חג הסוכות מכונה 'זמן שמחתנו'. משמעות הדבר, שהשמחה בסוכות היא עניינו העיקרי של החג. אמנם גם ברגלים האחרים מצווה לשמוח, ואף הם מכונים 'מועדים לשמחה', אולם השמחה בחגים האחרים היא מרכיב נוסף על העיקר, ואילו בחג הסוכות היא מהותו של החג.
עיקרו של חג הפסח הוא החירות, בהיותו 'זמן חירותנו'. חג השבועות עניינו הוא מתן התורה, כפי כינויו 'זמן מתן תורתנו'. אולם חג הסוכות הוא 'זמן שמחתנו', והשמחה בחג הזה היא ביתר שאת ובדרגה עליונה משמחת החירות ומשמחת מתן התורה. הדבר הזה מתבטא גם באי הזכרת השמחה בתורה בהקשר לחג הפסח, ובאזכור אחד בלבד בשבועות, לעומת שלוש פעמים שהשמחה מוזכרת עם חג הסוכות.
שלב נעלה יותר
עניין זה דורש ביאור: הלוא השמחה הגדולה ביותר של יהודי היא על שהקב"ה "בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו". זמן מתן תורתנו היה אמור אפוא להיות החג השמח ביותר. איך ייתכן שאחרי חג השבועות יהיה עוד חג, שבו השמחה מודגשת הרבה יותר, עד שהיא נעשית כל מהותו של החג?
ההסבר הוא שאף השמחה בסוכות קשורה עם מתן התורה, אולם בדרגה עליונה יותר ממתן התורה בחג השבועות. בסוכות אנו שמחים על שלב עליון יותר בנתינת התורה, שכן ביום הכיפורים הקב"ה מחל לנו על חטא העגל, ונתן לנו את הלוחות השניים, שהם בבחינת 'כפליים לתושייה'.
התגלות השמחה
אולם ביום הכיפורים עצמו עדיין אין השמחה גלויה, מכיוון שביום הזה מודגש בעיקר עניין הסליחה, המחילה והכפרה. עיקר התגלותה של השמחה הוא בחג הסוכות, 'זמן שמחתנו', ועד סיומו וחותמו של החג, בשמיני עצרת ובשמחת תורה.
כמו-כן חג הסוכות מביא לידי גילוי את עבודת ראש-השנה. הקב"ה אומר לעם-ישראל: "קבלו מלכותי ואחר-כך אגזור עליכם גזֵרות". כלומר, תחילה נדרש שעם-ישראל יקבל עליו את מלכותו של הקב"ה, ואז הקב"ה נותן לו מצוות. ראש-השנה הוא הזמן של 'קבלו מלכותי', וחג הסוכות הוא הזמן של "אגזור עליכם גזֵרות", בשפע המצוות של החג – סוכה, ארבעת המינים וכו'. המצוות האלה הן גם מקור השמחה של החג.
תודה בסוכות
מאחר שהשמחה בחג הסוכות קשורה בנתינת התורה, צריכה להיות בחג הזה הוספה בלימוד התורה, ביתר שאת וביתר עוז. על-ידי התורה נוצרת התאחדות נפלאה בין האדם ובין הקב"ה, שכן שכלו של האדם מתאחד עם חכמתו של הקב"ה, וזו אחדות נפלאה שאין כמותה.
אחדות זו באה לידי גילוי בפנימיות התורה. כשיהודי לומד את החלק הגלוי של התורה, לא תמיד הוא מרגיש את האלוקות שבתורה, ולכן האחדות עם הקב"ה יכולה להיות מוסתרת. אולם בלימוד פנימיות התורה מודגשת בגלוי האחדות עם הקב"ה. לכן יש לקשר את הלימוד הזה עם השמחה הגדולה של 'זמן שמחתנו'.
(התוועדויות תנש"א כרך א, עמ' 105) | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:06
