שאלה: כמה מתענים צריך שיהיו במניין כדי שיהיה אפשר לקרוא בתורה 'ויחל' ולומר בחזרת הש"ץ 'עננו'?
תשובה: יש פוסקים הסבורים שהקריאה המיוחדת בתורה ואמירת 'עננו' הן חובת המתענים, ולכן דורשים שיהיו תמיד עשרה מתענים. בתעניות ציבור שמדברי הנביאים, כגון עשרה בטבת, רבים מהפוסקים מקילים שאפשר לעשות כן אפילו אם יש רק שבעה מתענים.
אם חלה התענית בימי שני וחמישי, וממילא אין כאן ברכה לבטלה אלא החלפת פרשת השבוע ל'ויחל' בלבד, דיי לדעת הפוסקים הללו בשישה מתענים (בשחרית). אם מספר המתענים פחות מכך – קוראים בימי שני וחמישי (בשחרית) את פרשת השבוע, כרגיל; ו'עננו' אומר שליח-הציבור רק כחלק מברכת 'שומע תפילה', כיחיד.
לעומת זה, יש פוסקים הסבורים שקריאת 'ויחל' ואמירת 'עננו' הן חובת היום, ולכן מסתפקים גם בשלושה מתענים בלבד, וכן הוא מנהג חב"ד.
מי שאינו מתענה – לא יֵרד לפני התיבה כשליח-ציבור, אלא אם כן אין אחר. אם בכל-זאת ירד, יאמר ב'עננו': "ביום צום התענית הזה" (ולא ביום צום "תעניתנו"). ויש שפסקו כי עליו לומר כרגיל.
יש מתירים לכתחילה להעלות לתורה בתענית גם את מי שאינו מתענה. פוסקים אחרים, בפרט מן הספרדים, מחמירים ואוסרים, עד שאפילו אם קראו למי שאינו מתענה – לא יעלה.
ויהי רצון שצום זה, עם שאר התעניות, ייהפך במהרה לששון ולשמחה ולמועדים טובים.
מקורות: שו"ת מהרי"ל החדשות סי' נז. טוש"ע או"ח סי' תקסו ס"ג וס"ו, ונו"כ. פסקי דינים – צמח-צדק שם, ובשו"ת שלו שער המילואים ח"א ס"ח – מענה לשו"ת דברי נחמיה חאו"ח סי' מ. ערוך השולחן שם ס"ז. שו"ת חתם סופר או"ח סי' קנז. ספרים שהובאו ב'שערים המצויינים בהלכה' לקישו"ע, סי' קכד ס"ק יב. אורחות חיים (ספינקא) סי' תקסה ס"ב. ילקוט יוסף ח"ה עמ' 539 וש"נ.ספר המנהגים חב"ד עמ' 45. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:01
זריחה: 6:29
