י חולק על כל-הנזכר-לעיל... רק לשון רש"י...

והיסוד אינו מכריח ומספיק כלל וכלל לחדש מחלוקת ודעה מוזרה. ולא עוד אלא שבלשון רש"י זה גופא ניחא יותר לומר שאין זה כוונת רש"י וכמו שכתבתי כבר.

אמנם בסיום המכתב כותב הרבי:

ולהעיר מתיאור סדר קרבן פסח המובא ב'סדר הדורות' (שנת ב' אלפים תתקל"ה) שכותב שהכהנים אמרו את ההלל. ובנוסח סיפור זה שבסידור יעבץ שגם בעל הקרבן אמרו. והספר שבט יודא, שממנו העתיקו הנ"ל, אין תחת ידי להשוות.

רמזים על פי סוד

לפחות כ"ו פעמים מציין הרבי ליעב"ץ בהגדה של פסח עם 'לקוטי טעמים ומנהגים', בעיקר בעניין נוסח ההגדה, השוואת לשונות ופירוש על פי הדרוש והסוד וכו'. בין הדברים כותב הרבי "בסידור יעבץ פירוש התיבות – דצ"ך עד"ש באח"ב – על דרך הדרוש". וכן: "חילוק מדריגות אלו (מלאך שרף שליח) ראה יעב"ץ". "מה בא למעט [ב"אני ולא כו' ולא אחר"] עוד – ראה: יעב"ץ; "קיר מזבחך – ובסידור יעבץ פירש על דרך הסוד".

גם נימוקים להלכות: מדוע כורכים את האפיקומן במפה? "שלא יבא לאוכלו בתוך הסעודה (סידור יעבץ)"; "סברי מרנן – כן צריך לומר ולא יותר (סידור יעבץ)".

שישה תירוצים על שש קושיות

רבי יעקב עמדין הקשה על נוסח ה"סדר קרבן פסח" שבספר סדר היום מספר קושיות, וכתב לאומרו בנוסח אחר. למרות זאת בחר רבינו הזקן בלשונו של ה"סדר היום", וכדי להסיר את קושיות היעב"ץ התמודד הרבי עמן אחת לאחת ("וכדי שלא יוקשה מה שרבינו הביא בכל זה לשון סדה"י, יש-לומר בתירוץ קושיות היעבץ"):

א) שלא הזכיר זמן ההקרבה ביחוד וקדימתו בחל ערב-פסח להיות בערב-שבת – יש-לומר דכיון דאמירת סדר קרבן-פסח הוא משום "ונשלמה פרים שפתינו", ולא חייבוהו לכוון לאומרו בדיוק בשעה שהיו מקריבין את הקרבן-פסח בפועל ודיו שיהיה בזמן שהקרבת קרבן-פסח כשרה, וכמו שהוא לענין תפלת מנחה, לא רצו להזכיר בנוסח זה שהיה הפסח קרב בשמונה ומחצה כו', כיון דעל-פי רוב לא יוכל לכוון אמירתו לזמן זה, ויהיה כסותר את-עצמו.

ב) לא פרט על מי מוטל חיובו – ויש-לומר דלא רצו לפרוט בזה דהוא דוקא בטהורים ויכולים להגיע לירושלים בשעת שחיטת הפסח, דאם-כן הוא סותר לענין "ונשלמה כו'" וכנ"ל.

ג) לא פרט שינוי הפשטו בשבת. – יש-לומר דאפילו אם תימצי לומר דאין הפשטו בשבת כהפשטו בחול (ראה נושאי-כלי הרמב"ם הלכות קרבן פסח פרק א' הלכה יד), הרי אין השינוי אלא באופן ההפשטה ולא נחית לפרטים כאלו.

ד) כתב בפשיטות שהאליה קריבה ולא התנה שזהו בכבש, כי עז אין אליתה קריבה. – ויש-לומר דאין זה מצוי, כי רוב פסחיהם היו מן הכבשים, וכתירוץ הראשון על קושיא מעין זו בתוספות – דיבור-המתחיל מאלי' (פסחים ג, ב). ועדיין צריך-עיון.

ה) נשמטו פרטי צליית הפסח נקורו ואכילתו – ויש-לומר מפני שאין כל זה נוגע להקרבת קרבן-פסח, וגם אינו בזמן אמירת סדר קרבן-פסח לכן לא הזכירם אלא בכללות.

וא"ו) לא נזכר על-דבר חגיגת י"ד – ויש-לומר וכמו שרמז ביעבץ גופא, שנשמט מפני שהחגיגה אינה אלא רשות, ואינה באה בשבת במרובה ובטומאה (פסחים סט, ב).

ועוד תמה הרבי על היעב"ץ בהגדה:

הפסוק "ואעבור עליך" קבעוהו מסַדרי ההגדה באמצע הגדת ליל פסח ('שער הכוונות' ענין פסח סוף ד"א. 'פרי עץ חיים' שער חג המצות פרק א. משנת חסידים. סידור האריז"ל) ולכך –

תימה על היעבץ שכותב שהוא ואביו, החכם צבי, היו אומרים פסוק זה אבל לא נמצא בשום ספר.

כדי צורכו

והנה ביאורו של הרבי בעניין שולחן-עורך ["אוכל ושותה כדי צרכו" כמו שכתב היעב"ץ "אוכלין ושותין כל צרכן"]:

ויש-לומר דמשמיענו שתים: א) שיאכל די צרכו, כדי שיאכל האפיקומן על השובע, כיון שהוא זכר לפסח שהיה נאכל על השובע. ב) שלא יאכל יותר מכדי צרכו, כדי שלא תהא אכילת אפיקומן אכילה גסה.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)