חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:19 זריחה: 6:09 י"ט באב התשע"ט, 20/8/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

מקורות הפרנסה
מעשה שהיה

לאחר נישואיו התגורר רבי אורי מסטרליסק בלמברג. הוא ומשפחתו חיו בדחקות קשה ואיומה. ואיך לא? רעייתו ניסתה לפרנס את המשפחה בעודה מטופלת בילדים רכים, ואילו הוא הקדיש את כל עיתותיו ללימוד תורה ולעבודת ה'.

באותם ימים היה רבי אורי נחבא אל הכלים. חוץ מיחידי-סגולה, שניחנו בעין חדה במיוחד, לא ייחס לו איש מעלות מיוחדות. מעמדו בחברה היה כשל שאר עניי העיר. האישה הנאמנה סבלה את העוני בדממה, מאפשרת לבעלה לעבוד את קונו בדרכו.

והנה, השמחה במעונו של רבי אורי - בן נולד לו. ברית-המילה נערכה בבית-הכנסת. בסנדקאות כיבד אבי הילד את ר' לייב דימעליס, שנתקיימו בו "תורה וגדולה בשולחן אחד". תלמיד-חכם גדול, ירא-שמים מובהק ובעל ממון. נוסף על כך גם היה גיסו של החוזה מלובלין.

לאחר הברית פנה קהל המתפללים, כמקובל, לביתו של בעל השמחה - לסעודת-מצווה. רבי אורי צועד בראש ואחריו המתפללים, ור' לייב עמם. איש מהם לא ידע עד אז היכן גר בעל השמחה. צעדו וצעדו עד שהגיעו לקצה העיר. שם, בין סמטאותיה של שכונה עלובה, הובילם רבי אורי עד שנעצר מול צריף מט ליפול, שבקומת המרתף שלו שכן 'ביתו'.

ירדו כולם בגרם מדרגות שהוביל לדירת מגוריו של רבי אורי. אור קלוש חדר פנימה מבעד לדלת הפתוחה והאיר מעט את אפלת הבית. לאחר שהתרגלו לאפלולית, נוכחו בעוני הנורא שזעק מכל פינה. בתוך כך גם הבינו בזעזוע כי שום סעודת-מצווה לא מצפה להם. על השולחן נחו חצי כיכר לחם וכמה בצלים.

"וכי משום שאין לו לאורי במה לכבד את אורחיו, לא יכניס את בנו לתוך כלל ישראל?!", נשמע קולו של האב קורא ואומר - ספק לעצמו, ספק לאורחיו, ספק לאלוקיו. חיש-מהר שינסו כמה מן המתפללים מותניים, רצו העירה ושבו ובידיהם נרות, לחם, דג מלוח, יי"ש ומגדנות. מכאן ומשם ארגנו כיסאות וספסלים והתיישבו לסעודת-המצווה.

עוניו של רבי אורי נגע מאוד לליבו של ר' לייב. לאחר שהתפזרו הכול לבתיהם ניגש אל רבי אורי ופתח עמו בשיחה. "ממה אתה מתפרנס?", שאל.

"מתפרנס?", חזר רבי אורי אל השאלה, "מתפרנס אני מצמד קי'עלעך" (=פרות, ביידיש), אמר.

ר' לייב שוחח עם רבי אורי עוד ולבסוף נפרד ממנו בברכת מזל-טוב. בשובו לביתו קרא ר' לייב למשרתת והודיע לה: "ממחר נקנה חלב אך-ורק מר' אורי. ואף אם ידרוש מחיר גבוה מן המקובל בשוק, אל תתווכחי איתו אלא שלמי לו כל סכום שיבקש".

למחרת בבוקר הלכה המשרתת לביתו של רבי אורי ובידה כד גדול. את הדלת פתחה רעייתו של רבי אורי, המחלימה מן הלידה. בשומעה את בקשת המשרתת, תלתה בה מבט משתומם. "וכי להתל בי באת?!", שאלה, "כיצד תבקשי ממני למכור לך דבר שאין לי?!".

נבוכה המשרתת והתנצלה על אי-ההבנה שנפלה בעניין.

"לא פרות ולא חלב!", אמרה המשרתת לר' לייב עם שובה. התפלא ר' לייב מאוד. "הייתכן כי שיקר לי?!", שאל את עצמו. עוד באותו היום פנה אל רבי אורי לברר עמו את העניין.

"חלילה לי מלהוציא מפי דבר-שקר", השיב לו רבי אורי. "יסלח לי מר אם פירש את דבריי שלא כפי כוונתם. לא על פרות דיברתי, אלא על שני כי'עלעך אחרים לגמרי - 'כי בשם קודשו בטחנו' ו'כי בו ישמח ליבנו'. משני כי'עלעך אלה אני שואב את חיותי"...

הבין רבי לייב כי לפניו יהודי משכמו ומעלה, צדיק נסתר. בכל ליבו רצה לתמוך בו כספית, אלא שמהיכרותו את רבי אורי שיער כי הלה יסרב בתוקף לקבל ממנו מתנות-חינם. מה עשה? הביא את אשתו בסוד הדברים וביקש ממנה לעשות יד אחת עם רעייתו של רבי אורי, בלי שייוודע הדבר לבעלה.

רעיית רבי אורי התקשתה לדחות את היד המושטת לה. ליבה נשבר לרסיסים בכל פעם שראתה את פניהם המעונות של ילדיה הרעבים.

לפתע החלו להופיע על שולחנו של רבי אורי מאכלים שקודם לכן מעולם לא נראו בו. כך עברו כמה שבועות. רבי אורי, מצדו - כאילו לא הבחין בשינוי שהתחולל בביתו - המשיך בסדר עבודתו בלי שאלות ובלי חקירות.

אך שבת אחת, כשהסב רבי אורי לשולחן שהיה עמוס כל טוב, זחה עליו דעתו והוא פנה לפתע אל אשתו: "אמרי-נא לי, רעייתי היקרה, מניין כל השפע הזה בעת האחרונה?". או-אז נאלצה האישה לגלות את הסוד ולספר לבעלה כי ר' לייב הוא התומך בהם.

שקע רבי אורי במחשבותיו. כעבור רגע אמר: "אם-כן, רואה אני כי מן השמים לא רוצים עוד שנוסיף לחיות חיי עוני ומחסור. אבל גם לקבל מתנות-חינם אין זה רצוי. נראה כי יהיה עלינו לעבור לעיר אחרת ועם שינוי המקום ישתנה, אם ירצה ה', גם מזלנו לטובה".

ואמנם, כעבור זמן קצר העתיק רבי אורי את מושבו מלמברג לסטרליסק. שם זרחה שמשו ורבים החלו נוהים אחריו. לא עבר זמן רב עד שהכירו הכול בסגולותיו ובקדושתו, ומתוך כך דבק בו הכינוי - 'השרף מסטרליסק'. מאז והלאה, לא ידע ביתו של רבי מאיר מחסור ואף לא נזקק עוד למתנות-חינם.


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)