מוצאי שבת סליחות, מערת המכפלה, תש"ס. בתום 'שבע ברכות' לנכדו עלה החזן הרשל פינק לשמש שליח ציבור. "במוצאי מנוחה קידמנוך תחילה", הדהד קולו ברחבי המערה. שנים חיכה לרגע הזה.
ממרומי גילו, קרוב לתשעים, משחזר פינק את סיפור חייו המרתק, הרצוף סיפורי ניסים מופלאים. "בילדותי התגוררתי באנטוורפן שבבלגייה", הוא מספר. "התייתמתי בגיל צעיר מאוד, לאחר שאבי נהרג בעת שניסה להציל חבר מפיצוץ דוד קיטור. אבא נחנק מהאדים. הוא היה בן שלושים וחמש בלבד".
חזנות בילדות
בעודו ילד צעיר התקבל למקהלה של ילדי הקהילה. "יום אחד אמר לי המנצח כי החזן העולמי גרשון סירוטה בא לאנטוורפן והוא מחפש ילד בעל קול יפה. 'הצעתי אותך', אמר לי בהפתעה. בתוך ימים אחדים נמרחו מודעות ענק בעיר, ובהן נכתב כי באולם הבורסה יופיע 'גדול החזנים העולמיים', ולצידו 'ילד הפלא העולמי הרש'ל פינק'. לשמחתי, עמדתי במשימה".
בתוך כך פרצה מלחמת העולם השנייה. "אימא כינסה את המשפחה לשיחה שנחרתה בזיכרוני לעד", משחזר פינק. "היא ביקשה להכין אותנו לקראת הבאות. 'כולם עוזבים', אמרה לנו, 'אם לא נעזוב, רע ומר יהיה גורלנו'".
מלאך במרסיי
משפחת פינק הגיעה לעיר מרסיי שבצרפת. "בתחנת הרכבת המתין לנו כמלאך משמים יהודי שלא הכרנו, הוציא מכיסו שטר של מאה דולר – סכום עצום באותם ימים – ונתן אותו לאימא. 'לכו למלון "דו לווה", הציגו את השטר ויקבלו אתכם'. רק לימים נודע לי כי האיש שפגשנו לא היה אלא מי שנעשה לימים הרבי מליובאוויטש".
משם המשיכה המשפחה במסע הנדודים. "בכ"ב באלול תש"ב הועמסנו על הרכבת לדרנסי. הקרונות לא היו ראויים להסעת בהמות. עמדנו להתעלף. ביום א של ראש השנה תש"ג עצרה הרכבת בתחנה הסופית. אמא אמרה לי: 'לך תמיד עם אחיך משה'. מאז לא ראיתי את אימא". פינק ואחיו נשלחו למחנה אנברג.
הצלה במחנה
יום אחד, בעוד פינק הצעיר מזמר להנאתו, נכנס אל הצריף אחד ממפקדי המחנה. הוא שמע את השירה ופקד: "בוא אליי בערב למפקדה". פינק נתקף פחד מוות. "התייצבתי לפניו, מוכן לגרוע מכול. המפקד אמר לי שהיה לו בן שידע לשיר יפה והוא נהרג בתאונה. 'קולך מזכיר לי את קולו', אמר, 'אני מבקש שתלמד שירים גרמניים ותשיר אותם לפנינו'". קולו של פינק הציל את חייו. הוא גם ניצל את 'קשריו' לסייע ליהודים במזון.
בסוף המלחמה נמלט לדרזדן שבגרמניה, ובהמשך חזר לעיר ילדותו אנטוורפן. שם נשא אישה ושיקם את חייו. "קהילת יהודי אנטוורפן שאחרי המלחמה הייתה קטנה, אולם אט-אט החלו להגיע לכאן אודים מוצלים מאש, שאני הייתי רק אחד מהם".
אחרי ששיקם את חייו חזר לתחביבו הישן והתמנה לחזן בית-הכנסת המזרחי. "הייתי עובר לפני התיבה בסליחות הראשונות, בימים נוראים, ובכל מועד מיוחד", הוא מסיים, ועיניו נוצצות מאושר.
בזכות הקול. פינק לפני התיבה במערת המכפלה
| 
זמנים נוספים
שקיעה: 18:54
זריחה: 6:22
