נושאים נוספים
	התקשרות 973 - כל המדורים ברצף
	מיהודי תובעים אלוקות בפשיטות ומציאות בהתחדשות
	ציפייה לגאולה בקוצר רוח
	מבצע מצה תשל"ג
	פרשת ויקרא
	הלכות ומנהגי חב"ד

'שטורעם' בלתי רגיל בחלוקת מצה שמורה לעשרות אלפי יהודים בארץ הקודש – פתח הרבי בהתוועדות בי"א ניסן של אותה שנה –והמשכו היה בהירתמות יוצאת-דופן של כלל אנ"ש בארץ ושל סניף צא"ח בכפר חב"ד במיוחד, בגופם ובממונם * על אפיית אלפי מצות בלילה אחד בחברת כל בני הכפר, על סבב חלוקת מצות בכמאה קיבוצים ועוד * במלאות ארבעים שנה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

במצה שמורה – המעשה עיקר

עם סיומה של התוועדות י"א ניסן תשל"ג (שיחות קודש תשל"ג כרך ב' עמ' 33) אמר הרבי:

מכיוון שנמצאים אנו ימים אחדים קודם חג הפסח, שהרי היום בבוקר היה ה"בעשור לחודש ויקחו להם" (שזו היתה ההתחלה של ההכנה לקרבן פסח) ובזמן הזה ישנה מצוות אכילת המצה וכלל ענייני חג הפסח – הנה כאן המקום להזכיר ולעורר עוד הפעם לנצל את אותם ד' ימים שבין עשור לארבעה עשר לחודש, שהרי בלילה (שלאחריו) ישנו הענין של "מצה ומרור מונחים לפניך" – לעורר מה שיותר יהודים שיאכלו מצה שמורה, כולל הסברת התכנים (והענינים) שבזה, ברם העיקר הוא "המעשה הוא העיקר" בנוגע לפועל.

בהמשך מזכיר הרבי את הקמת מוסדות ופעולות בסימן של ע"ב (72), בהמשך לי"א ניסן אשתקד, שבו הוכרז על ע"א (71) מוסדות, וכן על השתתפות מצידו בסכום (סמלי) זה.

ע"ב פעולות ו-720 לירות

ביום חמישי כ"ה באדר-שני תשל"ג התקיימה תפילת מנחה בבית-הכנסת הגדול של 770. אחרי התפילה איחל הרבי לרה"ח ר' מאיר פרידמן מכפר חב"ד, שהמתין ליד "גן עדן התחתון", סמוך לפרוזדור הכניסה לפני חדרו של הרבי, ושב היום לארץ-הקודש: "נסיעה טובה", ומסר לו שבע-מאות ועשרים לירות (כמספר ע"ב בעשיריות) שיחולקו למתעסקים בעניין "לזַכות יהודים במצה שמורה" (לפי שיחות קודש תשל"ג כרך א, עמ' 461).

בו' בניסן תשל"ג (ימי תמימים כרך ו, עמ' 124) מדווח הרב אפרים וולף לכ"ק אדמו"ר:

"ביום ה' בערב התקיימה אסיפה בלוד בהשתתפות ר' מענדל פוטרפס, על דבר סידור הפעולות במבצע מצה... לאחר האסיפה נשארו ר' משה סלונים ור' מאיר פרידמן לדון בנוגע לפועל ממש, והוחלט להשקיע בינתיים למטרה זו סך 10,000 לירות בכ-10,000 מצות... המוסדות שמחלקים מדי שנה יחלקו בשנה זו בתוספת וכו', כדי להשלים על-כל-פנים 720 עסקנים שישתתפו במבצע זה, ולזכות מה שיותר יהודים במצה שמורה... מודעה מיוחדת הדפיסו למבצע זה. בבית-הכנסת של אנ"ש בתל-אביב אספו 1000 לירות למטרה זו.

"דובר גם אודות עדיפות סדר קדימה בין משרדי ממשלה, רשויות מקומיות, ריכוזי עולים, בתי-חולים, בתי מלון וכו'".

בערב פסח (י"ד ניסן) מעלה הרב וולף את הדברים ששמע בטלפון "ביום ה' העבר" [=יו"ד בניסן, כנראה מפי  המזכירות] (ימי תמימים שם עמ' 127):

"שתי נקודות חשובות בנידוננו:

"א) באם ישנם 720 עסקנים לחלק את הלירות, באם מוסיפים צריכה להיות [=על-פי] הוראה שנייה [=מהרבי] להוספה על זה.

"ב) לחלק מצות בבתי רפואה (בתי חולים). אפשר לבאר שם עניין מיכלא דאסוותא [=מאכל הרפואה]... שיהיו שלוחים בכל מקום... בתי-חולים, בתי-כלא, מושבי זקנים, בתי יתומים. – למסור למנהלים שיקבלו חלקי שמורה [- ממצת הרבי?] לעודדם.

"אצל ילדים  שהגיעו לחינוך אפשר להסביר..."

אפייה לילית בכפר

מטעם סניף צעירי חב"ד בכפר חב"ד נשלח אל הרבי בכ"ח אייר תשל"ג "דו"ח ממבצע מצה ה'תשל"ג", ובו נאמר:

"עם בואו של ר' מאיר פרידמן ארצה – הביא את הוראת כ"ק אדמו"ר שליט"א אודות 720 המתעסקים ב'מבצע מצה'. הוא מסר על כך ליו"ר הנהלת צעירי-אגודת-חב"ד בארץ הקודש ת"ו, הרב ר' ישראל שי' לייבוב, ובהסכמתו התקיימה אסיפת עסקנים על אתר, בראשות הרה"ח המשפיע ר' מענדל שי' פוטרפס, וסוכם שמן ההכרח כי השנה יהיה 'מבצע מצה' עם ה'שטורעם' [=סערה] הגדול ביותר כיאה לשנת השבעים.

"מכיוון שלא היתה באפשרותה של המאפייה [=מאפיית המצות] בכפר לספק מספר כה רב של מצות – התקשרנו עם מאפיות מצות בירושלים ובבני ברק והזמנו כמות גדולה של מצות.

"כמו-כן קיבלו על עצמם התמימים הרבנים ר' מרדכי שי' אשכנזי ור' זלמן שי' גופין לארגן אפיית מצות במאפיית הכפר בלילות, בהתנדבותם של כל תושבי הכפר. ואכן, במשך 3 לילות אפו במאפיית הכפר כמה אלפי מצות והשתתפו בכך הן הגברים, הן נשים והן בני ובנות הכפר".

25,000 מצות מהכפר בלבד!

עוד נאמר בדו"ח:

"התקשרנו עם כל סניפי צעירי-אגודת-חב"ד בארץ וגם עם אנ"ש מרחבי ארצנו הקדושה והלהבנום שכל אחד במקומו ישתדל השנה באופן מיוחד במבצע זה, וכי מכאן תבוא גם השתתפות במידת האפשר. ואמנם, ההיענות, בהתאם לדו"חות שקיבלנו לאחר מכן היתה יוצאת מהגדר הרגיל.

"בסיכומו של דבר חולקו, באמצעות מטה המבצע שבכפר בלבד, מעל ל-25,000 מצות. כל זה מלבד מה שבמקומות רבים (כבירושלים, נחלת הר חב"ד, תל אביב, חיפה, נצרת, קרית ארבע ועוד) התעוררו רבים מאנ"ש הודות ל'שטורעם' שבכפר, וגם הם קנו בעצמם מצות וחילקום. וכן אין הדבר [=דו"ח זה] כולל את אלפי המצות שחילקו המוסדות: הנהלת צעירי-אגודת-חב"ד בארץ הקודש, ישיבת תומכי-תמימים – ליובאוויטש, ועד הכפר, חמ"ה ועוד. אשר השנה חילקו בכמות גדולה ביותר.

"מכיוון והועלתה הצעה לחלק מצות גם לקיבוצים. התנדבו כמה מאנ"ש, ובראשם ר' משה שי אדרעי, וחילקו מצות ליותר ממאה קיבוצים מכל הזרמים. בחלק מהקיבוצים נסעו [=אנ"ש בגופם] אליהם וחילקו להם במקום, ובחלק מהם חילקנו לבאי-כוח הקיבוצים בבואם למרכזי תנועותיהם בתל-אביב.

"כמו-כן חילקו – בהתאם להוראה הטלפונית מכ"ק אד"ש שנתקבלה בימי המבצע – מצות רבות לבתי מחסה לזקנים, בתי מרפא (בתי חולים), מוסדות סגורים, בתי-סוהר ומעונות-עולים.

"עלינו לציין כי בכל שקית מצות (בין אם היה בה מצה אחת או יותר), הוספנו מכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א מפסח אשתקד וכן חומר הסברה על המצות וחג הפסח.

"יש לציין גם כי חברי צא"ח מתל-אביב, שהיו פעילים ביותר בחלוקת המצות, חילקו גם חומר הסברה מיוחד עבור בתי-החולים, אשר בו צוינה השעה והכמות של אכילת כזית מצה בליל  הסדר. דבר שהביא לכך שחולים רבים יאכלו כזית מצה בזמנה (ולא קודם זמנה בעת ארוחת הערב הרשמית במקום).

"יחד עם מבצע חלוקת המצות הכרזנו גם על מגבית מיוחדת לצורך כיסוי ההוצאות המרובות של המבצע.

"מספר העסקנים שעסקו במבצע עבר כמעט את מספר 720 כמנין המטבעות (לירות) שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לתת עבור המתעסקים.

"סל הכל ההכנסות שנתקבלו מתרומות אנ"ש וידידים וממכירת מצות בודדות היא: 22,711.77 (עשרים ושתיים אלף, שבע-מאות ואחת-עשרה לירות ו-77 אגורות).

"סך הכול ההוצאות שהיו למבצע זה הוא: 27,039.05 (עשרים ושבע אלף, שלושים ותשע לירות וחמש אגורות).

"הגירעון של יתרת ההוצאות על ההכנסות בסך 4327.28 (ארבעת אלפים, שלוש-מאות עשרים ושבע לירות ועשרים ושמונה אגורות), כיסה הר"ר אפרים שי' וואלף.

"נשמח לקבל שוב הוראות מכ"ק אדמו"ר שליט"א ונשתדל לבצע אותם בשמחה לשביעות רצון כ"ק אדמו"ר שליט"א"

מצות בשם הרב חדקוב

כהשלמה לדברים לעיל נביא קטע מדיווח מעניין, על שלושת הימים הראשונים של 'מבצע מצה לתלמיד' בשנת תשל"ז.

בכ' אדר תשל"ז מדווח הרה"ח ר' אברהם גודין, מזכיר צאגו"ח, לרב חודוקוב:

"ביום ג' התחלנו במבצע 'מצה לתלמיד'. שלושת הימים הראשונים עברו בהצלחה רבה. ביום הראשון של המבצע השתתפו כ-1500 תלמידים, ביום השני כ-2,500 תלמידים והיום כ-1200 תלמידים".

ועוד פרט מעניין:

הרב חודוקוב ביקש לשמור את הקשר עם יהודי ריגה שעלו לארץ, במיוחד תלמידיו בעבר במוסדות 'תורה ודרך ארץ' בריגה.

בכל פעם שהכריז הרבי על מבצע כזה או אחר, ביקש הרב חודוקוב מידידיו באה"ק לעסוק במבצעים אלו עם ה'ריגאים'. ואכן, באחדים ממכתביו של הרב גודין (שעלה לארץ מריגה) אל הרב חודוקוב מופיעים המשפטים הבאים – כמו במכתב מי"א ניסן תשל"ט:

"כבשנים הקודמות מסרו בשם כב' מצה שמורה לר' משה שי' נבו, ר' ישעיהו שי' ארשנסקי, ר' אברהם שי' פרידמן, ר' זלמן שי' לבנברג וכן לר' אברהם שי' גוטקין. טלפנתי לר' אריה שי' לוין מרחובות שמסר מצה שמורה לר' אברהם שי' פיזוב".

תודה להרה"ת מנחם שי' וולף.