חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:38 זריחה: 6:35 י"ז בכסליו התש"פ, 15/12/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

"הסתכל בשלושה דברים"
דבר מלכות

המילה "גאולה" מורכבת מ"גולה" בתוספת אל"ף - אלופו של עולם * ולכאורה נשאלת השאלה: הייתכן שהגאולה העתידה - על כל מעלותיה, גילוייה וחידושיה הצפויים - אינה אלא אותה "גולה" עצמה (בתוספת אל"ף)?! * ביאור הדברים על-פי הוראת המשנה בפרקי-אבות דשבוע זה * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. בקשר עם המדובר לאחרונה1 אודות הגאולה האמיתית והשלימה, שמחכים לה בכל יום, ומקווים שתבוא בכל יום - כפסק-דין בהלכה שהנודר שלא ישתה יין ביום שיבוא המשיח, אסור לו לשתות יין לעולם2 - ואודות הפעולות שצריך כל יהודי לעשות כדי להביא את הגאולה - מתאים להתעכב ולבאר את תוכן עניין הגאולה, ובזה יקל להבין (מה צריך להיות תוכן) העבודה הנדרשת בכדי להביא את הגאולה, וכיצד יש להתכונן למצב הגאולה.

תוכנו של כל דבר מתבטא בשמו3. כן הוא גם בנוגע להגאולה - יכולים אנו לקבל מושג מתוכנה על-ידי התבוננות בפירוש שמה - "גאולה".

עניין הגאולה מצויין בתורה בביטויים שונים. החל מד' הלשונות של גאולה4 בכתוב5: "והוצאתי, והצלתי, וגאלתי ולקחתי", והלשון החמישי - "והבאתי"6. ואף-על-פי שכוונת כל לשונות אלו הוא התוכן הכללי דיציאה מגלות, ישנו עילוי בלשון "גאולה"; ויש לומר שבגלל מעלה זו נקראת (כל גאולה, ובמיוחד - ) גאולה האמיתית והשלימה (בפי כל ישראל) בשם "גאולה"7 (סתם)8 [דווקא הגאולה האחרונה היא הגאולה האמיתית והשלימה (בה"א הידיעה)], כיוון שמילה זו (גאולה) מבטאת את התוכן דגאולה האמיתית והשלימה.

ב. במילה "גאולה" רואים אנו דבר פלא: תיבת "גאולה" היא אותן אותיות דתיבת "גולה" (גלות) אלא בתוספת אל"ף!

וכדאיתא במדרש9 שבמילה "גולה" ("וגולה על ראשה"10) ישנם שני פירושים: "תרין אמוראין, חד אמר גולה (לשון גלות) וחד אמר גאולה". וידוע הביאור בזה, ש"תוספת האלף שעל-ידו נעשה מבחינת גולה בחינת גאולה"11 קאי על האל"ף ד"אלופו של עולם", ועל-ידי העבודה דבני ישראל בגלות "להכניס" (להמשיך ולגלות) את האל"ף, של אלופו של עולם בגלות12, נעשה מ"גולה" "גאולה".

ולכאורה אינו מובן: גאולה היא היפך הגמור מגלות. ואם כן, הייתכן ש(תיבת) גאולה כוללת בתוכה את תיבת "גולה" (גלות), ויתירה מזה: גאולה מורכבת (ונעשית) דווקא מ(תיבת) גולה, עד שרוב האותיות ד"גאולה" הינן בעצם "גולה"13, וההוספה היא רק אות אל"ף יחידה; וגם ראש התיבה14 (דגאולה) נשאר הגימ"ל ד"גולה"?!

ג. ויש לומר הביאור בזה:

גאולה אין פירושה, שעל-ידי היציאה מגלות מזניחים את החיים, הפעולות והעולם שהיה (קודם) בגלות. אדרבה: גאולה פירושה, שהמציאות שהיתה קודם משועבדת בגלות נעשית (לא בטלה חס ושלום, אלא) משוחררת.

והמעלה ושלימות דגאולה האמיתית והשלימה היא, שהכל משתחרר. אין שום עניינים שנשארים חס ושלום "אבודים" בגלות, לא יותירו בגלות שום עניין. אפילו ה"נידחים" וה"אובדים" (שנקראים כך בתורת אמת15) - ייגאלו. הגאולה תהיה גאולה אמיתית ושלימה בכמות ובאיכות בכל הדברים, מהכלל גדול שבהם עד הפרט שבפרט שבהם: כל יהודי וכל בני ישראל - "בנערינו ובזקנינו גו' בבנינו ובבנותינו"16, וגם חלקם בעולם - "כספם וזהבם איתם"17, עם כל פעולותיהם והישגיהם בגלות. הגאולה תשחרר כל אדם ואת כל בני האדם (גם אומות העולם) וכל ענייני העולם, וכל אחד ואחד בפרט עם כל ענייניו.

כל העניינים (החיוביים) בגלות נשארים גם הלאה, אלא שיתבטל מצבם הגלותי: שיבטל ההעלם והסתר המכסה על מציאותם  האמיתית והפנימית18, והשיעבוד לדרכי הטבע וגשמיות העולם המשתלשל מזה.

וכפסק דין הרמב"ם19: "אל יעלה על הלב שבימות המשיח ייבטל דבר ממנהגו של עולם או יהיה שם חידוש במעשה בראשית, אלא עולם כמנהגו נוהג... אמרו20 חכמים21 אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכויות בלבד", החידוש אז יהיה - ש"ויחזרו כולם לדת האמת"22, "ויתקן (משיח) העולם כולו לעבוד את ה' ביחד שנאמר23 כי אז אהפוך אל עמים שפה ברורה לקרוא כולם בשם ה' ולעבדו שכם אחד"24.

על-פי זה מובן מדוע תיבת "גאולה" כוללת את תיבת "גולה", אבל - בתוספת אל"ף: הגאולה אינה מבטלת ה(עבודה ב)גלות, אדרבה: הגאולה עניינה להעלות את ה(חיים ב)"גולה" (על-ידי שחרור כל העניינים מהגלות) ומזה גופא לעשות "גאולה" - על-ידי זה שמגלים בכל העניינים ד"גולה" את האל"ף דאלופו של עולם - מסירים את ההעלם והסתר בענייני הגלות המכסים על מציאותה ותכליתה האמיתית, מגלים את האלופו של עולם שבזה - התכלית דכל ענייני הגלות שבשבילה נבראו על-ידי הקב"ה - כך שמ"גולה" נעשה "גאולה".

גאולה היא גילוי האל"ף (דאלופו של עולם) ב"גולה" - גילוי האמת והפנימיות בזמן הגלות; גילוי האלוקות בכל ענייני העולם - כפי שכל זה מגלה את "כבודו" של הקב"ה ("וכל מה שברא הקב"ה בעולמו לא בראו אלא לכבודו"25) - של אלופו של עולם.

ד. האמור לעיל הוא הסברה איך "גאולה" כוללת בתוכה "גולה", כיוון שהכוונה היא שהגאולה תגביה (גם) את הגלות. אבל צריך ביאור: מדוע (העלייה דגולה) הוא עניין כזה עיקרי בגאולה, עד שזהו תוכן שמה "גאולה" (גולה בתוספת אל"ף), כידוע ששם מורה על מהות הדבר3?

ויתירה מזה: המעלה דגאולה אינה רק בעליית ענייני הגלות וענייני העולם, אלא שבגאולה (בתקופה השנייה26 - לאחרי התקופה הראשונה שאודותיה מדובר ברמב"ם ז"ל) יתחדשו עניינים חדשים, חדשים ביותר בשינוי מנהגו של עולם (עד העניין העיקרי ויסודי דתחיית המתים27, שהוא חידוש במעשה בראשית). אם כן הייתכן שהמצב דלעתיד לבוא כולו (גם מה שלמעלה מעולם וגלות - בתקופה שנייה) נקרא בשם כללי: "גאולה" - "גולה" בתוספת אל"ף?!

ומזה מובן, שכללות הגאולה - גם העניינים הנעלים שבה - קשורה עם העבודה דהכנסת האל"ף דאלופו של עולם ב"גולה". עד שזה פועל את הגאולה (כפי שתיבת "גאולה" מורכבת מאותיות "גולה" בתוספת אל"ף), וכל ענייני גאולה נמשכים ומרימים את ה"גולה", כדלקמן.

ה. הביאור בזה יובן על-פי המשנה הראשונה בפרק דשבת זו, פרק שלישי דפרקי-אבות: "הסתכל בשלושה דברים ואין אתה בא לידי עבירה", ואחר-כך ממשיכה המשנה למנות את ה"שלושה דברים" - "דע מאין באת, ולאן אתה הולך ולפני מי אתה עתיד ליתן דין וחשבון וכו'".

נשאלת השאלה - מנינא למה לי28: מה נוגע לכאן המספר שישנם "שלושה דברים"? ואפילו אם המספר נוגע, מדוע צריכה המשנה לפרש זאת, כל אחד ואחד יכול הרי לספור בהמשך המשנה שהיא מונה שלושה דברים?

ויש לומר אחד הביאורים בזה:

דברי המשנה "הסתכל בשלושה דברים" [כידוע שלשון המשנה היא "דבר קצר וכולל עניינים רבים"29] אין כוונתם רק לשלושת הדברים הנמנים בהמשך המשנה, אלא גם לעניין ד"שלושה דברים" בכלל; המשנה נותנת הוראה: "הסתכל בשלושה דברים" - אדם צריך להסתכל (הסתכלות בעיון) ב"שלושה דברים"30, ועל-ידי זה "אין אתה בא לידי עבירה":

אדם יכול לחשוב שצריכים להיות אצלו רק שני עניינים: הוא עצמו והקב"ה כביכול שאותו הוא עובד, "אני נבראתי לשמש את קוני"31.

אומרת המשנה - "הסתכל בשלושה דברים": אדם צריך להתבונן (להסתכל) ולראות (שישנם) "שלושה דברים": נוסף על מציאותו ("אני") ומציאות הקב"ה ("קוני") כביכול - ישנו דבר שלישי: מציאות העולם שנברא על-ידי הקב"ה, ושעל-ידו משמש יהודי את קונו32.

תכלית33 בריאת העולם וירידת הנשמה למטה בגוף גשמי בעולם הזה התחתון שאין תחתון למטה ממנו היא - למלאות את הכוונה ד"נתאווה הקב"ה להיות לו יתברך דירה בתחתונים"34, שיהודי על-ידי עבודתו יברר ויזכך את גופו ונפשו החיונית וגשמיות וחומריות העולם, ולעשות מכל זה דירה להקב"ה.

ואת זה הוא פועל על-ידי עבודתו בגוף למטה בקיום התורה ומצוות, ש(רוב) המצוות נתלבשו בדברים גשמיים35, ועל-ידי קיום מצווה עם דבר גשמי מבררים ומזככים את הדבר הגשמי ועושים ממנו כלי לאלוקות. על דרך מצוות צדקה [ש"שקולה כנגד כל המצוות"36, "עיקר המצוות מעשיות ועולה על כולנה"37] - שיהודי לוקח "מיגיע כפיו"37 מכספו הגשמי שהוא הרוויח, ו"נותן חיי נפשו לה'"37. ועל דרך זה בכל המצוות.

והעניין השלישי ("הסתכל בשלושה דברים") לעשות דירה בתחתונים - הוא (לא עניין צדדי, אלא אדרבה: זה) נוגע לשלימות דהשנים (כביכול): הקב"ה והאדם העובד, כיוון ש"נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים", ו"זה כל האדם ותכלית בריאתו וירידתו לעולם הזה להיות לו יתברך דירה בתחתונים"38.

ועד כדי כך נוגע זה להאדם ("שיסתכל בשלושה דברים") - שבשביל זה היתה ירידת נשמתו למטה על-ידי הקב"ה: למרות גודל העילוי דהנשמה למעלה, "נשמה39 שנתת בי טהורה היא"40 ואין שם מקום להיפך הטהרה, שלח אותה הקב"ה למטה, "אתה39 בראתה, אתה יצרתה, אתה נפחתה בי", עד בעולם העשייה הגשמית, שבו ישנו "את החיים ואת הטוב"41, וגם את הדרך השנייה דהיפך הטהרה (עד שהנשמה צריכה שם לשמירה, "ואתה39 משמרה בקרבי"42) - בכדי למלאות את הכוונה דעשיית דירה בתחתונים.

דלכאורה: ירידת הנשמה בגוף היא היפך הנהגתו הרגילה של הקב"ה, שהוא מקור ותכלית הטוב והחסד, ומטבע הטוב להטיב43, ומצד החסד והטוב היה צריך להיות תמיד עליות, וכאן לוקח הקב"ה נשמה ומורידה למטה, "ירידה גדולה ובחינת גלות ממש"44, "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא"45!

ומזה מובן גודל העילוי (והחסד) דהעבודה דעשיית דירה בתחתונים, שבעבור זה כדאי להוריד את הנשמה למטה, לא בשביל הנשמה עצמה ("כי הנשמה עצמה אינה צריכה תיקון כלל"37), אלא כדי לתקן את הגוף ונפש הבהמית וחלקו בעולם, בכדי לעשות דירה בתחתונים. כיוון שעל ידי הירידה ועבודת הנשמה למטה לעשות דירה בתחתונים, נפעל עניין נעלה יותר מעבודת הנשמה עצמה למעלה - הגילוי דעצמותו יתברך46 בתחתונים.

עד שהעילוי נמשך ונפעל גם בהנשמה (שירדה למטה), שנוסף על זה שהנשמה מגיעה לדרגא נעלית יותר (שלמעלה ממקום שמשם ירדה), גילוי התוקף דהנשמה, מקבלת הנשמה גם שייכות להגילוי דעצמותו יתברך שנפעל על-ידי (עבודת הנשמה למטה בעשיית) הדירה בתחתונים47.

על-פי זה מובנת הוראת המשנה "הסתכל בשלושה דברים": מבלי הבט על גודל העילוי דנשמתו של יהודי, "חלק אלוקה ממעל ממש"48, צריך תוכן עבודתו להיות, שנוסף לזה שעושה מעצמו "דירה" להקב"ה על-ידי גילוי נשמתו בגופו הגשמי (העילוי בהנשמה שבא על-ידי זה) - צריך גם להסתכל "בשלושה דברים", ויעשה דירה לו יתברך בתחתונים דעולם, שהעולם עצמו נעשה דירה להקב"ה.

ועל-ידי זה מגיע גם האדם עצמו לשלימות (כיוון ש"זה כל האדם ותכלית בריאתו כו'"), ואף-על-פי שלגביו הרי זו ירידה (בחיצוניות ו)לפי שעה, הרי דווקא על-ידי זה נפעל העילוי בו עצמו - ש"אין אתה בא לידי עבירה": על-ידי עבודתו בעשיית דירה בתחתונים (הסתכל בשלושה דברים), "אין אתה בא לידי עבירה", אפילו לא "לידי", האפשרויות לעשות עבירה.

ו. על-פי הנ"ל יובן גם העניין ד"גאולה" אותיות גולה בתוספת אל"ף:

גאולה (אינה מבטלת את ה"גולה", אלא) כוללת בתוכה את ה"גולה", ואדרבה: היא מעלה את הגולה על-ידי שמכניסה ומגלה בה את אלופו של עולם - כיוון שהכוונה היא לעשות דירה לו יתברך בתחתונים, כולל כפי שהתחתונים נמצאים בגלות, לגלות את אלופו של עולם בתחתונים במצבם כפי שהם נמצאים בגלות.

ואדרבה: זהו תוכן ומהות הגאולה [גם ענייני הגאולה שלמעלה מגלות, השינוי במנהגו של עולם, על דרך תחיית המתים49] - "גילוי אור אין-סוף ברוך-הוא בעולם הזה הגשמי"50, עד שנעשה דירה לו יתברך בתחתונים, לו לעצמותו51.

ולכן תלוי עניין הגאולה ב"מעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות"50 (גולה), העבודה דהכנסת האל"ף (אלופו של עולם) בגולה, עד שעל-ידי זה נעשית גאולה [רוב האותיות וראש תיבת גאולה הוא - "גולה", כנ"ל סעיף ב'].

זאת אומרת: נוסף לזה שה(עלייה הגדולה דה)גאולה באה על-ידי הירידה בגלות [על דרך גילוי תוקף אור הנשמה על-ידי ירידתה למטה], נעשית גאולה מ"גולה" (בתוספת אל"ף) עצמה52 - הדירה לעצמותו נפעלת בתחתונים עצמם [על דרך העילוי שנפעל בנשמה על-ידי הדירה בתחתונים]53.

(קטעים מהתוועדות שבת-קודש פרשת אחרי-קדושים, י"ג באייר ה'תנש"א;
'תורת-מנחם - התוועדויות' תנש"א כרך ג עמ' 177-182 - תרגום מיידיש)

----------

1) שיחות: כ"ח ניסן. ש"פ שמיני. ש"פ תזו"מ.

2) רמב"ם הל' נזירות  פ"ד הי"א.

3) ראה שעהיוה"א פ"א. וראה בארוכה בזה תשובות וביאורים (קה"ת, תשל"ד) ס"א*. לקו"ש ח"ו ס"ע 35 ואילך, ובהערות שם. וש"נ.

*) אגרות קודש כ"ק אדמו"ר ח"א ס"ע רפח ואילך. המו"ל.

4) שהם גם ד' לשונות של גאולה העתידה (ראה ירושלמי פסחים פ"י ה"א. ד"ה והיה אור הלבנה תרנ"ד. ד"ה לכן אמור לבנ"י תרנ"ח. תרע"ח. וראה ספר הליקוטים - דא"ח צ"צ ערך גאולה ס"ג. וש"נ). וראה גם בחיי וארא ו,ח.

5) וארא ו,ו-ז.

6) שם,ח.

7) דאף שכל גאולה (גם גאולה פרטית שאינו "גאולה דגלות... אלא שיגאלנו מן הצרות כו'") "שם גאולה עלה" (מגילה יז,ב ובפרש"י) - הרי זה חידוש, ומובן (מזה גופא) שעיקר שם גאולה הוא בנוגע ל"גאולה דגלות" (ששלימותה תהיה בגאולה האמיתית והשלימה). וכפשטות דברי רבא בגמרא מגילה שם: גאולה בשביעית... מתוך שעתידין ליגאל בשביעית לפיכך קבעוה בשביעית. ורק אח"כ מבאר ש"מלחמה נמי אתחלתא דגאולה היא".

8) וכלשון ניגון (חב"ד) הידוע: זאל שוין זיין די גאולה [כפי שניגנו לפני שיחה זו]. ועוד לשונות וניגונים כיו"ב - ע"פ מנהג ישראל.

9) ויק"ר ס"פ אמור (ספל"ב). שהש"ר פ"ד,ז. קה"ר רפ"ד.

10) זכריה ד,ב.

11) לקו"ת בהעלותך לה,ג. וראה גם אוה"ת בא עמ' רעג. בהעלותך ס"ע תכג ואילך. נ"ך עמ' תקי. המשך מים רבים תרל"ו פקל"ד.

12) שהרי "בכל מקום שגלו שכינה עמהן... גלו לבבל שכינה עמהן" (מגילה כט, א) - כפירוש הא' (במדרש שם) ב"וגולה על ראשה", ש"גלה לבבל וגלתה שכינה עמהן", "דהיינו מה שהאלקות הוא מוסתר והעולם נראה יש ודבר נפרד כו'" (לקו"ת שם, א).

13) וגם לא נשתנה הצירוף (סדר האותיות) של "גולה".

14) להעיר ש"לשון נוטריקון מן התורה" (שבת קה,א).

15) ישעיה כז,יג. וראה לקו"ת דרושי ר"ה ס, א. ובכ"מ. סה"מ אידיש עמ' 78 ואילך.

16) כמ"ש ביצי"מ (ו"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" (מיכה ז, טו)) - בא י,ט.

17) ישעיה ס,ט.

18) ראה הערה 12.

19) הל' מלכים פי"ב ה"א. וראה עבוה"ק ח"ב פל"ח.

20) שם ה"ב.

21) ברכות לד,ב. וש"נ.

22) שם ה"א.

23) צפניה ג,ט.

24) רמב"ם שם פי"א ה"ד.

25) אבות ספ"ו.

26) ראה "דבר מלכות" - חידושים וביאורים בהל' מלכים (קה"ת תנש"א) סימן ג (מלקו"ש חכ"ז עמ' 191 ואילך). סימן ד (מהדרן על הרמב"ם - נאמר יו"ד שבט תשמ"ז). וראה גם הדרן על הרמב"ם (משיחת ש"פ חיי שרה) ה'תנש"א. ועוד.

27) אחד מי"ג העיקרים (פיה"מ להרמב"ם סנהדרין פ' חלק יסוד הי"ג). ועד שהכופר בזה אין לו חלק לעוה"ב (סנהדרין ר"פ חלק. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ו).

28) לשון הש"ס - שבת עג, ריש ע"ב. וש"נ.

29) הקדמה לפיה"מ להרמב"ם (ד"ה אח"כ ראה להסתפק).

30) וכיוון שלשון המשנה הוא "דבר קצר (וכולל עניינים רבים") - אין צריך לפרש מה הם ה"שלושה דברים".

31) משנה וברייתא סוף קידושין.

32) ראה גם שיחת ש"פ אחו"ק תשמ"ח ס"ט (ס' השיחות תשמ"ח ח"ב עמ' 435). ש"פ אמור תשמ"ט ס"ו (ס' השיחות תשמ"ט ח"ב ס"ע 439 ואילך). ש"פ אחו"ק תש"נ ס"ז.

33) בהבא להלן - ראה  בארוכה תניא פל"ו ואילך. ובכ"מ.

34) ראה תנחומא נשא טז. שם בחוקותי ג. במדב"ר פי"ג, ו.

35) ראה גם תניא פ"ד (ח,ב). אגה"ק ס"י (קיד, סע"ב ואילך).

36) ב"ב ט,א.

37) תניא פל"ז (מח,ב).

38) שם (מט, סע"א).

39) נוסח ברכות השחר.

40) ראה לקו"ת בחוקותי מו. סע"ד ואילך. ר"פ דברים. ובכ"מ.

41) ניצבים ל,טו.

42) ראה לקו"ת דברים שם. אוה"ת שמות (כרך ז') עמ' ב'תקיח.

43) עמק המלך שער שעשועי המלך רפ"א. שעהיוה"א פ"ד. שומר אמונים ויכוח ב' סי' יד.

44) כי גם כשיהיה צדיק גמור עובד ה' ביראה ואהבה רבה בתענוגים לא יגיע למעלות דביקותו בה' בדחילו ורחימו בטרם ירידתו לעוה"ז החומרי לא מינה ולא מקצתה כו' (תניא שם (מח, סע"א)).

45) ע"פ לשון חז"ל - חגיגה ה,ב.

46) ראה סה"מ מלוקט ח"ה עמ' קנא ואילך. וש"נ.

47) בארוכה ע"ד ב' עניינים אלו - ראה לקו"ש חט"ו עמ' 246 ואילך. סה"מ מלוקט ח"ב עמ' שכ. סה"מ מלוקט ח"ה עמ' רמג ואילך. ועוד.

48) תניא רפ"ב.

49) כמ"ש בתניא שם (רפל"ז): "תכלית השלימות הזה של ימות המשיח ותחיית המתים כו' תלוי במעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות". וי"ל ש"ימות המשיח" קאי על תקופה הראשונה (שלא "יבטל דבר ממנהגו של עולם") ו"תחיית המתים" קאי על תקופה השניה.

50) ל' התניא שם.

51) המשך תרס"ו ס"ע ג. ובכ"מ - נסמנו בסה"מ מלוקט ח"ב עמ' רמא.

52) וזהו הטעם ש"יפה שעה אחת בתשובה ומעשים טובים בעולם הזה מכל חיי העולם הבא" (אבות פ"ד מי"ז), מפני המעלה בעבודה "בעולם הזה" דווקא (גילוי האל"ף ב"גולה"), בעשיית דירה בתחתונים (תענוג בורא) שלמעלה "מכל חיי העולם הבא" (תענוג נברא), ובעולם הבא יהיה גילוי עניין זה למטה (ראה לקו"ש ח"ה עמ' 243 ואילך).

53) ולכן שלימות השכר תהיה לנשמות בגופים דווקא, בתחיית המתים (לקו"ת צו טו, ג. ובכ"מ (נסמנו בסה"מ מלוקט ח"ד עמ' קעז הערה 7)) - כדעת הרמב"ן (בשער הגמול בסופו). ואדרבה: לע"ל תהיה הנשמה ניזונית מן הגוף (המשך וככה תרל"ז פצ"א-ב. המשך תרס"ו עמ' תקכח. ס' השיחות תורת שלום ס"ע 127 ואילך. סה"מ תרח"ץ עמ' ריט. לקו"ש ח"כ עמ' 44. חכ"א עמ' 88. ועוד). וראה סה"מ מלוקט ח"ה עמ' רנ ואילך.


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)