חב''ד כל הלב לכל אחד
תרומה | לימוד יומי | חנות | בתי חב"ד | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 19:45 זריחה: 5:35 י"ח בסיון התשפ"ג, 7/6/23
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

הנס של יהודי תוניסיה
חיים יהודים


מאת: מנחם כהן
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1370 - כל המדורים ברצף
אהבת ישראל – האתגר המרכזי
חדש על המדף
איך משה לבדו הקים את המשכן?
שמיני למילואים
משתתף בצערם
הגאולה מחכה
המזימה התהפכה
לזעוק ולייחל
הנס של יהודי תוניסיה
בדיקת פרי וירק בשבת

את המחזה הזה לא ישכח ר' סאסי ביתן לעולם. הוא היה אז ילד בן שמונה, שהתגורר בעיר נדנין שבדרום תוניסיה. "יום אחד נכנסתי לבית-הכנסת ונבהלתי", הוא מספר לנו השבוע. "ההיכל היה מלא וכולם, גם הילדים, קראו פרקי תהילים. הייתה אווירה של אימה ופחד. מישהו סיפר לי שיש שואה באירופה ושהורגים המוני יהודים. לא ידעתי מהי שואה ומהי אירופה, אבל ישבתי לומר תהילים".

כשבע-מאות יהודים התגוררו בנדנין. המלחמה הגיעה גם אליהם. "יום אחד פשטו חיילים צרפתים על הרחוב שלנו והפכו אותו לבסיס צבאי ענק", מספר ר' סאסי. "הם חפרו תעלות, הציבו גדרות, ונערכו לשהייה ארוכה. מפעם לפעם היו הפגזות והחיילים היו מתחפרים".

המפקד פרץ בבכי

יום אחד הבחין הילד כי אירע דבר-מה. "חזרתי מהתלמוד-תורה", משחזר ביתן, "צפיתי במסדר של החיילים, ופתאום ראיתי את המפקד שלהם בוכה. 'אין לנו מדינה, הגרמנים כבשו את פריז', אמר לחייליו. למחרת בבוקר לא הייתה נפש חיה ברחוב. לא חיילים, לא גדרות, לא תעלות. הכול נעלם".

לא עבר זמן רב מאז עזיבת הצרפתים והגרמנים הגיעו. "שמעתי רעש של מטוסים וראיתי חיילים. בהמשך הבנתי שאלה חיילים גרמנים. אחרי כיבוש פריז הדרך לכיבוש תוניסיה הייתה קלה. הגרמנים התחילו לעבוד מהר. העמידו משאיות תחמושת ברחובות השכונה היהודית. התחילו להתקבל דיווחים על לקיחת יהודים ממקומות שונים בתוניסיה לגטאות. ברחובות הוטל עוצר".

הגרמנים תבעו זהב

לנוכח הסכנה עזבה משפחתו של ביתן את העיר והחלה לנדוד ממקום למקום. "הסתתרנו במחסנים של גויים", הוא מספר. "הפחד היה גדול. במחסנים שררה אפֵלה. אסור היה להדליק עששית, כדי שלא נתגלה. יום אחד חזר אבא לנדנין כדי לקחת כמה חפצים, ומצא עיר שחלקים גדולים ממנה נחרבו בהפצצות".

בדרך-לא-דרך הצליחה משפחת ביתן להגיע לג'רבה. "לא הייתה שם תחושה של מלחמה, אבל היה רעב גדול. הגרמנים דרשו מהיהודים לתת להם חמישים קילוגרם זהב, ואיימו שאם לא יקבלו את הזהב, יפציצו את השכונה היהודית. הרב משה כלפון הכהן עבר מבית-כנסת לבית-כנסת לשני וציווה על כל בני הקהילה לתת את זהבם. הגרמנים לקחו את הזהב ונמלטו, כי באותו זמן בדיוק החלו האנגלים להיכנס".

קצינים יהודים

בשבת שלאחר מכן באה הרווחה. "לא אשכח את הרגע שבו עברו שני הג'יפים האנגליים. כל היהודים הרימו תנועת יד לתנועת ניצחון. ההתרגשות הייתה גדולה כאשר שני קצינים יהודים הצטרפו לתפילת השבת בבית-הכנסת של הכוהנים. אחד מהם אף עלה לקרוא בתורה. הייתה התלהבות גדולה בקהל. כולם הגיעו לצפות בהם", מספר ר' סאסי.

בשנת תשי"ב עלה ר' סאסי לארץ והחל לעבוד בחקלאות. כאן נשא לאישה את שרה יאסמינה ע"ה, שיום פטירתה חל בל' בניסן. כמו בתוניס, גם בארץ שמר על חיי תורה ומצוות, וגידל משפחה ברוכת ילדים. כיום הוא מתגורר בחיפה ורָוֶֹוה נחת מיוצאי חלציו.


ר' סאסי ביתן. ילד בתוניסייה (צילום: מאיר דהן)


 

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)