אחיזה כלשהי בטבע
...אף שהוי' רופא כל בשר ומפליא לעשות, אבל בכל-זאת מהנהוג שיהיה קצת אחיזה גם-כן בטבע, אף אם דקה מן הדקה, וכמו ששמעתי פעם מכ"ק מו"ח אדמו"ר, שלאדמו"ר הזקן בא אליו חולה גדול ל"ע פעם אחת וריפא אותו בחתיכת מצה שמורה און האלבע גלאז וואסער [= וחצי כוס מים], הרי שעל-כל-פנים איזה אחיזה בטבע צריך להיות, וה' יתברך ישמע תפילתו ובקשתו ויוכל להודיע בשורות טובות...
(איגרת מיום כ"ז בסיוון תשי"א - לקוטי-שיחות כרך לא עמ' 268)
רמ"ח אברים ורמ"ח מצוות
מעשה בחולה שהרופא כבר התייאש מלרפא אותו, מצבו הלך והידרדר עד שהוא כבר לא היה מסוגל לדבר. יום אחד הגיע הבעש"ט למקום מגוריו של החולה וביקשו ממנו שיבקר את החולה. כשראה הבעש"ט את החולה, ציווה שיבשלו עבורו מרק עם בשר. נתנו לחולה לאכול מהמרק ומיד התחיל לדבר. אחר-כך ריפא אותו הבעש"ט, עד שהבריא לגמרי.
הרופא התפלא מאוד למראה החולה שהבריא ושאל את הבעש"ט כיצד ריפא אותו, באומרו: "הרי ידוע לי שכלי-הדם שלו נפגעו ואין להם מזור!". ענה לו הבעש"ט: "אתה 'השגת' את החולה בגשמיות, ואילו אני 'השגתי' אותו ברוחניות. יש באדם רמ"ח איברים ושס"ה גידים, וכנגדם יש רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה. כשאדם פוגם במצווה מסויימת, מתקלקל האיבר או הגיד שכנגד אותה מצווה, וכשאדם עובר על לאווים רבים, מתקלקלים עורקים רבים, ואז הדם אינו זורם בהם והאדם שרוי בסכנה. לאחר ש'דיברתי' עם נשמתו של החולה והיא קיבלה על עצמה לשוב בתשובה, נגרם תיקון לכל האיברים והגידים שלו ואחר-כך יכולתי לרפא אותו".
("סיפורי חסידים" [תורה] עמ' 199)
צדקה כרפואה
כשהיה קורה פעם בביתו של החסיד ר' חנוך-הענדל ז"ל שמישהו מבני-הבית חלה, לא היה ר' הענדל מזמין רופא ולא היה משתמש בתרופות. הוא רק היה נותן סכום כסף מסויים לצדקה לזכות רפואתו של החולה. אם התרופה הזו לא היתה מועילה, היה ר' הענדל מוסיף ונותן סכום גדול יותר לצדקה. ואם גם אחרי נתינה נוספת של רובל כסף לא היה החולה מתרפא, היה ר' הענדל פונה לקב"ה ואומר: "יותר מזה איני יכול לתת [=ר' הענדל היה עני, ורובל כסף היה למעלה מהישג ידו] - כעת עשה מה שאתה רוצה!"
אמר על כך כ"ק אדמו"ר מהר"ש: "אכן, זהו מנהג נאה, אבל צריכים להכיר את הדרך הזו". הסביר זאת המשפיע ר' שמואל-גרונם ז"ל אסתרמן: "כדי שהשיטה הזו תועיל, צריכים להיות במדרגה כזו, שכן אם אדם יבוא סתם כך ויאמר: 'אף אני אעשה כך', בתור חיקוי של המנהג, אין בזה שום עניין".
('ליקוטי סיפורים' עמ' שכו) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
