חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:40 זריחה: 6:11 י"ז בחשון התש"פ, 15/11/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

קשרי ליובאוויטש–סלונים
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 954 - כל המדורים ברצף
תשוקה תמידית לאלקות אצל כל יהודי
לפרסם אלוקות בכל מקום אפשרי
קשרי ליובאוויטש–סלונים
פרשת וירא
"יום הבהיר והקדוש"
הלכות ומנהגי חב"ד

ביקור והתכתבות של כ"ק אדמו"ר מסלונים עם כ"ק אדמו"ר הרש"ב; בעל ה'נתיבות שלום' עם הרבי, ורשמים מ'יחידות' בנו, ממלא-מקומו, האדמו"ר הנוכחי שליט"א * על קשרי תלמידו המובהק של ה'נתיבות שלום', רבי רפאל-משה לוריא זצ"ל, מה אירע לספרים ומכתבים ששלח לרבי, והעובדות שהתבררו בשנה האחרונה * מדוע לומדי תורה אינם עוסקים כראוי בד' הפרקים הראשונים של 'יד החזקה' להרמב"ם? – התעניין הרבי

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

עסקן ב'החזקת הדת'

קשרי ליובאוויטש-סלונים בלטו במיוחד בתקופת כ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע. זה היה האדמו"ר רבי שמואל ויינברג מסלונים שביקר אצל הרש"ב בכ' בטבת תרס"ב, בקשר ליסוד 'אגודת מחזיקי הדת', ושמו נזכר פעמים רבות באיגרות-קדשו.

כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב פונה אליו בשורות הבאות (אגרות קודש מוהרש"ב כרך ג' עמ' שסג):

כבוד הרב הקדוש המפורסם שלשלת היוחסין מגזע אראלים ותרשישים דורש טובת עמו בכל לב ובכל נפש בנן של קדושים כשבת תחכמוני מוהר"ר שמואל שליט"א.

ואודותיו מתבטא (שם עמ' שמא; וראה גם 'נשיאי חב"ד ובני דורם' [אה"ק תשל"ב] עמ' 93-91):

הרב מסלאנים... עוסק... בדבר החזקת הדת אשר נחיצות הדבר גדול מאד והרבה רבנים נתעוררו בזה בחוזק.

'להיות' אצל הרבי

הנה כמה אפיזודות על קשרי ליובאוויטש-סלאנים בדור האחרון (תודה מיוחדת להרה"ח וכו' יוסף-צבי לידר שי', שלזכותו נזקף פרסום החומר ברשימה זו):

האדמו"ר רבי שלום-נח ברזובסקי זצוק"ל (תרע"ג–תשס"א) שימש יותר משנה ר"מ בישיבת אחי-תמימים בתל-אביב (מניסן ת"ש עד אלול תש"א), וכמה מסמכים הקשורים בעבודתו בקודש זו צולמו בספר 'ממלכת התורה' עמ' 118. בנו, ממשיך דרכו, כ"ק האדמו"ר רבי שמואל שליט"א, ביקר ב'יחידות' אצל הרבי בחודש שבט תשמ"ג, ולאחרונה גילה טפח מאותה 'יחידות':

א. במהלך השיחה התבטא הרבי כמה פעמים: "אביכם היה אצלי" [והדבר פלא, כי אאמו"ר בפועל מעולם לא יצא מארץ-הקודש. ולדעתי ההסבר בזה על-פי מה שכתב המגיד מקוזניץ (בפירושו להגדה של פסח, גבורות ישראל, ד"ה ובאותות זה המטה בסופו): "ויש אדם שיוכל להביא אליו נשמת אדם ולדבר עמה הגם שהאדם בחיים חיותו", ומכאן שצדיקים יכולים להיפגש בנפשותיהם גם בלי נוכחות הגוף הגשמי. הערת מגיש הרשימה ממ"ל: הרבי עצמו התבטא כגון דא (ראה לדוגמה ברשימת הרה"ג רבי קלמן כהנא – ב'ספר היובל קרנות צדיק' עמ' תכד): "אף פעם לא היה מר אצלי... אבל לאמיתו של דבר מצוי הוא אצלי... מספריו נמצאים אצלי" (וכדרשת חז"ל "אנכי" – אנא נפשי כתבית יהבית)].

ב. נתבקשתי עניין על-טבעי, שאסע למונטריאול וכו', לא ירדתי לסוף דעתו הקדושה – פלא. דברים נסתרים.

ג. נשאלתי מדוע לומדי התורה ועוסקים בעיון וכו' אינם כותבים על ד' הפרקים הראשונים בהלכות יסודי-התורה להרמב"ם, וסיפרתי לרבי כי אאמו"ר (נתיבות שלום חלק א' נתיבי יסודי התורה) כן כתב בזה.

עד כאן מתוכן ה'יחידות'.

עוד סיפר כ"ק האדמו"ר כי אביו היה שולח לרבי כל ספר שהוציא לאור וכן נהג לשגר הזמנות לנישואי צאצאיו.

הנה אחד המכתבים ששלח כ"ק האדמו"ר בעל 'נתיבות שלום', טרם התמנותו לאדמו"ר, לרבי (באדיבות ספרן ספריית כ"ק אדמו"ר – הרה"ג ר' שלום דובער לוין שליט"א):

"י"ד סיון תשכ"א

"לכ"ק עטרת תפארת ישראל המנהיג הגדול והק' אדמו"ר מלובביץ שליט"א

"בכל הדרת הכבוד הננו מגישים לכ"ק מתנתנו ספר הק' תורת אבותי שהשקענו הרבה כוחות עד שבעזה"י זכינו להוציא לאור מכתבי-יד ישנים, מאמרי רבות[ינו] הק[דושים] אבות שושלת חסידות סלונים. ותקותנו כי כ"ק ימצא בו דברים קרובים ללבו הטהור, ויעל על שלחן מלאכים מאן מלכי רבנן, והי[ה] זה שכרי.

"בכבוד הראוי

"שלום נח ברזובסקי"

מה אחד יכול לחולל

עוד יש בנותן טעם לצטט כאן קטע ממכתב הרבי להרה"ח ר' טוביה בלוי בימים שבין י' וי"ט כסלו תשכ"א ('תשורה' בלוי, ב' אלול תשס"ה, עמ' 14) ובה הרבי מציין שיש ללמוד מפעולות רבי שלום-נח זצ"ל:

כותב ע[ל] ד[בר] התחדשות חסידות סלונים בירו[שלים] ת"ו והשתדלותו של איש אחד וכו'

ומהנכון שירציא ע[ל] ד[בר] ז[ה] באסיפות אנ"ש וצ[עירי] אגו[דת] ח[ב"ד] וכו' בירו[שלים] ת"ו, ת[ל] א[ביב], ב[ני] ב[רק] וכו'...

הגילוי – נכתבו ולא נשלחו!

אחד מגדולי חסידי סלונים בדור האחרון, תלמידו המובהק של בעל 'נתיבות שלום', רבי רפאל-משה לוריא (מחבר הספרים 'אבני שהם' 'אסיפת שיעורים' ו'בית גנזי'), התבטא פעם בשבח גדולת תורתו של כ"ק אדמו"ר ואמר: "הגה"ק מליובאוויטש זיע"א, ידע 'לקרוא' את הראשונים ולראות מה הם כתבו", וזה היה אצלו השבח הגדול ביותר.

וכך מסופר ב"קובץ זכרון מבית גנזי", בעריכת הרב יוסף-צבי לידר (ניסן תשע"ב, עמ' קיא ואילך):

"באחת משיחותיו האריך פעם [הר"ר משה לוריא הנ"ל] לספר אודות כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש ומאופן ידיעת התורה שלו שהיה מבהיל על הרעיון. וסיפר לי שבזמנו שלח אליו את ספריו על מקוואות וריבית, בתקווה שישלח לו עליהם הערות וכו', אך לא קיבל על זה שום תגובה, ואיננו בטוח שהספרים הגיעו ליעדם. עוד הוסיף לספר שבסידור הרב בסופו, וכן בסוף כתר שם טוב בהוצאת קה"ת, נדפסו כוונות התקיעות המיוחסות לבעש"ט זיע"א, וציין עליהם הרבי זי"ע שלכאורה נראה שאין בהם חידוש, וזה רק תמצית של כוונות האריז"ל. אך אני הוכחתי בס"ד שלאחר העיון היטב נראה שכן יש הבדלים קטנים שמשנים במשמעות, ושלחתי לרבי מכתב שבו כתבתי את כל הנראה לעניות דעתי בעניין זה. אך גם על מכתב זה לא קיבלתי שום תגובה בחזרה, ואינני יודע אם הגיע בכלל אל יעדו. כך סיפר לי בזמנו, והיה ניכר שיש לו חלישות הדעת ועגמת נפש מעניין זה. הלוא הרבי זי"ע היה מגיב לכל ילד, כידוע ומפורסם.

"וראה זה פלא מנפלאות ההשגחה, בחודש מרחשוון דהאי שתא, תשע"ב, שלחתי פקס אל הספרן הראשי בספריית ליובאוויטש המפורסמת, הגה"ח הרב שלום-דובער לוין שליט"א, וכתבתי לו את תוכן הדברים הנ"ל וביקשתי ממנו שיבדוק העניין, ואם ימצא משהו שישלח לי צילום.

"למרבה הפלא תיכף באותו יום שלח לי בחזרה פקס וכך כתב לי: 'להפתעתי מצאתי את שני מכתבי דודך לרבי, ואת המענות של הרבי אליו, אלא שדא עקא, שאחרי שהוקלדו המענות על-ידי המזכיר, לא הספיק הרבי לחתמם, ונשארו מוכנים ומחכים לחתימה בתוך הספר שלהם. מצרף אני בזה תצלום שני המכתבים, והמענות הבלתי חתומים'.

"מהמשך מכתבו של הרב לוין ומצילומי המכתבים המובאים להלן מתברר כך:

"בשלהי אלול תש"מ שלח ר' משה אל הרבי שני כרכים של 'בית גנזי' על התורה, שהוציא לאור בתשל"ט [במכונת כתיבה ובמספר עותקים מצומצם]. נוסף לזה צירף כמה עמודים כתובים במכונת כתיבה, בעניין כוונת התקיעות לבעש"ט [תוכנם נדפס באורי וישעי ח"א מהדו"ב עמ' צ"ה קל"ז ואילך].

"הספרים עם הדפים המצורפים הגיעו אל הרבי עוד לפני ראש-השנה, ותיכף הכתיב למזכיר את נוסח המכתב: "הרה"ג... צנמ"ס [=צנא מלא ספרא] מו"ה משה שי', מאשר הנני קבלת מכתבו בצירוף ספריו, ותשואות חן". את זה הוסיף לנוסח הקבוע של ברכת השנה והוסיף "בכבוד ובברכה", אך לא הגיע לשלב החתימה ונשאר עם הדפים מונח בין דפי הספר.

"שנה לאחר מכן, בכ"ה אלול תשמ"א, שלח שוב ר' משה אל הרבי כרך ג' של 'בית גנזי' ושם הדפיס בתוך הספר את אותם דפים ששלח לרבי בשנה שעברה. בהקדשתו הוסיף שלא התקבל אישור מהספרים והמכתב ששלח שנה שעברה.

"גם הפעם עוד קודם ראש-השנה הספיק הרבי להכתיב את הנוסח: 'מאשר הנני קבלת מכתבו בצירוף ספרו בית גנזי ח"ג, ותשואות חן', ולמטה הוסיף 'שני חלקים הראשונים של ספרו הנ"ל נתקבלו בעתו, ואתו הסליחה על איחור האישור'. אך גם אישור זה לא נחתם ולא נשלח עד עצם היום הזה.

"יש לשער שמחמת העומס האדיר שהיה על הרבי בימי תשרי, קבלת אורחים, פדיונות, התוועדויות וכו' וכו' לא ראה הרבי שעת הכושר לכתוב הערות וכו', ואולי שם המכתב בין דפי הספר כדי שאחרי תשרי יפנה מזמנו לכתוב כמה שורות ולחתום על המכתב, אך לא אסתייעא מילתא, והכול בידי שמים ובהשגחה.

"במכתבו הנ"ל צירף הרב לוין גם רשימה של אחד-עשר ספרים בנגלה ונסתר ששלח ר' משה אל הרבי במהלך השנים מתשכ"ז ועד ערוב ימיו בתשנ"ג [אחרי האירוע בכ"ז אדר – בעת שלא מסר הרבי תשובות בפה או בכתב. גם אז שלח אל הרבי את ספרו 'בית גנזי' על שבת, שני חלקים]".

"אקווה כי אדמו"ר יעיין בהם"

הנה שניים ממכתביו, שכתב הרב משה לוריא לרבי:

"ב"ה יום ה לסדר תבוא פעיה"ק ירושלים תבובב"א

"כבוד מרן אדמו"ר שליט"א

"שולח הנני לכ"ק אדמו"ר שליט"א ב' חלקי ספר 'בית גנזי' שחברתי בעזהי"ת על התורה לפי כתבי האריז"ל והבעש"ט זיע"א, ותקוותי כי אדמו"ר שליט"א ישים עינו בהם.

"לפני כעשר שנים הוצאתי לאור ב' חלקי ספר 'אבני שהם' בעניני ריבית ומקוואות, ונשלחו לאדמו"ר שליט"א ע"י הרה"ח רבי גרשון הינך כהן הי"ו מפעיה"ק, כמו כן רצוף במכתב מה שרשמתי בענין כוונת התקיעות לבעש"ט שנדפסו בסידור אדמו"ר הזקן נ"ע. אקוה כי אדמו"ר יעיין בהם.

"מאת
"משה בן שרה שושנה לוריא".

המכתב השני:

"ב"ה כ"ה אלול תשמ"א ירושלים תו"ב

"כבוד הוד כ"ק אדמו"ר שליט"א

"הנני מתכבד לשלוח ספר בית גנזי ח"ג אחרי ששלחתי לפני שנה ב' חלקים הראשונים. עדיין לא נתקבל אישור. גם שלחתי שם מכתב בענין כוונת התקיעות להבעש"ט זיע"א וקונטרס זה מודפס עתה בח"ג שאני שולח. ואשמח לכבוד מאדמו"ר שליט"א להעיר הערותיו.

"משה בן שרה שושנה

"מלומדי ישיבת שער השמים ירושלים".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)