בנבואת בלעם מוזכר כמה וכמה פעמים ההבדל בין שני השמות שבהם נקרא עם-ישראל – יעקב וישראל. אחד הפסוקים שבהם מופיעה ההבחנה הזאת הוא "לא הביט אוון ביעקב ולא ראה עמל בישראל". כלפי 'יעקב' הוא שולל את ה'אוון', החטאים, ואילו על 'ישראל' הוא שולל אפילו מה שמוגדר 'עמל' בלבד.
מוסבר בתורת החסידות ש'יעקב' ו'ישראל' מייצגים שתי דרגות בעבודת ה'. 'יעקב' זו עבודה של עבד, כמו שנאמר "יעקב עבדי"; ואילו 'ישראל' זו עבודה של בן, כמו שנאמר "בני בכורי ישראל".
עבודת עבד
'יעקב' מסמל יהודי העומד בדרגה נמוכה בעבודת הבורא. אין הוא מבין את ענייני האלוקות, ואין בו תשוקה לעבוד את ה' ולדבוק בו, אלא שהוא מכניע את עצמו ואת רצונותיו האישיים לפני הבורא ומקיים את רצון ה' בקבלת עול.
במצב כזה יש חשש שהאדם ייפול וייכשל בחטא, שזה עניינו של 'אוון'. הלוא יצר הרע קיים בתוכו בכל עוצמתו, והוא מנסה לפתותו לעבור על רצון ה'. ועל כך מתנבא בלעם: "לא ראה אוון ביעקב" – שגם בדרגת 'יעקב' הקב"ה עומד לימינו של האדם ומגן עליו מפני היצר לבל ייכשל בחטא.
עבודת בן
למעלה מזה היא מדרגת 'ישראל'. זה יהודי הקשור עם הקב"ה כמו בן הקשור לאביו. היהודי מבין בשכלו את גדולת הבורא ומרגיש בליבו רגשות של אהבת ה' ויראתו, ויש בו רצון עז לדבוק בה' על-ידי התורה והמצוות.
במצב כזה אין צורך כלל לשלול עניינים של 'אוון', חטאים ועוונות, אבל עדיין תיתכן אפשרות של 'עמל'. כלומר, ייתכן שהיהודי יצטרך לעמול קשה ב'עבודת הבירורים' – הפרדת ניצוצות הקדושה מכל העניינים שמסביב, דבר הכרוך בטרחה וביגיעה. על כך מתנבא בלעם: "ולא ראה עמל בישראל" – הקב"ה מסייע ליהודי שגם 'עמל' לא יהיה לו, אלא עבודתו מתנהלת בנעימות ובלי התמודדות עם דברים שהם הפך הקדושה.
שני שלבים בגאולה
גם בביאת המשיח יהיו שני השלבים: תחילה "לא הביט אוון ביעקב" – לא יהיו דברים שליליים, אבל הדבר יהיה כרוך בעמל, והמשיח ייאלץ להילחם מלחמות, כמו שהרמב"ם אומר, שהמשיח "יילחם מלחמות ה' וינצח".
לאחר מכן יבוא השלב השני – "לא ראה עמל בישראל". מלכות ה' תתגלה בכל המציאות, כמו שנאמר "והיה ה' למלך על כל הארץ", שאז לא יהיו גם עניינים של 'עמל', וכדברי הרמב"ם, שבני-ישראל יהיו פנויים לעסוק בתורה וחכמתה, ימצאו מרגוע ויעבדו את ה' מתוך מנוחה. באותו זמן כבר לא תהיה שום מציאות של רע, כמו שנאמר "את רוח הטומאה אעביר מן הארץ", ואז יתקיימו דברי בלעם בנבואתו "וישראל עושה חיל".
(תורת מנחם כרך לא, עמ' 91) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:12
זריחה: 6:10
