חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:37 זריחה: 6:32 י"ב בכסליו התש"פ, 10/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ההתעוררות להתקשרות באה מהרבי, אולם קיומה תלוי במקושר עצמו
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 985 - כל המדורים ברצף
ההתעוררות להתקשרות באה מהרבי, אולם קיומה תלוי במקושר עצמו
העולם כבר מוכן!
עצה ותושייה
פרשת קרח
הלכות ומנהגי חב"ד

מחשבתם של רבותינו נשיאינו על מקושריהם, הינה כהבטה והסתכלות חזקה המעוררת אצלם את רגש ההתקשרות, כשם שמחשבה והסתכלות חזקה על כל אדם פועלת עליו אף בריחוק מקום גשמי * פעולת ההתקשרות לאחר ההסתלקות  מעמידה את החסיד בקירוב מקום רוחני אל הרבי, וממילא יזכה בקלות יותר ש'יסתכלו' עליו ויעוררו אותו * בשביל זה יש צורך בתוספת פעולות בענייני התקשרות * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, לקראת היום הקדוש ג' בתמוז

א. אחד הסיפורים שסיפר הרבי אודות הנהגת רבותינו נשיאינו ביחס שלהם עם החסידים המקושרים אליהם – הוא הסיפור דלקמן1:

אצל רבותינו נשיאינו היה סדר להזכיר בינם לבין עצמם את המקושרים, ולהתבונן בעניין אהבתם והתקשרותם, ועניין זה היה פועל אצל אלו שהתבוננו אודותם – להתעורר בעניין ההתקשרות ביתר שאת, "כמים הפנים לפנים גו'"2.

ובסיפורו הביא הרבי דוגמא לדבר – שכאשר מסתכלים על מישהו בהסתכלות חזקה, הנה אפילו כאשר מסתכלים מאחוריו, מרגיש זאת הלה ופונה ("ער גיט זיך אַ קער"); הוא אמנם לא יודע את פשר הדבר, אבל הוא חש בכך שמישהו מביט עליו.

וכיון שזהו סיפור שסיפר הרבי אודות רבותינו נשיאינו – הרי זו בודאי גם הוראה.

ויש לומר בדרך אפשר, שהכוונה בזה היא, לבאר ולהסביר את העובדה שלפעמים קורה שנתעורר מחדש עניין ההתקשרות או שמתעוררים להוסיף בעניין ההתקשרות לרבי הנשיא, ולא מוצאים ביאור מדוע נתעורר אצלו לפתע עניין זה – שיתכן שהסיבה לכך היא שהרבי הנשיא הרהר ("אַ טראַכט געטאָן") אודותיו, אודות עניין ההתקשרות שלו, ועניין זה עורר אצלו את רגש ההתקשרות "כמים הפנים לפנים".

ב. ויש להוסיף הסברה בזה:

אמרו חז"ל3 "צדיקים דומים לבוראם".

– בפנימיות העניינים, הרי הדמיון לבורא הוא מצות עשה מן התורה, כפי שמצינו שהרמב"ם מונה במניין מצוות עשה את הציווי להידמות אליו יתברך על ידי ההליכה בדרכיו4. אלא, שישנם כאלו שאצלם פעמים כך ופעמים כך, "אזיל הכא והכא"5, אבל אצל צדיק, ועל אחת כמה וכמה נשיא – עניין זה הוא בתמידות.

והעניין בזה – על פי המבואר באגרת הקודש6 ש"חיי הצדיק אינם חיים בשריים כי אם חיים רוחניים", והרי המקור והתוכן של רוחניות הוא אלקות, ולכן, אצל הצדיק העניין "להידמות בדרכיו" אינו באופן שמדמה את עצמו לדבר שני, אלא עניין זה מתעצם עמו – "זה א-לי ואנוהו"7 – שנעשה כוחו וחיותו; הוא חי בזה, ומתנהג בהתאם לכך.

והנה, בנוגע להנהגת הבורא (שדוגמתה היא הנהגת הצדיקים) אמרו חז"ל "בכל יום ויום בת קול יוצאת מהר חורב ומכרזת ואומרת אוי להם לבריות כו'"8, ועל דרך זה ה"בת קול" שאומרת "שובו בנים שובבים"9.

וידוע ביאור הבעל שם טוב בזה10 – דלכאורה, כיון שאף אחד אינו שומע את הכרוזים הנ"ל, מהי התועלת שבזה? – שעצם הנשמה שומעת את הכרוזים, על דרך מאמר רז"ל11 ש"אף על גב דאיהו לא חזי, מזלייהו חזי". והתועלת שבזה – שהרי בנוגע לעצם הנשמה אין צורך בכרוזים, כיון שנמצאת מלכתחילה במקום הראוי – שמעצם הנשמה נמשך ופועל בנשמה המלובשת בגוף, כשם שהעניין ש"מזלייהו חזי" פעל ש"חרדה גדולה נפלה עליהם"12, אף שלא ראו ולא ידעו את סיבת הדבר, ובנדון דידן, שכתוצאה מהכרוז "שובו בנים שובבים", למשל, נופלים לאדם הרהורי תשובה ללא הכנה מצדו כלל, עד שאינו יודע מניין באו אליו הרהורים אלו.

ועל דרך זה הוא גם בצדיקים שדומין לבוראם – שהם מעוררים אצל החסידים את עניין ההתקשרות.

ג. אך עדיין צריך להבין – למאי נפקא-מינה לידע מניין באה ההתעוררות על עניין ההתקשרות?

ויש לבאר זה על פי המבואר בנוגע להרהורי תשובה שנופלים לאדם מצד ההתעוררות מלמעלה:

מבואר בלקוטי תורה13 שכאשר ישנו עניין שבא באתערותא דלעילא, מצד הכרוז דלמעלה – חל על זה מאמר רז"ל14 "איש מזריע תחילה", שאז "יולדת נקבה", והרי נשים דעתן קלות15, היינו, שההתעוררות היא באופן קל, ובמילא הרי זה עלול לשינויים, ועד שתסתלק ההתעוררות ללא תועלת, ללא פועל יוצא. ולכן, מיד צריך להיות בזה עניין של פועל מצד אתערותא דלתתא, שעל ידי זה תומשך ותתקיים למטה ההתעוררות שבאה מצד הכרוז שלמעלה.

כלומר: לכאורה יכול לחשוב לעצמו שכיון שנתעורר בהרהור תשובה, הרי זה סימן שנמצא בדרגה הראויה, ומה צריך לחפש עוד עצות כו'. ולכן יש צורך להבהיר שהרהור תשובה הנ"ל יכול לבוא מצד אתערותא דלעילא, ולולי הפעולה בזה מצד התחתון, עלול לחלוף ח"ו ללא פועל יוצא.

ועל דרך זה בנוגע למה שסיפר בעל ההילולא, שגם כאשר נופל לפתע הרהור או רגש כו' של התקשרות, יתכן שהוא מצדו לא עשה מאומה בשביל זה, אלא שהרבי הנשיא מתבונן בהתקשרותו ומעורר אותו באופן של "כמים הפנים לפנים" – כדי לידע שצריכה להיות בזה פעולה מצדו, שעל ידי זה נעשית ההתעוררות באופן השייך אליו, ומביאה אצלו עניין של פועל, שזוהי תכלית העניין.

כלומר: כשם שבנוגע להתעוררות אהבה ויראה, הרי אף שאהבה ויראה הם במניין מצוות עשה, ומה גם שגדלה ביותר מעלת האהבה ש"לית פולחנא כפולחנא דרחימותא"16, מכל מקום, נקראים אהבה ויראה בשם "גדפין" בלבד17, כיון שתכלית האהבה והיראה היא קיום מצוות עשה ושמירת מצוות לא תעשה,

וכמו כן בנוגע להתעוררות תשובה, אף שתשובה היא עניין נעלה ביותר, "בחילא יתיר", "בשעתא חדא וברגעא חדא"18, מכל מקום, התכלית היא שתהיה "שעה אחת בתשובה ומעשים טובים"19, היינו, שכתוצאה מההתעוררות תשובה יבואו מעשים טובים בפועל –

כן הוא גם בעניין ההתקשרות – שהעיקר הוא המעשים טובים שבאים כתוצאה מזה, וכדי שיוכל לעבוד עבודתו במעשים טובים שצריכים להיות לאחרי רגש ההתקשרות – הרי יתכן שרגש ההתקשרות אינו משלו; עניין זה נותן לו זה שמביט עליו בהסתכלות החזקה, והוא מצדו צריך לעשות כל התלוי בו להיאחז ("אָנהאַלטן זיך") בזה, שיומשך ויתלבש במעשיו ובפעולותיו בכל השעות והימים והשבועות והחדשים שלאחרי זה.

ד. ואם הדברים אמורים כאשר נשמת הצדיק מלובשת בגוף – על אחת כמה וכמה שכן הוא לאחרי ההסתלקות:

גם כאשר הנשמה מלובשת בגוף יכולים לחשוב אודות עניין ואודות אדם הנמצא בריחוק מקום ביותר, כיון שלגבי מחשבה אין המקום מפסיק; אבל אף על פי כן יש בזה הגבלה, כיון שהעניינים הנמצאים בקירוב מקום מסתירים ומושכים אליהם את שימת הלב, ויש צורך בהשתדלות ושימת לב במיוחד להתנתק מהעניינים הנמצאים בקירוב מקום, בד' אמות שלו, ולחשוב אודות עניין הנמצא בריחוק מקום גשמי.

– עניין זה הוא אמנם בכוחה של המחשבה, אבל בשביל זה צריך להשתדל בדבר, כי לולא זאת, קשורה ונמשכת המחשבה אחר העניינים הנראים לעין בקירוב מקום, כלשון חז"ל20 "העין רואה והלב חומד", אלא אם כן יש השתדלות מיוחדת להסב את שימת הלב לעניינים אחרים.

אבל לאחרי ההסתלקות, שאין הגבלות הגוף ומקום גשמי – אזי שווים כל העניינים שנמצאים בכל המקומות, כיון שהנשמה נמצאת למעלה ממקום לגמרי;

אלא שאז ישנו העניין של מקום רוחני, וכל מה שנמצא בקירוב מקום רוחני תופס את העין הרוחנית שנמצאת במקום רוחני.

ועל זה מבאר הרבי הנשיא, בעל ההילולא, את פעולת עניין ההתקשרות – שמעמידה אותו (את החסיד) בקירוב מקום רוחני אל הרבי הנשיא שאליו הוא מקושר.

ואז – קרוב ונקל יותר, גם במידה פחותה של שימת-לב, שיזכה שיסתכלו עליו ויעוררו אצלו את רגש ההתקשרות "כמים הפנים לפנים".

ה. ויש להוסיף, שכל האמור נוגע אפילו לאלו שיש אצלם עניין ההתקשרות מצד עצמם – כיון שעניין ההתקשרות שמצד עצמם אינו מגיע לעניין ההתקשרות כפי שיכול להיות נפעל על ידי רבי ונשיא, ועל אחת כמה וכמה בהיותו בעולם העליון, אלא שביחד עם זה הרי הוא גם "מוצב ארצה"21.

ועל דרך המבואר בדרושי חסידות22 על הפסוק23 "לא תהיה משכלה ועקרה בארצך", ונתבאר גם בקיצור בהערה לתיקון חצות שנדפסה בסידור24 – החילוק שבין אהבה ויראה שבאים מצד עבודת האדם לאהבה ויראה שנשפעים מלמעלה.

ומזה מובן גם בנוגע לעניין ההתקשרות – שכיון שזוהי מצות עשה מן התורה שנמנית במניין המצוות25,

– כדאיתא בספרי על הפסוק26 "ולדבקה בו", "וכי היאך אפשר לו לאדם לעלות במרום ולהדבק בו . . אלא הדבק בחכמים ובתלמידים ומעלה אני עליך כאילו עלית למרום ונטלתה", ולא עוד אלא "אפילו כאילו עשית מלחמה ונטלתה, וכן הוא אומר27 עלית למרום שבית שבי" (דהיינו שמקבלים גם עניינים כאלו שבשבילם יש צורך במלחמה), שכל זה נעשה על ידי הדביקות בתלמידי חכמים, ועל אחת כמה וכמה בנשיא –

הרי "מצות עשה" בכלל היא נתינת-כוח מלמעלה שיוכלו לקיימה, ובפרט שישנה גם הנתינת-כוח מצד נשמת הצדיק כמו שהיא למעלה שמסתכלת עליו ומעוררת בו את עניין ההתקשרות;

אלא שבשביל זה יש צורך בתוספת פעולות בענייני ההתקשרות, כדי שעניין זה יהיה באופן של "יולדת זכר" – איש שדרכו לכבוש28, היינו, לכבוש את כל העניינים שב"עיר קטנה"29 להיות מקדש ומשכן לו יתברך.

ו. ובכל הנ"ל מיתוסף בכל שנה ושנה עלייה למעלה יותר, בעילוי אחר עילוי.

ועל פי הכלל שכל הגבוה גבוה ביותר יורד למטה-מטה ביותר30

הרי מובן שכאשר מיתוסף עילוי ב"גבוה", ניתנת האפשרות שיגיע למטה יותר, גם ב"מטה" שבשנה שלפני כן לא הגיעו אליו.

ולכן, גם העניינים שהחסירו בשנים שעברו ונשארו בבחינת מטה (מאיזה סיבה שתהיה) – הרי כיון שניתוסף ב"גבוה גבוה" עוד גבהות ועוד עלייה, יכולים להעלות גם את עניני המטה שבשנה שעברה ולפני שנתיים וכו' עדיין לא העלו אותם.

ז. ויהי רצון שכל אחד ואחד ינצל את ההוראות והנתינת-כוח שבסיפור צדיקים בנוגע לעניין ההתקשרות,

לעשות את הפעולות הדרושות בנוגע להוספה בעניין ההתקשרות שניתנה לו באתערותא דלעילא, ואתערותא דלעילא ממקום גבוה ביותר שלמעלה מהגבלות מקום גשמי, ובפרט העלייה שבאה לאחרי שנה העשירית, "העשירי יהיה קודש"31 – להמשיך זאת למטה מטה ביותר, בעומק יותר מכמו שהיה בזמנים שלפני כן,

ולאחד את ה"גבוה גבוה" עם ה"מטה מטה",

ולפעול שב"זרעו בחיים" יהיה "הוא בחיים"32, ועד שנראה זאת בעיני בשר – כשיקויים היעוד33 "הקיצו ורננו שוכני עפר", והוא בתוכם.

(מהתוועדות מוצאי-שבת קודש פרשת בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א. תורת מנחם כרך ל, עמ' 63-68)

___________________________

1)    אג"ק שלו ח"ד ע' תלא (נעתק ב"היום יום" יד שבט).

2)    משלי כז, יט.

3)    רות רבה פ"ד, ג. וראה ב"ר פס"ז, ח. במדב"ר פ"י, ה. אסת"ר פ"ו, ב.

4)    ראה לקמן סכ"ה. וש"נ.

5)    לשון הזהר ח"ב קיד, א.

6)    ביאור לסז"ך (קמו, ב).

7)    בשלח טו, ב.

8)    אבות פ"ו מ"ב.

9)    חגיגה טו, א.

10)  ראה כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סק"א-ב. וש"נ.

11)  מגילה ג, א. וש"נ.

12)  דניאל יו"ד, ז.

13)  ויקרא ב, ב ואילך. ובכ"מ.

14)  ברכות ס, א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת ויגש מו, טו.

15)  שבת לג, ב. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת בראשית ג, טו.

16)  ראה זהר ח"ב נה, ב. ח"ג רסז, א.

17)  ראה תניא פ"מ.

18)  זח"א קכט, א-ב.

19)  אבות פ"ד מי"ז.

20)  פרש"י שלח טו, לט.

21)  לשון הכתוב – ויצא כח, יב.

22)  תו"א משפטים עח, ד ואילך.

23)  משפטים כג, כו.

24)  עם דא"ח – קנא, ג ואילך.

25)  ראה לקמן [בשיחה שלאחריה]. וש"נ.

26)  עקב יא, כב.

27)  תהלים סח, יט.

28)  יבמות סה, ב.

29)  נדרים לב, ב.

30)  ראה בארוכה שערי אורה שער הפורים ד"ה יביאו לבוש מלכות פי"ב ואילך, פל"ב ואילך.

31)  בחוקותי כז, לב.

32)  תענית ה, ב. וראה גם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט תשח"י ס"ב (תו"מ חכ"ב ע' 31). וש"נ.

33)  ישעי' כו, יט.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)