שאלה: האם מותר לחזן לחזור על מילים בתפילה כדי להתאים את המילים למנגינה?
תשובה: עיקר התפילה היא המילים, וצריך לאומרן בכוונה. הניגון בא רק להוסיף על הכוונה ולעורר את הרגש, אך אין שום הצדקה לשעבד את התפילה לניגון, שאינו אלא טפל. לכן יש ללמד חזנים שלא להאריך במילים מסויימות יותר מדיי, שלא לקטוע מילים ושלא להבליען, ולהימנע מלכפול פסוקים ומילים בתפילה, וכל-שכן כאשר השמעה זאת משנה או מאבדת את משמעות המילים.
מהר"ם שיק (מגדולי תלמידי החתם סופר) שלל זאת מכמה טעמים, ומהם: א) משום 'בל תוסיף', ו"כל המוסיף – גורע". ב) חזרת המילים אינה נחשבת כתפילה, אלא "כמתעסק לזמר" וכשיחה במזיד באמצע התפילה. ג) עושים מהתפילה – זמר, ו'מורידין בקודש', כעין דברי חז"ל על "העושה פסוק כמין זמר" ש"התורה חוגרת שק". ד) זו התנהגות שאינה של כבוד: מי שמבקש מלפני המלך ויכפיל וישלש המילים – וכי ישמע לקולו?
עם זה, בקהילות רבות היו רגילים לכפול מילים, שלא ברצון חכמים. ספר 'ערוך השלחן' מנסה ללמד זכות על כך, אך מסיים "וטוב לפני האלוקים יימלט מזה" (ואם כי היו גדולים שכפלו מילים מרוב התלהבות, הרי "לא כל הרוצה ליטול את השם יבוא וייטול").
מסופר על חסיד חב"ד שביקש להתקבל לחזן בעיר אחת, ואדמו"ר הרש"ב נ"ע הסכים לכך, בכמה תנאים, ואחד מהם שלא יחזור פעמיים על אותה מילה כדרך החזנים.
מקורות: ברכות לג,ב. סנהדרין קא,א. שו"ת: מהר"ם שיק חאו"ח סי' לא. יביע אומר ח"ו חאו"ח סי' ז אותיות ד-ה, וש"נ. ערוך השלחן סי' שלח ס"ח. אשי ישראל פי"ד סי"ג, פסקי תשובות סי' נא ס"ק ו, וש"נ. 'תורת מנחם' כרך לה עמ' 60. וראה 'שמועות וסיפורים' ח"א (תש"נ) עמ' 118. |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
