חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:22 זריחה: 6:29 י"ז בשבט התשפ"ג, 8/2/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

היהודי משלים את הבריאה
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש. מעובד על ידי צ. לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1392 - כל המדורים ברצף
זה הזמן לבקש ולהתפלל
יש חדש
היהודי משלים את הבריאה
ראש השנה
בשופר גדול ייתקע
מלכות בשמחה
לרחם עמו ביום דין
ממליכים את הקב"ה
לבוחן לבבות ביום דין
הזכרת ראש חודש

ראש השנה נקבע לא' בתשרי מפני שביום הזה נברא אדם הראשון. אמנם הבריאה רובה ככולה נעשתה בימים הקודמים,  אך ראש השנה לא נקבע ליום התחלת הבריאה, אלא ליום השישי לבריאה, יום בריאת האדם.

גדולת היום איננה על שביום הזה נוסף בעולם עוד יצור, העומד בדרגה גבוהה מן היצורים שנבראו לפניו, כשם שהחי נעלה מן הצומח והצומח נעלה מן הדומם. האדם הוא יצור שונה לאין-ערוך מן הברואים האחרים. הוא הנברא היחיד שניתנה לו בחירה חופשית, ובזכותה הכיר את הבורא וקרא לכל היצורים האחרים: "בואו נשתחווה ונכרעה, נברכה לפני ה' עושֵנו".

אורח או עבד?

חז"ל אומרים שהאדם נברא בערב שבת; "מפני מה? משל למלך בשר ודם, שבנה פלטרין (ארמון) ושכללו, והתקין סעודה, ואחר-כך הכניס אורחים... זו מידתו של הקב"ה – שברא את כל העולם כולו בחכמה... וכל צורכי עולם, ואחר-כך הכניס אורחים, זה אדם וחווה".

ממאמר זה עולה שמהות האדם בעולם היא כשל 'אורח' חשוב, עד שעולם שלם עומד מוכן לקראתו, כדי לספק לו את כל צרכיו. לעומת זה אנו מוצאים הגדרות אחרות לתפקידו של האדם: "אדם לעמל יולד", "אני נבראתי לשמש את קוני". איך מתיישבות שתי ההגדרות האלה? האם האדם הוא 'אורח' או 'עבד' שנדרש לעמול ולשרת את קונו?

הכוח ניתן

אלא שאין סתירה בין הדברים. הציפייה מיהודי היא שגם כשהוא חי כמו אורח חשוב בארמון, וכל צרכיו מסופקים לו ואף למעלה מזה – עליו לדעת שהוא משרת של הקב"ה. אמנם הוא נזר הבריאה והיצור החשוב ביותר בה, אך זה תואר מחייב. עליו לעבוד את הקב"ה לא רק בלימוד התורה, בתפילה ובמצוות, אלא גם בעיסוקי החולין שלו, כדברי הרמב"ם: "במאכלו ובמשקהו... ובמשאו ובמתנו".

ייתכן שאדם יחוש שאין הוא ראוי להיות משרת בארמונו של הקב"ה. הוא עלול לחשוב שאין לו היכולת לתרום לבריאה, שהרי הקב"ה ברא הכול ומה יכול האדם להוסיף על מעשי הבורא? על כך משיבים לו שהקב"ה נתן לכל יהודי כוח להיות משרת בארמונו ולהביא את הבריאה לידי שלמות, עד שהאדם "נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית".

עבד כמשה

מי לנו גדול ממשה רבנו, שעליו נאמר "ולא קם נביא עוד בישראל כמשה, אשר ידעו ה' פנים אל פנים". משה הגיע עד פסגת 'חמישים שערי בינה'. ועם זה נותר "עבד ה'", ועבודתו הייתה מתוך התבטלות גמורה לקב"ה.

עבודתו של היהודי צריכה להתבצע אפוא מתוך שתי הגישות יחד. עליו לחוש עבד של הבורא, ובה-בעת לדעת את גודל תרומתו לבריאה, עד היותו 'שותף' במעשה בראשית. עליו לחתור שכל מעשה, דיבור ומחשבה שלו יהיו לשם שמים, וכך הוא מגלה את האלוקות שבבריאה ומביא אותה לידי שלמותה.

(לקוטי שיחות כרך יד, עמ' 449. תורת מנחם כרך יד, עמ' 312)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)