מדורים נוספים
	שיחת השבוע גליון 1356 - כל המדורים ברצף
	אי-הצבעה – הצבעה אומללה
	יש חדש
	זריעה שמשתבחת עם השנים
	גילוי הקץ
	כוחו של אדם
	לא התחיל לחיות
	רפואה והצלה
	גלגול מחילות
	שיקום נפשי באמצעות תורה
	חיות מחמד בשבת

פטירתו של יעקב מתוארת בפרשתנו במילים "ויגווע וייאסף אל עמיו". הגמרא מציינת את העובדה שלא נאמר עליו כי מת ומסבירה: "יעקב אבינו לא מת. מה זרעו בחיים, אף הוא בחיים".

משמעות הדברים היא שיעקב אבינו מוסיף לחיות בעולם הזה בגופם של צאצאיו ומחונכיו, הממשיכים את דרכו. כאשר 'זרעו' הולכים בדרכו ומיישמים את מורשתו של יעקב אבינו – הרי שיעקב אבינו חי בתוכם.

זריעה לשם צמיחה

אך למה בחרה הגמרא לנקוט דווקא את הלשון 'זרעו'? לכאורה היה מתבקש להשתמש במונח 'בניו', 'יוצאי חלציו', 'תלמידיו' וכדומה. ובפרט שהכוונה כאן אינה בהכרח לבניו הגשמיים, אלא לכל תלמידיו שהולכים בדרכיו. אם-כן גוברת השאלה מדוע נאמר 'זרעו' ולא 'תלמידיו'.

אלא שדווקא המילה 'זרעו' רומזת כיצד צריך ללכת בדרכו של יעקב אבינו; 'זרעו' מלשון 'זריעה'. את משמעות הזריעה חז"ל מבטאים בפתגם: "אדם זורע קב כדי להכניס כמה כורין". אדם אינו זורע גרעין כדי שיצמח גרעין אחד, אלא כדי שמהגרעין הזה יצמח אילן נושא פירות, שיצמיחו מאות ואלפי גרעינים.

הפצת היהדות

זו משמעות דברי חז"ל 'זרעו בחיים'. בני-ישראל, ממשיכי דרכו של יעקב אבינו, פועלים כמו אדם הזורע את שדותיו – הם שואפים שדרכו של יעקב תתפשט ותתרחב, ויהיה עוד יהודי ועוד יהודי ההולך באורחותיו של יעקב. כל אחד ואחד מהם שואף להיות 'זרעו' – אין הוא מסתפק בעצם הליכתו בדרכו של יעקב, אלא הוא פועל לצרף עוד ועוד יהודים לדרך הזאת.

כאשר יהודי אינו אומר דיי בעבודת ה' האישית שלו, אלא פועל 'להכניס כמה כורין' – להפיץ את התורה בקרב עוד ועוד יהודים, בכך הוא מוכיח שהוא אכן 'זרעו' של יעקב, וכך "אף הוא בחיים".

פירות חשובים

השימוש במילה 'זרעו' בא ללמדנו עוד נקודה חשובה: לכאורה אפשר לטעון שהמשך חייו של יעקב המתבטא בממשיכי דרכו הוא רק בתקופה הסמוכה לפטירתו, אבל לאחר שעובר זמן רב וחולפות שנים רבות, איך אפשר לומר "אף הוא בחיים".

התשובה טמונה אף היא במונח 'זרעו': בזריעה יש כמה וכמה סוגים. יש זריעה שמביאה יבול כעבור כמה שבועות. יש זריעה שמניבה פירות רק לאחר כמה חודשים. ויש זריעה שמצמיחה פירות רק אחרי שנים רבות. ככל שהפירות חשובים יותר, צריך להמתין זמן רב יותר. כך השנים שחלפו אינן פוגמות בהמשך חייו של יעקב אבינו, אלא להפך, ככל שהזמן חולף מתברר עד כמה הפירות שהצמיחה ה'זריעה' הזאת משובחים ונעלים, ומשנה לשנה הם משתבחים יותר ויותר.

(תורת מנחם כרך לו, עמ' 109)