חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:32 זריחה: 6:17 כ"ו בשבט התש"פ, 21/2/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

נחמתם של ישראל
לומדים גאולה


מאת: הרב מנחם ברוד
מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1363 - כל המדורים ברצף
לשמוח בלי להתבלבל
יש חדש
כשה'שועל' חודר לקודש הקודשים
תרומה
תרומת העדה
בשמחה יוצאים
שיתוק מסתורי
נחמתם של ישראל
איש בעל פרוטזות זהב
פורים במוצאי-שבת

המשכן שבנו בני-ישראל במדבר נבנה מעצי שיטים. אלה היו קרשים גדולים למדיי, כפי שהתורה מפרטת את מידותיהם (שמות כו,טז): "עשר אמות אורך הקרש, ואמה וחצי האמה רוחב הקרש האחד". נשאלת השאלה, מניין היו לבני-ישראל במדבר קרשים כאלה?

רש"י שואל שאלה זו, ומביא תשובה ממדרש תנחומא (שמות ט): "יעקב אבינו צפה ברוח-הקודש שעתידין ישראל לבנות משכן במדבר, והביא ארזים למצרים ונטעם, וציווה לבניו ליטלם עמהם כשיצאו ממצרים". ואכן, כך משמע גם מפרשת ויקהל, שם מתואר הביצוע בפועל של המשכן, והתורה מספרת שאת עצי השיטים הביאו "כל אשר נמצא איתו עצי-שיטים". הרי שהעצים היו בידי בני-ישראל עוד במצרים, ומי שהיו לו העצים האלה נטל אותם איתו.

משמעות הדבר היא שיותר ממאתיים שנה קודם שעבוד מצרים דאג יעקב אבינו להביא ארזים למצרים, לטעת אותם שם, ולצוות את בניו שעם צאתם ממצרים – ייקחו את העצים הללו עמם, כדי שישמשו אותם להקמת המשכן. הדבר מעורר פליאה, הלוא גם בהיותם במדבר יכלו לקנות עצים מסוחרי הגויים, או לשלוח שליחים ליער הקרוב ולהביאם משם (כפי שסבורים כמה פרשנים)?

ארזי התקווה

מסביר הרבי מליובאוויטש (לקוטי שיחות כרך לא, עמ' 142) שבמעשהו זה של יעקב הסתתרה כוונה עמוקה: הוא ביקש לתת ביד בניו נחמה, שבכוחה יוכלו לשאת את סבלותיה של הגלות הנוראה. לא היה דיי להם בהבטחה המילולית "אנוכי אעלך גם עלה" (בראשית מו,ד). הייתה להם נחמה ממשית בדמות עצי השיטים שיעקב הביא למצרים ונטע שם. הם ראו את העצים האלה וזכרו את ההבטחה על הגאולה ועל בניית המשכן באמצעות אותם עצים.

כלומר, עצי שיטים לצורך עשיית המשכן עצמו היו יכולים להשיג גם בדרך אחרת, אבל כדי שתהיה נחמתן של ישראל  – הביא יעקב אבינו ארזים ונטעם במצרים, וציווה את בניו שייטלום עמהם כשיצאו ממצרים, כדי שבמשך כל זמן גלות ושעבוד מצרים יהיו לנגד עיניהם עצי הארזים שנטע יעקב אביהם, על מנת שייטלום כשיצאו ממצרים. הרי שעצי ארזים אלה מסמלים וממחישים את גאולתם של ישראל.

בדברי המדרש יש הדגשה חשובה, שיעקב הביא את העצים למצרים. הוא לא הסתפק בנטיעת ארזים במצרים, אלא הביא עמו את השתילים מארץ-ישראל. דבר זה מחזק את הנחמה והעידוד, כאשר בני-ישראל רואים בעיניהם את הארזים שהובאו מארץ-ישראל, המבשרים להם כי הם עתידים להיגאל.

ויש להוסיף שהדגשה יתרה על הנחמה אנו מוצאים גם במקורו של פירוש זה – רבי תנחומא, מלשון תנחומין. זוהי הנחמה שבה מנחמים את עם ישראל השרוי בגלות, שיראה בעיניו את העצים שמהם ייבנה המשכן בבוא עת גאולתו.

 צדיקים כארזים

גם בגלות הזאת הקב"ה נותן לנו נחמה מעין זו. הארזים של ימינו הם הצדיקים שבכל דור ודור, כפי שנאמר: "צדיק כתמר יפרח כארז בלבנון ישגה". הצדיקים הללו, שהם למעלה מהגלות, מונעים מעם-ישראל לשקוע בהוויית הגלות, ומעוררים את ליבו לגאולה.

ומכאן באים לעניין של נחמה גם בנוגע לגלות הנוכחית: כאשר שרויים בחשכת הגלות, בחושך כפול ומכופל של עקבות משיחא – אומר רבי תנחומא, מנחמם של ישראל, שאין להתפעל מחשכת הגלות, מכיוון שיודעים שהתכלית והמטרה היא "לבנות משכן במדבר", היינו לעשות ממציאות ה'מדבר' משכן ומקדש לו יתברך, דירה לו יתברך בתחתונים.

עד לקיום הציווי "ועשו לי מקדש" כפשוטו, בבית המקדש השלישי, שבו יתגלה גם המשכן שעשה משה, משכן המדבר, בבוא הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו, יבוא ויגאלנו תיכף ומיד ממש.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)