נושאים נוספים
	התקשרות 992 - כל המדורים ברצף
	לא להתפעל מהעולם הגדול
	נשארה רק עבודת העקביים...
	אבי אדוני מורי ורבי – הרה"ק ר' לוי יצחק
	פרשת עקב
	"ארבע מידות בתלמידים"
	הגאון המקובל ר' לוי יצחק שניאורסאהן
	הלכות ומנהגי חב"ד
	במנהגי מילה / נשות בית אבטינס / מנהגי יום הולדת / ועבור הילדים

תיקון - במנהגי מילה

ב'התקשרות' גיליון תק"צ עמ' 16 מסופר, שלפי הוראת הרבי היה הר"ר יהודה ליב (ע"ה) ביסטריצקי סנדק במילת בניו.

והעיר נכדו הרב שלמה שי' (רב דק"ק המבורג), שרק כשנולד בנו ר' מענדי שי' ביקשה הסבתא שהרבי יהיה סנדק, ואז ענה הרבי שהסבא (רי"ל) יהיה סנדק. חוץ מאשר אצל בן זה, הוא לא היה סנדק אצל בנים אחרים.

וזה מתאים לדברי הרבי באג"ק חי"ב ס"ע תלד, אגרת ד'רמ"ח, לעניין להיות סנדק פעם שנייה אצל בניו, שכתב הרבי: "לא ראיתי באנ"ש נוהגים כן", ובס' שבח הברית עמ' 71 הביא שעל כך הייתה השאלה. וכן, שהנהגה זו מתאימה לדברי החתם-סופר בשו"ת חאו"ח סי' קנח (בד"ה ומ"ש הגאון): "ראיתי נוהגים שהאב בעצמו אינו סנדק ב' פעמים בבניו".

אשתו של כהן גדול

ב'התקשרות' גיליון תתקע"ב, במדור 'ניצוצי רבי', מסופר שבמהלך 'יחידות' להרה"ג הרה"ח ר' יצחק דוד גרונר ע"ה מאוסטרליה, התייחס הרבי לקשיים שהיו מנת חלקה של זוגתו השליחה תחי', ואמר בלהט:

"איתא במשנה שאשתו של הכהן הגדול לא היתה מתבשמת, שלא יאמרו מקטורת נתבשמה...".

וצ"ע דיוק לשון ה'יחידות', כי מקור הדברים הוא לא במשנה אלא בתוספתא (יומא פ"ב ה"ו), והובאו בגמרא (בבלי שם לח,א. ירושלמי שם פ"ג ה"ט, ושקלים פ"ה ה"א).

ואין מדובר שם על אשתו של כהן גדול, אלא על כל אישה מבית אבטינס (שהיו אומנים במעשה הקטורת), ואף אישה ממקום אחר שנישאת להם, שגם עמה היו מתנים - שלא תתבשם, כדי שלא יאמרו "ממעשה הקטורת מתבשמים".

פרטים במנהגי יום הולדת

במכתב מי"א מ"ח תשי"ג הנדפס באג"ק¹, הורה הרבי:  "ובמענה על הודעתו מיום הולדת שלו הבע"ל, הנה ביום הקריאה בספר-תורה הסמוך לו מלפניו יעלה לתורה וכן יאמר ספר תהילים...".

בס' המנהגים עמ' 81 נעתק ממכתב הרבי²: "בעליה לתורה ביום זה עצמו אם הוא יום הקריאה³, או בשבת שלפניו⁴ [ולא "ביום הקריאה בס"ת הסמוך לו מלפניו" כבמכתב הראשון דלעיל] באם אינו יום הקריאה".

ואילו בס' השיחות תשמ"ח⁵ נאמר: "לעלות לתורה ביום השבת שלפני יום ההולדת, וכשיום ההולדת חל ביום הקריאה  –  גם ביום ההולדת עצמו". משמע: א) שהעיקר הוא השבת שלפניו, ולא ביום ההולדת עצמו. ב) שאם יום ההולדת חל בש"ק, צריך לעלות פעמיים – בשבת שלפניו ובשבת יום ההולדת⁶.

ובסעיף ו שם, שחזרת דא"ח בע"פ תהיה "ביום ההולדת עצמו, או בהזדמנות הקרובה, ובפרט ביום הש"ק שלאחריו⁷ (בזמן סעודה שלישית)".

ולכאורה היו כמה שינויים בזה, ו'משנה אחרונה' היא כנדפס בסה"ש תשמ"ח.

_______________________

1)     ח"ז עמ' לא.

2)     הקטע שם נשלח במיוחד להרב א.ח. שי' גליצנשטיין כדי להכניסו בבטאון חב"ד (חוברת עשירית עמ' טז, כנסמן בס' המנהגים), אג"ק חי"ב עמ' רסג, מיום ב' שבט תשט"ז.

3)     ולפלא שבמכתב מיום כ"ח אייר תשי"ג – אג"ק ח"ז עמ' רנט, "מיום הולדת שלו ביום השני דחג השבועות", לא הורה לו כלל לעלות לתורה.

4)     והייתה כבר הוראה כזאת בו' אייר תשי"ב - אג"ק ח"ו עמ' כה (נסמן בסה"ש תשמ"ח דלהלן).

5)     ח"ב עמ' 406, ליקוט (מוגה) מהוראות הרבי אודות מנהגי יום הולדת.

6)     בניגוד ליארצייט, שאם חל בשבת – אין עולים בשבת שלפניו, כהוראה בס' המנהגים (עמ' 79): "שבת שלפני יום היארצייט, או ביום היארצייט אם חל בשבת, עולים לתורה למפטיר. אם יום היארצייט הוא ביום הקריאה, עולה לתורה".

7)     במכתב דלעיל הערה 4, הורה לחזור בשבת שלפניו. ואולי הייתה סיבה מיוחדת.

עוד בעניין עלייה עבור הילדים

בקשר לדיון אודות מנהגי יום הולדת על ידי האב בימי ההולדת של הילדים ('התקשרות' גיליון תתקנ"ז עמ' 14), בדקתי ומצאתי שבשנת תנש"א היו לי אישית שני מענות של הרבי בנושא זה:

כתבתי לרבי בקשר לבני יהודה ליב שי' שהגיע לגיל חמש בט"ז אדר-א', ונעניתי:

"מנהגי יום הולדת. בדיקת המזוזות. אזכיר על הציון".

כן כתבתי בב' ניסן בקשר לבני שלום דובער שי' שהגיע באותו היום לגיל ארבע, ונעניתי:

"מנהגי יום הולדת. אזכיר על הציון".

(ההדגשות – שלי). ולכאורה, עדיין זו הוראה פרטית, ולא הוראה לרבים. ובגיליון 'התקשרות' תשס"ו ליקט הרב ראובן שי' פבזנר כמה וכמה מנהגי יום הולדת, שלכאורה גם הם בגדר 'הוראה פרטית'.