חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:42 זריחה: 5:36 ח' בסיון התש"פ, 31/5/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

במערכה נגד המיסיון (ב)
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 983 - כל המדורים ברצף
לגלות בכל יהודי את האור האלוקי שבו
למהר את העלאת הנרות
במערכה נגד המיסיון (ב)
פרשת בהעלותך
"אם למדת תורה הרבה"
הלכות ומנהגי חב"ד

הירתמות יוצאת מן הכלל של הרבי להשגת משאבים לטובת ארגון הפעילים 'יד לאחים'" * כל המקיים נפש אחת... כאילו קיים עולם מלא – אף אם מדובר בילד יהודי אחד, כתב הרבי, וחתר להקמת מוסד רחב היקף בפעילותו ובתקציבו בעבור עשרות רבות ילדים כאלה * בין השאר ייעד הרבי את "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר" לפעילות הצלה זו, וכיוון את אנ"ש להשתתפות בה * רשימה שנייה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

פעילי המחנה התורני

בראש ארגון הפעילים 'יד לאחים' עמד במשך עשרות שנים הרה"ג הרה"ח ר' שלום דוב ליפשיץ ע"ה, אשר פעל במסירות-נפש וללא לאות בתחומים רבים, ואחד המיוחד בהם היה המערכה נגד המיסיון. עוד כמה מחשובי חסידי חב"ד עסקו בהצלת יהודים ממלתעות המיסיון: הרב עזריאל זליג סלונים, הרב יעקב יהודה העכט (ובניו שי') ועוד.

הרב ליפשיץ זכה לאמונם של גדולי-ישראל מכל החוגים, אך בעיקר זכה לקירובים מיוחדים מכ"ק אדמו"ר נשיא דורנו, דבר שהתבטא ב'יחידויות' רבות, במענות ובמכתבים.

בדרך כלל נמנע הרבי מעסקנות ספציפית למען מוסדות מסויימים, כפי שיכתוב לימים (אגרות קודש כרך ל, עמ' דש):

אי אפשר שאני אעשה ואדבר בשביל מוסדות אפילו החשובים ביותר – כי אז אין לדבר סוף וכו'. וקל-למבין.

עם זאת, אנו מוצאים מכתב מתחילת חודש תמוז תשכ"ח (אגרות קודש כרך כה עמ' קפה), שבו הרבי פונה למר (הרב ד"ר) יעקב הרצוג וכותב לו:

בהמשך להידוע לכב' [לכבודו] מכבר על דבר עבודת פעילי המחנה התורתי בארץ-הקודש ת"ו, והצלת אחינו בני ישראל מהמסיון וכולי... המצב אצלם באמצעי כסף דחוק מאוד מאוד...

ובהתאם לגודל הדוחק בזה סיפר לי הרב צבי שי' וינמן, שביקר את מר בראנפמן שי' במונטרעאַל, וענהו שיבוא לעזרתם בסכום חשוב ובלבד אשר כבודו יסכים על זה. ובביקורו של מר בראנפמן בארץ-הקודש ת"ו (לערך בחצי חודש תמוז) יבוא בקשר עם כ[בודו] בזה.

ואף שבוודאי גם בלי מכתבי יעשה כב' [כבודו] את התלוי בו בשביל שתתגשם עזרת מר בראנפמן לפעולות הכי נעלות האמורות לא נצרך אלא להעדפה בגודל הסכום. שבטח גם בזה השפעה גדולה לכב' על מר בראנפמן. והרי אין צריך להאריך לדכוותי[ה] בגודל הדבר וערכו.

משפט מעניין במיוחד שהרבי משתמש באגרת זו, הוא מה שכתב: "ומתאים למכתב הרמב"ן אשר כל המקודש מחברו וכו'" ["...חרב יותר מחברו"].

איגרת נוספת נכתבה לרב צבי ויינמן, אשר ביקש מהרבי להתערב בנושא (ראה אגרות-קודש שם עמ' קפד, וכן הנכתב בנושא בעבר במדור זה ב'התקשרות').

"שזכות הרבים-ות מסייעתו"

בכ"ז מנחם-אב תשי"ד (אגרות-קודש כרך ט' עמ' רנב) כתב הרבי:

במענה על מכתבו בו כותב אודות עבודתו נגד המסיון ויהי רצון מהשם יתברך שיהיה זה בהצלחה מופלגה מתאים למאמר רבותינו זכרונם לברכה כל המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא.

קודם לכן, בכ"ד שבט של אותה שנה, נשאל הרבי על-ידי אחד שהוצעה לו עבודה במסגרת פעילות "נגד המיסיאן רחמנא-לצלן", והרבי משיב (אגרות-קודש כרך ח' עמ' קפט):

הנה אינו כותב פרטים באופן העבודה, ובכל אופן עבודת הצלת נפשות איננה זקוקה להסכמה ממי שהוא, ואופני ההצלה צריכים להיות באופן שתביא תועלת הכי גדולה כמובן, והשם יתברך יצליחו בהנ"ל ובשאר עניניו.

במכתב נוסף מיום ה' תמוז תשכ"א (נדפס לש"פ תשא השנה על-ידי 'ועד הנחות בלה"ק' כהוספה לשיחות כ"ד אדר-ראשון וש"פ פקודי תשכ"ז), כותב הרבי ל"הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ מוה' יהושע אלתר שי'" אלתר מירושלים ת"ו:

שלום וברכה!

מאשר הנני קבלת מכתבו... ונתקבל גם זה עתה עם המצורף אליו, בו כותב אודות פעולתו בהצלת בני ישראל מרשת המיסיון רחמנא ליצלן.

וכבקשתו יזכירוהו על הציון הקדוש של כבוד קדושת מורי וחמי אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע להצלחה בכל האמור, ובפרט שזכות הרבים-ות מסייעתו ואם המקיים נפש אחת מישראל כאילו קיים עולם מלא, על-אחת-כמה-וכמה כמה נפשות.

הרבי ממשיך וכותב:

התקווה חזקה שלאחרי שבא בקשרים עם מוסדות ומשרדים העוסקים בהאמור, אשר על-ידי שיתוף פעולה, בוודאי שאפשר להצליח יותר בעבודתם הכי חשובה האמורה, ממשיך בקישור עמהם – ואיש את אחיו יעזורו, ואינו דומה אחד העושה לרבים העושים וכו'.

ויהי רצון שתהיה העבודה באופן דמוסיף והולך ומוסיף ואור ועד לקיום – ואת רוח הטומאה יעביר מן הארץ, והיה ה' למלך על כל הארץ ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד.

בברכה להצלחה ולבשורות-טובות בכל האמור

מ. שניאורסאהן

בשנת תשי"ג נוצרה אפשרות לשלב קבוצת ילדים ניצולי המיסיון במסגרת בתי הספר למלאכה בכפר חב"ד. הרבי כתב בנושא זה להרה"ח ר' אברהם פריז (אגרות קודש כרך כא עמ' קצג) במכתב מיום כה שבט:

לאחר כל המכתבים המתקבלים, ווייס איך ניט קיין טאָלק [=איני יודע את הסיכום], מה נעשה בענין ההשתדלות אודות הילדים שמפתים אותם מהמיסיאָן... וביאור בגודל ענין זה ברוחניות – אין להעריך ואין לשער.

מוסד מתוקצב לניצולי המיסיון

אחד האישים שביקר אצל הרבי ובמהלך ביקורו עלה נושא הצלת הנוער, היה איש 'עליית הנוער' מר משה קול, שהבטיח את עזרתו וסיועו, כפי שהרבי מסכם באיגרת מכ"א טבת תשי"ג (אגרות קודש כרך ז, עמ' קיט):

עניין מוסד חינוך עם סניפים בעד הילדים המוצלים מהמיסיון, אשר יש אפשרות בידנו, על-פי המכתבים שקיבלתי זה עתה, לסדר, ולפי דברי כבודו הנה אם יתאים הבנין והפרסונל הרי המשרדים העומדים תחת הנהלתו יקבלו עליהם  מחצית ההוצאה הכספית הכרוכה בתמיכת מוסד כזה, ומחצית השנייה בטח ימָצאו המשרדים הממשלתיים שאיתם נכנס בדברים בזה.

הרבי מבטיח לכתוב בנושא לבאי כוחו בארץ הקודש ת"ו, באופן שכאשר באי כוח יפנו לממלא מקומו של מר קול – מר יער, תהיינה בידו הוראות מתאימות עבורם.

מספר חודשים לאחר מכן מבהיר הרבי באיגרת לאחד מעסקני חב"ד (שם עמ' רמ-רמא):

מה שכותב בעניין הצלת ילדים מהמיסיאן, הנה לא לזה היתה כוונתי שיצילו במקום אחד ילד או שניים ובמקום השני על דרך זה, ואחר-כך יסדרום אצל אנשים פרטים, אף שגודל הענין גם באופן כזה הוא עד אין שיעור והמקיים נפש אחת מישראל כאילו עולם מלא קיים, אבל אחר כל זה הנה הצעתי היתה אודות עבודה מסודרת והקמת מוסד בית חינוך לילדים שצריך להיות על-כל-פנים מ-נ [40-50] ילדים או ילדות, מנהל מתאים, מורים כו'.

הרבי ממשיך:

מובן שאין הכרח להתחיל תיכף בארבעים ילדים, ואפשר להיות גם בעשרה, אבל בכל אופן לא באופן הנ"ל שכותב. ונוסף על עניין הצלת הילדים מצד עצמו, הנה היה זה גם-כן מקום פרנסה בשביל מנהל, מורים כו'. וכמו שבגוף האדם שבריאות איבר אחד הרי זה פועל תוקף  בשאר האיברים, הרי גם בזה אפשר היה לקוות על-ידי מוסד זה תוקף גם בשאר המוסדות, ובפרט שהבטיח לי מר קול שי' אם יהיה מוסד מתאים, יתנו רוב תקציבו מהמשרדים השונים...

הרבי סבר (אגרות קודש כרך כא עמ' קצג) ש"אי אפשר שיהיה באופן רשמי נקשר עם הרשת ופשיטא שלא עם ישיבת לוד".

קריאה לסייע להצלת הנפשות

"שמצוות הצלת ישראל עומדת ברומו של עולם והוא מעוניין מאד שהעבודה [תהיה בבחינת] יתגדל ויתקדש"... כתב העסקן החסידי הרב יעקב-יהודה העכט לעסקן החסידי הרב עזריאל-זליג סלונים לאחרי צאתו מ'יחידות' אצל הרבי ('עבד מלך' עמ' 262).

את הדברים שמע הרב העכט ב'יחידות' בשל היותו ראש ארגון אנטי-שמד שליד ה'מרכז לעניני חינוך', ואשר זכה להוראות רבות מהרבי במשך השנים.

הנה מכתבו של הרבי מפורים קטן תשי"א (כאן בתרגום-חופשי) שנדפס ב'אגרת-קודש' כרך ד' עמ' קעו ואילך, המתייחס לעבודת קודש זו, ופותח במילים הבאות:

אל אחינו בני ובנות ישראל,

ולאלו אשר בניו-יארק רבתי בפרט,

ה' עליהם יחיו, שלום וברכה!

חוגים יהודים מסויימים, אצלם תורה ומצוות לדאבון-לב לעת עתה, במצב של עזובה, חשופים לתעמולה רצינית מצד מיסיונרים אשר מנסים לצודם בצורה גלויה או מוסתרת ולהובילם לשמד רחמנא-לצלן. דגש רב שמים הם על ילדים שלא זכו לחינוך יהודי הולם...

במכתב מעלה הרבי על נס את חשיבות הצלת הנפשות "כל המקיים... עולם מלא" במיוחד אחר השואה, וכותב כי שמח לשמוע על התעוררות לפעולות מעשיות וממשיות כנגד אותן השפעות. בהמשך קורא לאנשים ונשים בשמו של "ועד מגיני ומרחיבי החינוך הכשר" שנוסד על-ידי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ תחת הנהלת ה"מרכז לענייני חינוך" – להיחלץ חושים ולסייע בעבודת הצלת נפשות.

בית-ספר מקצועי לבנות ניצולות

בכ"ג אדר-שני תשי"ז (אגרות-קודש כרך יד עמ' תקיט) כותב הרבי לשלוש נשים שהתעסקו בביסוס בית הספר המקצועי שהוקם בכפר חב"ד ("מרת זלטה אלטהויז תחי', מרת גיטה גנזבורג תחי', מרת בתיה זלמנוב תחי'"):

במענה למכתבן מב' דראש-חודש אדר שני והקודמו, הברקתי היום וזה לשונו "ההצעה לשתוף בית ספר מקצועי לבנות עם המוסד דסלונים טובה, בברכה".

ממשיך הרבי וכותב:

אינו ברור ממכתבן עד כמה מתאים הגיל ושאר הענינים של תלמידות דהצלה מהמיסיאן (כי בודאי שרק תלמידות באות בחשבון השיתוף, ואם יהיו במוסד דסלונים גם בנים, צריך בשבילם בנין בריחוק מקום כמובן, ופשיטא שלא בשיתוף אפילו בחדר האוכל וכו').

במכתבו הרבי מתווה דרך: להנהיג לימוד הנהגת משק בית, ובפרט שבו נכלל גם-כן לימוד התפירה וכיוצא בזה, בכדי שתהיה לתלמידות שתי אפשרויות גם יחד.

כאמור, בשלב מסוים העלה הרב זליג סלונים רעיון להקים בכפר חב"ד מוסד עבור ניצולי המיסיון. הרבי התנה את הסכמתו בכך שקליטת בני נוער אלו לא תזיק חלילה לציור (הרוחני) של ילדי כפר חב"ד ('עבד מלך' עמ' 262).

הרב סלונים הקים מרכז להצלת ילדים מרשת המיסיון כמסופר בספר הנ"ל עמ' 257-262.

חב"ד ייקחו חלק במלחמה

בי"ד אדר א' תשי"ד (אגרות-קודש כרך ח' עמ' רכה-ו) פונה הרבי לגאון החסיד רבי שלמה יוסף זוין (זצ"ל) וכותב לו:

כיון שיש מציעים שחב"ד יקחו חלק חשוב בעבודת המלחמה נגד המיסיאן גם באופן רשמי, אשר מובן שבראש צריך להיות איש אחראי והעיקר הוא שצריך להיות איש האחראי המקשר את חב"ד עם המשרדים בארץ הקודש ת"ו שמהם יקבלו את האמצעים למלחמה זו, הנה מטובו של כבוד הדרת גאונו להודיע חוות דעתו אם האברך הנ"ל מתאים לזה היינו אם הוא מסודר, בעל נימוס וכו' וכו' או אפשר [=אולי] יש לכבוד תורתו הצעה אודות אנשים אחרים מגזע חב"ד המתאימים לזה...

הרבי מבהיר:

מובן גם-כן שאין מענין [=מתפקידה של] חב"ד להתחרות (קאנקורירען) אם יש כבר פעולות ממשיות ומסודרות מצד חוגים חרדים אחרים כי אם אך ורק באופן שלא יהיה בזה התחרות והכפלת [=כפל] עבודה כמובן.

בין ה"עניינים שכמה מאנ"ש יוכלו למצוא פרנסה מהם..." הזכיר הרבי את "הצלה מן המיסיון" (כ"ה בסיוון תשי"ג – אגרות קודש כרך ז, עמ' רפט). אלא "שכנראה, לעת-עתה, נשאר זה בין קבוצה אחת מאנ"ש להשנייה, ובמילא אין כל אחד מתעסק בזה" (כ"ה שבט תשי"ג – שם כרך כא עמ' קצג).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)