חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ח באב התשע"ט, 19/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הקדושה בשעיר לעזאזל
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש. מעובד על ידי צ. לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1393 - כל המדורים ברצף
הכוח לבקש סליחה ולסלוח
יש חדש
הקדושה בשעיר לעזאזל
יום הכיפורים
בקשה אחת
הכאה על חטא
"איזה חג יש לנו?"
אין עוונות
המחזור של אבא
כורעים ומשתחווים

אחת מעבודות המקדש ביום הכיפורים הייתה הגורל שהוטל בין שני שעירי העיזים וקבע מי מהם יוקרב בבית-המקדש ומי יישלח לעזאזל, ככתוב בתורה: "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גֹּרָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לַה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל".

הגורל מבטא דרגה גבוהה מאוד, שלמעלה מן השכל וההיגיון. יש בחירות שאדם עושה על-פי שיקולים הגיוניים, ואילו כשהוא מטיל גורל המשמעות היא שהוא מפקיד את ההכרעה בידי הקב"ה. ככתוב במשלי: "בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל, וּמֵה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ".

אין גורל שלילי

כאן מתעוררת תמיהה גדולה: הלא גם השעיר לעזאזל נבחר על-פי הגורל. איך ייתכן שגם השעיר הזה, שעניינו חטאים ועוונות, מקורו בבחירת הקב"ה?

השאלה מתחזקת כאשר מתבוננים במצב המיוחד שבו עומדים ביום הכיפורים. קדם לו חודש אלול, חודש של תשובה ותיקון. אחר-כך באו ימי הסליחות, ראש השנה ועשרת ימי תשובה. אחרי כל זאת ודאי כל יהודי כבר שב בתשובה שלמה. איך עדיין יש מקום לגורל השני, שעניינו לכאורה הפך הטוב? עלינו לומר אפוא שהשעיר הנשלח לעזאזל אינו עניין שלילי, אלא גם הוא שייך לעולם הקדושה עצמה.

מעלת הלא-תעשה

כדי להבין זאת יש לעיין במהותן של מצוות לא-תעשה. הרמב"ם כותב בעניין מניין המצוות שאין למנות מצוות שאינן נוהגות לדורות. נשאלת השאלה, כיצד מונים בתרי"ג המצוות את מצוות לא-תעשה, בשעה שלעתיד לבוא יהיו רק טהרה וטוב, וממילא לא יזדקקו למצוות לא-תעשה?

אלא שההסבר הוא שגם לעתיד לבוא יהיו מצוות לא-תעשה, אלא שעניינן לא יהיה 'סור מרע' בפועל, אלא רק המעלה של 'סור מרע' כפי שעניין זה קיים בתורה עצמה. כלומר, לא יהיה מקום להימנעות מהרע עצמו, אלא יהיה רק העילוי המושג על-ידי דחיית הרע, 'אתכפיא' ולאחר מכן 'אתהפכא' – הפיכת הרע עצמו לטוב.

הקדושה בשיאה

לדרגה הזאת מתעלה יהודי ביום הכיפורים. אחרי עבודת התשובה הממושכת שהחלה בחודש אלול ואחרי הכתרת הקב"ה למלך בראש השנה, יש בו רק עניינים של טוב וקדושה. ביום הכיפורים הקדושה הזאת מגיעה לשיאה, בעבודת הכוהן הגדול בקודש הקודשים.

נמצא שהגורל על שני השעירים מייצג את שני הקווים של 'עשה' ו'לא-תעשה' כפי שהם בעולם הקדושה עצמו. אין כאן שתי דרכים נבדלות, דרך של קדושה ודרך של הפך הקדושה חלילה, אלא שני קווים בתוך הקדושה עצמה, והם מתאחדים בהתאחדות גמורה בהטלת הגורל על-ידי הכוהן הגדול.

(תורת מנחם תשמ"ו, כרך א, עמ' 116)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)