חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:59 זריחה: 6:51 כ"ד בתשרי התש"פ, 23/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

אוהלי רבותינו נשיאינו
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 957 - כל המדורים ברצף
הבנה והשגה בחב"ד נמשכה על-ידי אדמו"ר האמצעי
"ושבתי בשלום" אל הגאולה
אוהלי רבותינו נשיאינו
פרשת ויצא
הולדת, הילולת וגאולת אדמו"ר האמצעי
עלייה עבור הילדים / ברכת הפטרה
הלכות ומנהגי חב"ד

חשיפה: בשנת תש"ל ביקש הרבי לבדוק אפשרות להעתקת מקום קבורת אדמו"ר הצמח צדק ואדמו"ר מוהר"ש אל מחוץ לרוסיה * פלא שמימי ו'אתהפכא' בכינוס השלוחים ברוסיה * הרבי דואג לשיפור מצב ה'ציון' ברוסטוב באמצעות שליחים * החשש במבצע שיקום אוהלי קברי הצדיקים ברוסיה * התגובה שהשמיע הרבי בעקבות הפגיעה ב'ציון' כ"ק אדמו"ר הריי"צ...

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

המהפכה האמיתית

ביום ו' תשרי תש"נ, אחרי תפילת שחרית, התייצבו לפני הרבי הרב דוד נחשון, מנכ"ל ניידות חב"ד בארץ-הקודש, ועמיתו ר' אבי טאוב, לאחר שחזרו משליחות חשאית שבמהלכה הקימו 'אוהלים' על ציוני רבותינו נשיאינו ברחבי רוסיה ואוקראינה, ובכלל זה אוהל על ציון אביו של הרבי באלמא-אטא. הרבי ביקש לקבל מידם אישית את ה'מפתח' לאוהל, ואז הגיב:

אשרי חלקם, רב שכרם, גדול זכותם על ש... התעסקו באוהלים של הרביים צדיקים וקדושים ושלא נצטרך להגיע לזה – על-ידי שיהיה 'הקיצו ורננו שוכני עפר'..

כשנמסר לו המפתח לאוהל אמר-שאל ברגש רב: "זה המפתח של ה'אוהל'...".

יותר משנה לאחר-מכן, בהתוועדות שבת פרשת ואתחנן תנש"א (התוועדויות תנש"א כרך ד, עמ' 135), מזכיר הרבי 'פלא' המתרחש באותם ימים ממש:

כינוס אנ"ש והשלוחים שיחיו במדינת רוסיא... בעיירה ליובאוויטש, כולל גם כדי להשתטח על ציוני קודש של רבותינו נשיאינו ששם מנוחתם כבוד, וגם על הציון הקדוש של אבי-אדוני-מורי-ורבי ז"ל...

היו אלו תוצאותיה של המהפכה החדשה, כפי שהתבטא הרבי (בהמשך שם):

– שאותה מדינה שלחמה נגד פעולותיו של כ"ק מו"ח אדמו"ר... בהפצת התורה והמעיינות חוצה, מארחת ומכבדת את תלמידיו, שלוחיו וההולכים בדרכיו ואורחותיו בהפצת התורה והמעיינות חוצה..

שיקום אוהלי צדיקים

במשך שנים רבות ביקש הרבי לדאוג שההתעסקות בענייני קברי צדיקים בכלל ואוהלי רבותינו נשיאינו במיוחד לא תהיה באופן העלול להזיק לאיש מהיהודים תושבי רוסיה.

אזכור ראשון על הטיפול במצב אוהלי הקדוש, מוצאים אנו בכ"א באלול תשי"ד. הרבי כתב להרה"ח ר' יונה איידלקופ ז"ל ('התקשרות' גיליון שסא עמ' 14):

במענה על מכתבו מי"א אלול, בו כותב אודות מה שהתחיל להתעסק בנוגע לאוהלי קודש אשר במדינתנו לפנים, וכבר דיבר בכמה משרדים וכו', ויהי-רצון מהשם יתברך שיהיה להצלחה.

קודם לכן, בי' באלול תשי"ב, כתב לו וכפי שניתן לשער, מדובר בשיפוץ או בשמירה על המקומות הללו (הובא שם):

בעניין האוהלים ברוסיה – אי-אפשר לי להחליט, טרם אדע ההוצאות שבזה.

שליח מיוחד נסע לרוסיה בשליחות הרבי בחורף תשכ"ה. זה היה ר' בנימין כ"ץ, בחור ישיבה באותם ימים, ושליחותו נמשכה כשלושה חודשים (מרחשוון–טבת). אחד התפקידים שהוטלו עליו היה לבדוק את מצב האוהל ברוסטוב. ר' בנימין ביקר ב'אוהל' ועזב את העיר.

על-פי השמועה (ספר 'בתוך הגולה', תשע"ב, עמ' 226), הציב הרה"ח ר' שלום שטיינגרט דלת חדשה ל'אוהל' ועותק של המפתח הועבר לרבי. בערך בשנת תשט"ז (שם עמ' 277) שיגר הרבי סכום כסף באמצעות משלחת רבנים שביקרה מארצות הברית, כדי לבנות 'חומה' סביב הציון.

בשנת תשל"ב (שם עמ' 278) שאל הר"ר הירשל קוידנובער (זובין) את הרבי: מכיוון שבית העלמין ברוסטוב היה סגור לקבורה, המקום עזוב ועלולים לפגוע ב'ציון' הרבי הרש"ב, מה ניתן לעשות? הרבי לא הגיב.

הר"ד נחשון מספר ('בתוך הגולה' עמ' 278 ואילך): כשעסקנו ב'אוהל' של אדמו"ר האמצעי בנייז'ין, ושאלנו את הרבי איך לעשות את המצבה וכו' – ענה הרבי (תוכן המענה): "בשמי יבקש מוועד רבני חב"ד ומזקני אנ"ש שישבו ויחליטו בזה ובכיוצא בזה". יצויין כי הרבי הקיף בעיגול את המילה הראשונה "בשמי".

בקשר לרוסטוב – "שאלנו יומיים לפני כ"ב שבט תשמ"ח, והיה מענה חלקי מכ"ק (לשאלות אחרות) ועל רוסטוב הרבי לא ענה. מאוחר יותר ענה הרבי שיעשו כמו שהיה בעבר.

"העמדנו את המצבה בשנת תשמ"ט, ובשנת תש"נ חזרנו והורדנו את העץ. המצבה והכתובת שעליה הוכנו במלחובקה והיא הובאה לרוסטוב במשאית, ובמנוף הורדה אל תוך ה'אוהל'".

אפשרות העברת הציונים

בגיליון הראשון של 'התקשרות' (כ"א מנחם אב תשנ"ד, עמ' 13) נחשפה העובדה הבאה:

במהלך 'יחידות' בחודש תשרי תשל"ב מסר הרה"ח ר' מרדכי-מנשה שי' גורליק (מנחלת הר חב"ד) לרבי צרור תמונות מקברו של אבי הרבי, רבי לוי-יצחק. הרבי נטל זכוכית מגדלת ובחן את התמונות אחת לאחת, שאל שאלות רבות והתעניין בפרטי-פרטים.

לפתע נראה הרבי כמהרהר לעצמו בקול: "האם אפשר להעביר את ה'אוהל' לכאן? ולעשות מזה עניין אינטרנציולני [=ממשלת ארצות-הברית תדרוש זאת מממשלת ברית-המועצות כעניין הומאני]? האם היה תקדים כזה?".

אך מיד פסק: "נו, שיישאר כבר [ה'אוהל'] שם".

הפעם נחשוף גילוי חדש: שנתיים קודם לכן, בחודש תשרי תש"ל, העלה הרבי ב'יחידות' את המחשבה על העברת קברי אדמו"ר הצמח צדק והמהר"ש אל מחוץ לרוסיה.

במכתבו של הרב גודין לרבי מחודש תשרי תשל"ב הוא מדווח:

"בעת שזכיתי להיות אצל כ"ק אדמו"ר שליט"א אור ליום י"ב בתשרי תש"ל, העלה כ"ק שליט"א את הנושא של העברת קברי כ"ק אדמו"ר הצמח-צדק זצוקללה"ה ואדמו"ר המהר"ש זצוקללה"ה. לפי הוראת כ"ק שליט"א דיברתי אז עם הרב פנחס שי' טייץ בנוגע להעברת קברים מרוסיה. בצום גדלי[ה] ש[נה] ז[ו] דברתי שוב עם הרב פ. טייץ בעניין זה. הרב פ. טייץ השתדל להעביר קברו של הרב הראשי דקובנה הרב [אברהם דובער] שפירא הי"ד מבית הקברות של הגיטו בקובנה לארצות-הברית, שלטונות ליטא דחו בקשתו אבל הרשו להעביר קברים מבית העלמין של קובנה לווילנה...".

הפרסום עלול להזיק

על מידת הזהירות ושקילת ההתעסקות באוהלי הצדיקים, מחשש שיבולע ליהודי רוסיה, למדים אנו מהמאורע הבא:

בחודש טבת תשל"ז שהה ב'יחידות' אצל הרבי העסקן היהודי ר' פינחס-מאיר בן יעקב (פיטר) קלמס, מנכבדי יהדות אנגליה, שהיה מקורב לרבי והתעסק רבות בענייני יהדות רוסיה. לפני ה'יחידות' ('עצת הרבי תנחני', שמי"ר, תשנ"ז, עמ' 74) הכניס ר' פינחס מכתב לרבי ובו ידיעות רבות וגם שאלות. בין השאר ציין כי לפעיל יהודי ידוע ברוסיה יש תוכנית לשקם בין לילה, בעזרת קבוצת אנשים מגרוזיה, את המבנה על מקום מנוחתו של הבעל-שם-טוב באוקראינה (10 מ"ר), לרבות עמודים וטבעות-שרשרת.

מכיוון שהרבי דיבר על הזהירות ועל הצורך להימנע מלהרגיז את רוסיה ללא פרובוקציות ומעשים מיותרים, עלה ביחידות גם הנושא הבא:

שאלה: בנוגע לפרוייקט של א. הקשור עם הציון של הבעל-שם-טוב, האם הרבי מעוניין שאנסה להניאו מכך.

תשובת הרבי: כן, בכל התוקף. פעולתו איננה נחוצה, ותסכן את כל בתי הקברות ברוסיה, במיוחד את אלה שהובאו לידיעתם של הסובייטים, כגון הציון של הגאון מווילנה וציון אדמו"ר הזקן. ככל שהדברים נעשים יותר בשקט [טוב יותר]. אין שום תועלת בפרסום, במיוחד של עובדות מוגמרות. אולי זה טוב לטלוויזיה, אך היהודים יצטרכו לתת על כך את הדין בכל רחבי רוסיה.

שאלה: האם הרבי יודע מיהו הרב הניו-יורקי האחראי לרעיון זה, והאם ירצה לדבר עמו?

תשובת הרבי: יתכן שאני מכירו, אך אינני חושב שהוא התכוון להקמת מבנה מפואר על הקבר, כל כוונתו לא היתה אלא להקל את הגישה אל הציון, וכן לציין את מקום מנוחתו של רבי נחמן מברסלב. המצבה המדוברת תהיה כישלון, שכן אפילו אם תוקם ולא יהרסוה, אף אחד לא יורשה לבוא לבקר שם, ולאיש בקרמלין תהיה עוד תמונה להוסיף לתיקים. כיום, תמורת רובלים אחדים אפשר לשכנע את נהג המונית, בדרך מקייב, לבקר שם בחשאי.

ייתמו חטאים

בחודש שבט תשל"ז פגעו זדים במזיד ב'ציון' כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ (בין השאר הדביקו שם פשקווילים וכתבו דברי נאצה נגד הרבי). במהלך התוועדות ט"ו בשבט תשל"ז (שיחות קודש תשל"ז כרך אף עמ' 465 ואילך) התבטא הרבי על ה'דבר המבהיל' ועוד ביטויים שכאלה כגון:

ואם להתבטאות "דבר המצער" יהיה זה מעט מדאי...

אפילו אם היה מדובר ב'בית החיים' של אנשים פשוטים לגמרי...

מובן ופשוט לכל בר דעת ולכל איש מישראל ואפילו גם שאינם בני-ברית (גויים) מבינים זאת...

הרבי סיפר בהרחבה על התנהגות בלתי הולמת שהתרחשה גם בעבר ברוסטוב בסביבות 'ציון' כ"ק הרש"ב. הדבר היה בחיי כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, שהזהיר את הנוגעים בדבר לשפר הנהגתם, וכשסירבו להישמע, נענשו קשות... (פרטי הסיפור, בספר 'בתוך הגולה' עמ' 269-268); גם כאן קרא הרבי לכל המעורבים והשותפים בדבר לשוב בתשובה שלמה ("יתמו חטאים"), ולרבניהם קרא – לפרסם מחאות וכו'.

ושוב בנושא כיוצא-בזה:

בערב ראש חודש אלול תשל"ג נמסרה ההוראה הבאה על-ידי הרב חודוקוב ('ימי תמימים' כרך ו, עמ' 196):

"במצבה של אחיו של כ"ק אדמו"ר שליט"א בצפת יש כמה אותיות לא כל-כך ברורות, לתקן אותן".

והוראה נוספת – מספר ימים אחר-כך (ו' אלול – שם עמ' 199) – "באם מצטבר חול על המצבה של אחיו של כ"ק אדמו"ר שליט"א בצפת לנקותו".

גם חסידי ברסלב שביקשו לשמר את ציונו של רבם הרה"ק ר' נחמן מברסלב ואף שקלו להעלותו מחוץ לרוסיה, נהנו עצה ותושייה מהרבי (בהזדמנות אחרת נחשוף פרשייה זו, הקובעת ברכה לעצמה).


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)