שאלה: איך צריך לנהוג בימינו כשמוצאים מציאה?
תשובה: מצוות השבת אבֵדה חלה על כל חפץ השווה פרוטה. אדם הרואה אבֵדה חייב לקיים את מצוות השבת אבֵדה ולהרימה, ואם אינו עושה כן, עובר גם בלא-תעשה: "לא תוכל להתעלם".
כל עוד יש ספק שאולי הבעלים הניח את החפץ במקום הזה בכוונה, או שמי ששכח אותו יודע היכן לחפשו וסביר להניח שימצאנו – אין לקחת את החפץ. רק אם אנו בטוחים שאכן רצוי לבעלים שניקח את החפץ וננסה להשיבו, מצווה לעשות כן.
אם המציאה היא כסף, מסמכים או חפצי-ערך, יש למוסרה למשטרה, ולו משום שהדבר מעניק את מירב הסיכויים שהחפץ יחזור לבעליו.
באבֵדה אחרת יש להודיע עליה בכתב בדרך בולטת ככל האפשר במקומות ציבוריים: בבתי-הכנסת הקרובים, במכולת השכונתית וכדומה. יש לתת תיאור כללי של המציאה, אך למסור את החפץ רק למי שיציג סימנים מפורטים. זאת, בתנאי שיש בחפץ עצמו סימנים מיוחדים שהבעלים עשוי לדעת אותם. אם מתעורר ספק על אמינות הבעלים, יש לשאול רב הבקי בנושא.
אדם צריך לטרוח כדי להשיב אבֵדה, אבל אין הוא חייב להפסיד מממונו לשם כך. בחפץ בעל ערך רצוי לפרסם מודעה בעיתון על האבֵדה, וליטול זאת אחר-כך מן הבעלים.
אבֵדה (שיש בה סימנים) שלא נמצאו בעליה, אינה נעשית רכוש המוצא, ובעיקרון עליו לשומרה עד שיבוא בעל האבֵדה. חפץ בעל ערך אישי יש לשמור ואילו מוצר תעשייתי אפשר לברר את מחירו הריאלי ולמכרו או להשתמש בו לשימוש פרטי, ולהפקיד את דמי ערכו בקופת גמ"ח ציבורית.
מקורות: שו"ע חו"מ, סימנים: רסב, רסה, רסז, ועוד. שו"ע אדה"ז חו"מ, הל' מציאה ופקדון (עמ' 1740 ואילך). פתחי חושן ח"א הל' אבידה, בפרט בפרקים ו-ז-ח. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
