מה הטריד את הרבי בימי פורים תשכ"ד? * הרבי שכנע צעיר יהודי שעמד להתנצר לחזור בו מכוונתו, ואף ייחד לו שיחה מיוחדת בהתוועדות ש"פ פרה תשל"ג * לא להתווכח עם המיסיונרים – קבע הרבי – אלא לגלות את קלונם ברבים * "לקב"ה רחמנות גם לחוטאים כמוך", אמר הרבי ליהודי משומד שהגיש לרבי את ספרו בחלוקת דולרים, והסביר לו כי הוא חולה וזקוק לרפואה * רשימה ראשונה
מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר
קוץ בבשר החי בעמנו
בחורף תשכ"ד הריץ הרבי את המכתב הבא למר שזר ('נשיא וחסיד' עמ' 477):
ב"ה, כ"ו שבט, תשכ"ד, ברוקלין, נ.י.
לכבוד ידידי הוו"ח אי"א נו"מ בחור מעם ומורם מעם ודורש טוב לעמו בעל מדות תרומיות ענף עץ אבות מו"ה שניאור זלמן שליט"א
שלום וברכה!
הנני שולח מכתבי זה לכ' [=לכבודו] באופן בלתי רגיל, על-ידי ציר מיוחד, כיון שלפי ידיעותי הוא ענין שהזמן גרמא וגם כדי שלא ימשמשו בו ידי רבים, ואף-על-פי שהתורה חסה על ממונם של ישראל, אבל בודאי שבכגון דא לא חיישינן.
והענין הוא פרשת המיסיון שהסעירה את הרוחות והלהיבה את הלבבות באה"ק ת"ו וגם בתפוצות, והמאמצים למצוא פתרון לבעיה מבהילה זו ואמנם אין תרופה אחרת לנגע המיסיון, שהוא כקוץ בבשר החי של עמנו, כי אם בהוצאת הקוץ. ז"א [=זאת אומרת] בחוק המבטל את המיסיון בארץ-הקודש ת"ו, ובכל ליבי ונפשי הנני חבר ליראי ה' הדורשים בכל תוקף ביטול נגע המיסיון בכח החוק, שהרי לית מאן דפליג שזכות וחובה על עם ולשון להגן על ענייניו החיוניים ובפרט על חיי אזרחיו. וחוק כזה כבר הי[ה] לעולמים והוא קיים באוסטרי[ה] ובנורבגי[ה] ובכמה מדינות אחרות, באין פוצה פה ומצפצף כאילו יש בזה נדנוד קל של כפי[ה] או שלילת חופש מצפון וכדומה.
ולא באתי בזה להציע פתרון אחר, כי כהאמור, ביטול המיסיון באה"ק [=בארץ-הקודש] וזהו פתרונו הנכון והיחידי, אלא עד שיבוא התיקון השלם מוכרח לעשות כל האפשר כדי להציל נפשות ילדי ישראל. וזהו מה שהמריצני לכתוב לכ' [=לכבודו] באופן דחוף הנ"ל, כי הגיעתני שמועה שימים אלו צריכה להתקיים ועידה מיוחדת בנוגע בתי המיסיון ושתי נקודות עומדות על הפרק, האחת היא זו שאמר לי כ' [=כבודו] בשיחתנו הטלפונית בענין ההצעה להכניס את בתי הספר המיסיון לתוך מסגרת חוק החינוך הכללי, שהתועלת בזה היא בשתיים, הא' זה יחסל את הסודיות של בתי ספר אלה, ושמות ההורים והתלמידים יהיו ניתנים לפרסום, שבודאי יניא כמה מהם מלשלוח ילדיהם לבתי ספר אלה; והב', מפקח משרד החינוך יהי[ה] לו דריסת רגל בכל עת ובכל שעה לבוא לראות מה נעשה שם. ועוד זאת, שזה יחייב את בתי הספר ללמוד על-פי תכנית קבועה, ויגביל במידה חשובה את עבודת ההסתה וההדחה וההתנצרות.
והנקודה השני[ה] העומדת על הפרק, כפי השמועה, היא מיוסדת על העובדה שרוב הילדים הלומדים בבתי ספר של המיסיון הם מקרים סוציאליים, מדלת העם, שמחמת דחקותם ומצבם הכלכלי מתפתים הם מההענקות והתמיכות של בתי המיסיון. ולפיכך ההצעה היא להגדיל את הסעד למשפחות אלו כדי שלא תהיינה נאלצות להיעזר מהמיסיון. ואף-על-פי שזה ידרוש תקציב מיוחד, אבל המצדדים בהצעה זו טוענים שמחמת חוסר הענין ההפסד יצא בשכרו.
והנה כמדומה לי שבשיחתנו הועלתה הדעה שההצעה הראשונה בין כך ובין ראוי[ה] שתתקבל כדבר המובן ומוכרח שהרי קיים חוק המחייב חינוך חול, ומה ראוי להוציא את המיסיון מכלל זה, שיש בזה נתינת יד לפושעים ושכר לחוטאים, והגנה על "חילול" שם הורים המפקירים ילדיהם למיסיון.
לאידך, ההצעה השני', היינו לטפל בבעי[ה] זו כבעיה סוציאלית גרידא, הנה נוסף על הנקודה שהצעה זו אינה מסתברת מצד המעשי[ת], וגם אי אפשר להכריח את ההורים שיקבלו תמיכתם דווקא ממקור זה ולא לעומת זה, ובפרט שהלעומת זה אינו מוכרח לקמץ באמצעי כסף, הרי עוד זאת, כשיוודע הדבר שמקרים אלו מקבלים תמיכה מיוחדת וכו' ירבו הקופצים להשתמש בתכסיס זה לשלוח ילדיהם למיסיון כדי לקבל תמיכה יתרה מהממשלה. ועוד, וגם זה עיקר, הצעה זו כמובן לא תגביל את עבודת המיסיון להמשיך במעשי התעתועים שלהם.
בהשקפה הראשונה הי[ה] נראה לי שהצעה שני[ה] בוודאי שתידחה מהטעמים הנ"ל. אבל לפי הידיעה שקבלתי הרי מר זלמן ארן, שר החינוך, הוא יוזם הצעה זו או על כל פנים מצדד בזכותה, וזכורני שכ' [=שכבודו] אמר לי שהוא תקיף בדעתו, ובפרט שהוא עומד בראש משרד שהוא קובע בענין זה. לכן חוששני שהצעה זו אולי תתקבל, עם כל התוצאות הבלתי רצויות הקשורות בה.
בודאי מותר להדגיש שאפילו אם תתקבל ההצעה הראשונה, היינו חינוך חובה על בתי המיסיון וכיוצא-בזה, זהו רק צעד הכי ראשון שאינו משביע כלל, כי הפתרון הנכון והשלם הוא, כאמור לעיל, חוק ביטול המיסיון באה"ק ת"ו...
ביעור הנגע – העצה היחידה
בימי הפורים תשכ"ד שיגר הרבי משלוח מנות למר שזר באמצעות "ציר מיוחד" (כלשון הרבי) "וגם מכתב"; שבחלקו השני עסק שוב בבעיית המיסיון (אגרות קודש כרך כג עמ' קכט-קל) כדלהלן:
ומענין לענין, בענין ימי פורים, אשר ביטול הגזרה היתה על-ידי זה שמרדכי היהודי קיבץ אלפי תינוקות של בית רבן ולימדם תורת ה' ועד שאמרו אתך אנו לחיים או כו' – הנני נוגע בזה עוד הפעם בבעי[ה] הכאובה של המיסיון, ובהמשך לשיחתנו הטלפונית, כיון שקבלתי ידיעה שהיתה החלטה להשליט [=להחיל] גם עליהם חוק חינוך חובה ורישום רשמי, שעל-ידי זה תוגבל פעולתם וכו', ושמסרו הענין לועידה [=ועדה] מיוחדה שתחקור המצב ותגיש דו"ח וכו'.
מובן ופשוט שעֶמְדָתִי בהאמור אין ברשותי שלא לפרטה בפירוש, והיא: אשר אין עצה אחרת לנגע זה, עבודה זרה ואביזרייהו, כי אם – ביעור. ומה שלא תהיינה התחבולות הזמניות, מוכרח ללכת בדרך התרופה היחידה לנגע האמור, ולהזהר שלא להטעות את דעת הצבור שההחלטה האמורה (דכניסתם תחת חוק חינוך חובה) היא תרופה לעצם הבעיה ועל-ידי כך להסיח דעת הצבור מזה ולהרדימו. שהרי החלטה הנ"ל הוא ענין פשוט מלכתחילה, שלא יהא חוטא מסית ומדיח – נשכר, ובנוסח כ [=כבודו] בשיחתנו, שׁחוק כל זמן ששורר הוא מוכרח על כל אחד לקיימו, ודוקא המסיתים והמדיחים פטרו מזה. ממילא אין זו החלטה חדשה, כי אם הפעלת חוק ישן, ועדיין לא התחילו בנוגע לנגע המיסיון.
לטענה הידועה האם אפשר לבער נגע המיסיון בתקופתנו, תקופת הדימוקרטי[ה] וכו' ומה יאמרו אומות העולם, הרי בכמה מדינות יש חוק כזה מכמה שנים, כגון באוסטרי[ה] ובנורבגי[ה] ובכמה מדינות אחרות, באין פוצה פה ומצפצף שכאילו יש בזה נדנוד קל של כפיה או שלילת חופש מצפון, וכדומה.
כפי ידיעתי, עיקר הקושי מקורו בצרפת, שכנראה לה מסיון הכי גדול בארץ הקודש, ועוד ועיקר, שכיון שקיימים יחסים מיוחדים עם צרפת, תובעים הם זכויות מיוחדות ובתקיפות יתר, עד שכפי השמועה הי[ה] הראשון שהתחיל צווח כקוזק הנגזל – שגריר צרפת, המסתמך כנראה על אותם היחסים. וגם שמעתי ששגריר צרפת הוא אדוק קיצוני ביותר, והוא מנצל יחסים אלו בענין זה הקרוב ללבו. ויש סוברים שיש גם הסכם סודי בנוגע זכויות מיוחדות לצרפת, ולפיכך הרשו להם גם-כן גידול החזיר, ואף שהנימוק הרשמי הוא שזהו רק לצורך עצמם וכולי, אבל הנימוק הפנימי, על-פי האמור, הוא שלא לקפח זכויותיהם של הצרפתים.
והלא מכל נקודת ראות צודקת הטענה והדרישה: מה לזכויות של צרפת בארץ-הקודש ולהעברת בני ובנות ישראל על דתם? והאם בכלל אפשר שתהיינה "זכויות" כאלו? וגם מה להם כי נזעקו, שהרי הפצת הנצרות אינו ענין מדיני של צרפת אלא של הוואטיקאן! ובודאי יש עוד הסברים דיפלומטיים להשפיע על הצרפתים, וכולי.
בהוקרה ובכבוד ובברכה
מ. שניאורסאהן
לנהל רישום של הלומדים במיסיון
באותו נושא אנו קוראים גם בשיחה עם עיתונאי שהתפרסמה ב'פנים אל פנים' (12.5.67), ומשם לאלבום 'הרבי - שלושים שנות נשיאות' עמ' 94, את דברי הרבי:
כמה מתחננים אליהם ומבקשים מהם לחוקק חוק נגד המיסיון. ואם לא חוק מיוחד הרי שיפעילו לגבי הורים השולחים ילדיהם לבתי-הספר של המיסיון את סעיפי "חוק חינוך חובה". אומרים לי כי במקרה כזה עלולים מוסדות המיסיון לבקש הכרה רשמית כבתי-ספר ואני אומר שגם אז יהיה הדבר יותר קל מאשר עכשיו. אם הם יהיו בתי-ספר מוכרים אפשר יהיה להיכנס לתוכם ולבדוק מה קורה שם ומי לומד שם. אבל, לאיש כנראה לא איכפת מה הנזק שהמיסיון גורם בישראל. מפני שזוהי דרישה של יהודים דתיים. האם אין הדבר מעיד על אווירה של רדיפת-הדת?..
הרבי העלה את נושא המאבק במיסיון בארה"ק באוזני שז"ר לא רק במכתבים. בשיחה-טלפונית שהתקיימה בין מזכירות הרבי ושז"ר, ששהה בניו-יורק בחורף תשכ"ד, גם הרבי היה על הקו ושוחח עם שז"ר. לפי השמועה אמר הרבי ('נשיא וחסיד' פרק עשרים ותשעה, עמ' 215) כי יש לנהל רישום של כל הלומדים אצלם, ועל-ידי זה יפחת מספרם לפּחות מחצי.
יצויין כי על נייר המכתבים של ה"הצלה" – בראשות הרב עזריאל זליג סלונים – כתובים שמות חברי ההנהלה: הרב שלמה יוסף זוין, מר זלמן שז"ר, ד"ר גד פרומקין, הרב עזריאל זליג סלונים, מר משה בר סלע, הרב פנחס אלטהויז, הרב שמריהו גוראריה, הרב יהוסף רלב"ג (ספר עבד מלך עמ' 258).
המיר את דעתו
יום א' י"א שבט תשל"ג. ביומנו של אחד התלמידים בתות"ל – 770 (שיחות-קודש תשל"ג הוספות עמ' 460) מסופר:
"נכנס [ל'יחידות'] ראש תנועת צעירים 'יהודים בעד אותו האיש' ושהה כשעה ורבע. ראו מהחלון שהרבי דיבר עמו מאוד בתוקף, הגביה קולו והשתמש הרבה בתנועות ידיו (יותר מהרגיל בשיחות אודות [תיקון חוק השבות המכונה גזרת] 'מיהו יהודי'. כשיצא [הבחור] אמר שלמחרת היה צריך לנסוע לפלורידה שיכתירו אותו בתור כומר, ואמר שאחרי זה [היחידות] לא ייסע לשם".
למלא רצון ה'
באגרות-קודש (כרך כח עמ' קנז) נדפסה תשובת הרבי (צילום מכתב-יד-קודש) על גיליון מכתב מי"ז אדר ב' ה'תשל"ג, מיהודי שהרבי השתדל למנעו מלהמיר [דתו] ולהיות כומר לאומנותם. במכתבו מודה האיש לרבי על אשר קיבל ולמד מאיתו, אולם מכל-מקום אינו יכול להישאר יותר בצילו, בגלל היחס לאותו האיש. כאשר הגיע אדם זה להתוועדות שבת פרה, ייחד לו הרבי שיחה מיוחדת.
וכך כותב לו הרבי:
אינו נכון כלל וכלל ובודאי אשר אין זה רצון השם. וישאר כאן על-כל-פנים עד לאחר תשרי הבא-עלינו-לטובה באופן שנוכל לחוג ביחד כל ג' הרגלים (וכן יום הולדתי) – כולל שמחת תורה – וינצל הזמן ללימוד התורה ועיון בה בחיות ועד שיוכל להחיות גם אחרים.
והשם יצליחו – כי זהו רצון השם.
אזכיר על הציון.
לגלות את רמאותם ברבים
הרב הגאון רבי שלום ריבקין ז"ל, מחשובי רבני ארצות-הברית, פנה אל הרבי בשאלה כיצד להתמודד עם בעיות המיסיון. בכ"ג בסיוון תשי"ב (אגרות קודש כרך ו, עמ' קלה) השיבו הרבי:
בנוגע לשאלתו אודות המסיונרים, הנה לדעתי אין כדאי להיכנס עמהם בוויכוחים על-פי שכל, אלא שצריך לחפש דרכים מתאימות לגלות את קלונם בפרסום רב, היינו שמרמים הם את הבריות, אינם מגלים את-עצמם שהם מסיתים ומדיחים וכן שעושים את זה בעד קבלת פרס וכו' וכו', וכמדומה שבירחון 'דזשואיש לייף' מחדש אייר-סיון נדפס מאמר על-דבר פעולותיהם בבראנקס שאפשר גם יביא לו תועלת.
קרה לפעמים שכאשר רימו הנ"ל את הבריות שאלו על-דבר-זה באופן רשמי אצל הכומרים, ומוכרחים היו לפרסם דעתם בקהל, שאין הם הכומרים מסכימים מצדם לדרכי השקר והרמיה שאחזו בהם המסיונרים, אלא שצריך לברר מקודם במה הוא ענין הרמיה שלהם, וכמעט תמיד יש איזה פרט שמרמים הם בדברי שקר וכיו"ב...
החטא הגדול ביותר
הנה תמליל שיחה בין הרבי לאדם שעמד בין הממתינים בתור בעת חלוקת השטרות לצדקה על-ידי הרבי, כמנהגו הק' מדי יום ראשון. הרבי הושיט דולר לאותו אדם, והאיש התעכב והחל לומר:
האיש: אני נוצרי; הפכתי לנוצרי, בגיל 29. אני ממשפחה יהודית. אני מרגיש שליחות... אני קתולי היום ואני באתי כי אני אוהב את עמי. אני מחבר את הספרים הללו (מציג את הספרים), שכל הקתולים יוכלו לדעת את השורשים שלהם ומהיכן הם מגיעים.
הרבי: אם מישהו נולד יהודי – הוא יהודי לכל חייו!
האיש: כן, אני יודע!
הרבי: הוא לא יכול לשנות זאת כל חייו. הוא יכול לעשות את כל חייו יותר מסובכים ואומללים.
האיש: חיי לא אומללים.
הרבי: אם מישהו חושב שמחלתו היא דבר בריא, זה סימן שמחלתו יותר חמורה וזקוק לרפואה ולטיפול בדחיפות האפשרית.
האיש: אני מאוד מאושר...
הרבי: כפי שאמרתי קודם, באם הנך מחשיב את עצמך כאדם בריא זה רק סימן שאתה יותר חולה ממה שמישהו חושב עליך.
האיש: בוודאי אני חוטא.
הרבי: אני מדבר אודות חטאך הגדול ששינית כביכול את היותך יהודי.
האיש: הוריי מעולם לא לקחו אותי לבית כנסת מעולם.
הרבי: זה לא תירוץ למישהו בריא להיות חולה בגלל שהוריו היו רוצים כך. אתה מבין מה שאני אומר?
האיש: אני מבין.
הרבי: ה' יתברך יברך אותך שתהיה בריא, ובעיקר להיות יהודי בגלוי ולהכריז לכל האנשים בסביבתך שזו הייתה טעות גדולה. ולה' יתברך יש כל כך הרבה רחמים, שהוא מוחל אפילו על חטאים גדולים שנעשו.
האיש: רבי, תתפלל עבורי!
הרבי: וכפי שאמרתי קודם, זה רק סימן שמחלתך היא הרבה יותר עמוקה מכפי שאתה משער, וה' יתברך יברך אותך. שתהיינה חדשות טובות, ואל תיכנס עם אנשים לויכוח אודות מה שאתה – אתה נולדת יהודי.
האיש: אני תמיד יהודי!
הרבי: תהיה יהודי, ויהודי בגלוי, וכל האנשים, בפרט משפחתך, בכוחותיך להשיבם [ליהדות] בהצהירך ש[גם] מי שנכשל בחטא גדול, בכל זאת יש לו כוחות מהקב"ה להיחלץ ממחלתו העמוקה. וככל שתעשה זאת מהר כך מהר יותר, יבוא המשיח. המשיח האמיתי.
האיש: אני יכול לתת לך את הספר? (ספר שהוא כתב).
הרבי: כן, תודה. (הרבי לוקח את הספר).
האיש: תודה, רבי!
הרבי: זה ימנע ממך מלתת זאת למישהו אחר, ולגרום למישהו אחר לעשות משהו מוטעה. (לאחר שהלך הרבי השליך בתנופה את הספר אל מאחורי הדוכן). | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
