חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:12 י"ט בחשון התש"פ, 17/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מדוע הקב"ה מעמיד בניסיון?
שולחן שבת


מאת: משיחת הרבי מליובאוויטש. מעובד על ידי צ. לבנוני
מדורים נוספים
שיחת השבוע 1387 - כל המדורים ברצף
לא להתכסות במשאל העם
יש חדש
מדוע הקב"ה מעמיד בניסיון?
עם קדוש
ללמוד יראת ה'
בחירה וכפייה
השעווה השחורה
הבחירה בימות המשיח
האם אצות-ים כשרות לאכילה?
קריאת התורה בסיוע חומש

בפרשתנו הקב"ה מתרה מפני נְהִיָה אחר נביא שקר: "כִּי יָקוּם בְּקִרְבְּךָ נָבִיא... וְנָתַן אֵלֶיךָ אוֹת אוֹ מוֹפֵת... לֵאמֹר: נֵלְכָה אַחֲרֵי אֱלֹהִים אֲחֵרִים... לֹא תִשְׁמַע... כִּי מְנַסֶּה ה' אֱלֹקֵיכֶם אֶתְכֶם לָדַעַת הֲיִשְׁכֶם אֹהֲבִים אֶת ה' אֱלֹקֵיכֶם בְּכָל לְבַבְכֶם וּבְכָל נַפְשְׁכֶם". כלומר, הקב"ה יכול לתת כוח לנביא שקר לחולל אות ומופת כדי להעמיד את עם ישראל בניסיון.

למקרא הדברים מתעוררת שאלה פשוטה: וכי הקב"ה זקוק לניסיון כדי לדעת שאמנם בני ישראל אוהבים את ה'? הלוא הוא חוקר כליות ולב והוא יודע מה נעשֶה בליבו של כל אדם?

נס לנביא שקר

פלא גדול עוד יותר, שלצורך הניסיון הקב"ה עושה נס, ככתוב "וּבָא הָאוֹת וְהַמּוֹפֵת, אֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלֶיךָ...". נביא השבט מבטיח אות ומופת והקב"ה מסייע בידו, כדברי רש"י: "נותן לו הקב"ה ממשלה לעשות אות". כיצד הדבר מתיישב עם הכלל "לא עביד קודשא-בריך-הוא ניסא למגנא" [אין הקב"ה עושה נס לשווא]? הלוא אין לו באמת צורך בניסיון כדי לדעת אם בני ישראל אמנם אוהבים את ה'.

זו שאלה המתבקשת למקרא הפסוקים, ואכן פשטני המקרא, אבן-עזרא, רמב"ן, ספורנו ועוד, עוסקים בה. דווקא רש"י, שהגדיר את פירושו "לא באתי אלא לפשוטו של מקרא" – מתעלם מהשאלה הזועקת.

התשובה ניתנה

עלינו לומר שרש"י אינו רואה צורך להשיב על השאלה, מפני שהתשובה כבר ניתנה בעבר. אותה שאלה מתעוררת בספר בראשית, בפרשת עקֵדת יצחק. ניסיון העקֵדה בא אחרי לידתו הניסית של יצחק. אברהם אביו כבר היה אז בן מאה שנה. ובכל-זאת ציווה הקב"ה את אברהם לעקוד את בנו. השאלה הזועקת היא: למה? לשם מה?

התשובה ניתנת בסיום פרשת העקֵדה, כשהקב"ה אומר: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹקִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ, אֶת יְחִידְךָ, מִמֶּנִּי". פירש שם רש"י: "מעתה יש לי מה להשיב לשטן ולאומות התמהים מה היא חיבתי אצלך. יש לי פתחון פה עכשיו, שרואים כי ירא אלוקים אתה".

מי צריך לדעת

כלומר, כאשר אמר הקב"ה "עתה ידעתי", אין כוונת הדברים שאכן עתה נודע לו הדבר, שכן ודאי הקב"ה יודע שאברהם הוא ירא אלוקים. הכוונה ב'ידיעה' היא כלפי השטן ואומות העולם, שעל-ידי העקדה התפרסמה בעולם דבקותו של אברהם בקב"ה ובכך ניתנה להם תשובה ניצחת.

כזאת היא גם ה'ידיעה' שבפסוק "כי מנסה ה'... לדעת הישכם אוהבים את ה'". אין כוונתה כלפי הקב"ה, שכן הוא יודע גם בלי הניסיון, אלא הכוונה להנחלת הידיעה הזאת לעולם כולו. על-ידי העמידה של בני ישראל בניסיון נחשפת לעיני כול אהבתם הגדולה לקב"ה, וממילא מובנת חיבתו של הקב"ה לישראל.

(התוועדויות תשמ"ז, כרך ד, עמ' 266)


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)