שאלה: כיצד עורכים 'עירוב תבשילין' בערב ראש השנה הקרוב?
תשובה: השנה חל ראש השנה בימים חמישי ושישי. כדי שיהיה מותר לבשל ולעשות מלאכות בחג השני לצורך השבת תיקנו חז"ל לערוך בערב החג 'עירוב תבשילין' (ה'עירוב' מתיר עשיית מלאכות רק בחג השני לצורך השבת, אבל לא בחג הראשון לצורך החג השני או לצורך השבת).
מכינים תבשיל חשוב (נתח בשר, דג, ביצה מבושלת או קופסת טונה או סרדינים) בשיעור 'כזית' (27 סמ"ק לפחות), וכמו-כן לחמנייה או פיתה בשיעור 'כביצה' (54 סמ"ק לפחות), ומניחים אותם למשמרת. בזמן שמייחדים אותם למטרה זו מברכים: "ברוך אתה ה' אלוקינו מלך העולם, אשר קידשנו במצוותיו וציוונו על מצוות עירוב", ומוסיפים: "בעירוב הזה יהיה מותר לנו לאפות ולבשל ולהטמין ולהדליק נר ולתקן ולעשות כל צרכינו מיום טוב לשבת".
את הלחם והתבשיל יש לשמור לפחות עד שמסיימים לעשות בחג את כל ההכנות לשבת. ומצווה מן המובחר לברך על הלחם 'המוציא' (אם הוא כיכר שלמה) בסעודת שבת, ויש הנוהגים לברך עליו בסעודה שלישית.
את הבישולים וההכנות ביום השני יש לעשות בעוד היום גדול, כך שיהיה אפשר ליהנות מהם בחג עצמו.
מי ששכח לעשות עירוב תבשילין, או שעשה ונאכל העירוב קודם שהספיק להכין לשבת, ישאל רב מוסמך כיצד עליו לנהוג.
הדלקת הנרות: בערב ראש השנה מדליקים את הנרות בזמן הקבוע בלוחות. מי שלא הספיקה, תדליק מאש קיימת לפני הקידוש. את הנרות של היום השני מדליקים מאש קיימת בליל החג השני, אחרי צאת הכוכבים, כדי שלא להכין מהחג הראשון לשני. בחג השני, ערב שבת, מדליקים מאש קיימת לפני כניסת השבת (בזמן הקבוע בלוחות).
בחו"ל נוהגים בכל האמור (עירוב תבשילין והדלקת הנרות) גם בערב חג הסוכות ובערב שמיני עצרת (החג האחרון), החלים גם כן בימי חמישי ושישי.
מקורות: טושו"ע ושו"ע אדמו"ר הזקן סי' תקיד וסי' תקכז. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
