חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:41 זריחה: 6:28 י"ט באלול התשע"ט, 19/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

'המאור' בשירות ליובאוויטש
ניצוצי רבי

בחודש אדר תש"י הופיע בארה"ב לראשונה בטאון 'המאור', ומני אז, במשך עשרות שנים, זכה להיות 'שופר' לפרסום דברי הקודש של כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו * מדי פעם אף הגיה הרבי במיוחד שיחות-קודש לצורך פרסומן ב'המאור' * על יחסו המיוחד של הרבי לביטאון זה, על עורכו, הגאון הרב מאיר אמסעל, ועוד *  רשימה ראשונה

מאת הרב מרדכי-מנשה לאופר

בכמה וכמה שיחות של הרבי אנחנו מוצאים ניסוחים בדוגמת אלה הבאים להלן:

"משיחות שבת פרשת מסעי ושבת פרשת דברים (בעניין גר בזמן הזה) תשד"מ; הוגה על-ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א (נדפס בקובץ 'המאור' אב-אלול ה'תשד"מ)" - 'התוועדויות' תשד"מ,  כרך ד, עמ' 2698-2701.

"משיחת עשרה בטבת - ייהפך לשמחה - ה'תשמ"ג, אודות המצב בארץ-הקודש; הוגה על-ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א (נדפס בקובץ 'המאור' שבט-אדר שנה זו" - 'התוועדויות' תשמ"ג, כרך ד, עמ' 2089-2095.

"ביאור בסיפור הגמרא 'קם רבה ושחטיה לר' זירא' משיחות שבת פרשת שמיני ושבת פרשת תזריע ה'תשד"מ - שיחה זו הוגהה על-ידי כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפסה ב'המאור' אדר ה'תשמ"ו ('התוועדויות' תשמ"ו כרך ב עמ' 871 ואילך).

אלן הן רק שלוש דוגמאות המעידות על חשיבותו של 'המאור' אצל הרבי, והמקום שמילא ביטאון זה בהפצת מעיינות הרבי חוצה. במשך עשרות שנות הופעתו אין כמעט גיליון של 'המאור' שבו לא פורסמו דברים של חב"ד או על חב"ד.

"מנהיג דורנו"

כבר בגיליונו הראשון, אשר הופיע בחודש אדר תש"י, הופיעה הידיעה הבאה (עמ' 3):

הצילום מופיע במהדורה המודפסת

אפילו אחד או שניים מישראל

כפי שכבר אפשר להבין מדברי הפתיחה, הקשר החם ותחושת ההערצה העמוקה של עורך 'המאור', הגאון הרב מאיר אמסעל, נמשך והתעצם בתקופת נשיאות הרבי. אזכורים ראשונים ברורים על הקשר בין העורך לבין הרבי מצויים באגרות-קודש:

בי"ב תשרי תשט"ז (אגרות-קודש כרך יב עמ' יז) כותב הרבי במענה לשאלת  הרב אמסעל, שראה את מכתבו של הרבי (מלא בציטטות מחז"ל ופסוקי תנ"ך וזוהר הק') "נדפס בעיתון שיש חשש שעיתונים אינם נשמרים"; הרבי משיב כי יסוד להנהגתו זו הוא מנהג גדולי ישראל במדינות רוסיה ופולין, וגם הנהגת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ בארצות-הברית - להדפיס דברי תורה והתעוררות בעיתונים (למרות שנכללו בהם פסוקים ומאמרי חז"ל) אם כי נזהרים בכללי הלכה (כגון, שלא לכתוב את השם כצורתו וכו').

[להשלמת תוכן המכתב כדאי לעיין גם באגרות-קודש כרך יג עמ' רג] "והמטרה היא: בלבד שיגיעו אפילו לאחד או שניים מבני ישראל ויעמידוהו על האמת ובקרן אורה".

פרסום בעקבות 'יחידות'

בחודש סיוון תשי"ט מקבל הרב אמסעל איגרת מהרבי; האיגרת נדפסה באגרות-קודש כרך ח"י עמ' תכג-תכד בענין קריאת זכר-זכר ונאמר בה בין השאר:

הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מו"ה מאיר שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מיום ג', כבקשתו מועתק בזה מהנדפס בחסידות על-דבר הקריאה זכר-זכר...

לאחר העתקת קטע מ'בונה ירושלים' (מאמר של אדמו"ר הזקן) והנהגות פורים, בתוספת הערות וציונים, נחתם המכתב "בכבוד ובברכה, מזכיר".

בגיליון צד של 'המאור' שנדפס בחודש תמוז תשי"ט מפרסם בעמודו הראשון "הערות מכ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א בדבר קריאת זכר-זכר", והעורך מספר:

"בביקורי בהיכל קודשו של כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א עוררני על-דבר הנדפס ב'המאור' בדבר קריאת תמחה את זכר עמלק, ממה שמובא בספרי חסידות חב"ד בזה. ותודתי למזכירו הרב ר' אלי' קווינט שליט"א שהואיל להעתיק ולהמציא לי בזה דא"ח של כ"ק אדמו"ר שליט"א".

הן על הנהגות פורים והן על ההערות מצויין שהן "מכ"ק אדמו"ר שליט"א".

מאמר "באתי לגני"

בגיליון הארבעים שהופיע לחודש טבת תשי"ד פורסם בשלימותו המאמר "באתי לגני" תשי"א.

הצילום מופיע במהדורה המודפסת

"בעצת קודש"

בראש גיליון רכג (שבט-אדר תשל"ה) מודפס מכתב כללי-פרטי מיום שלישי שהוכפל בו כי טוב, ראשון דחודש אדר תשל"ה, והוא מנוסח פרטי המופנה אל עורך המאור:

הרה"ג הוו"ח אי"א נו"נ כו' מו"ה מאיר שי'

שלום וברכה! מאשר הנני קבלת ספרו זכרונות המאור, ות"ח. ומצו"ב הוצאות המשלוח.

לקראת גיליון המאה של 'המאור' (תמוז תשי"ט) פירסם העורך מודעה (גיליון צד עמ' 48) ובה נאמר כי "בעצת קודש של כ"ק האדמו"ר מליובאוויטש שליט"א יוקדש המאור המאה ליומא דהלולא המאתים של קה"ק [=קודש הקדשים]  מרן הבעש"ט זצ"ל...".

'הדרן' ודברי התעוררות

בסדרת אגרות-קודש אנו מוצאים כמה וכמה מכתבים של הרבי אל "כבוד המשתתפים בשיעורי גפ"ת הנלמד בבית עדת יעקב בברוקלין ה' עליהם יחיו" ובראשם "הרה"ח אי"א נו"נ רב פעלים בעל מרץ וכו' מו"ה משה פנחס שי' הכהן".

במוצאי שבת-קודש ט' בטבת תשכ"ב (אגרות-קודש כרך כב עמ' פד-פז) שולח הרבי מכתב למשתתפי השיעורים לאחר שהרב כ"ץ הודיע כי "במוצאי שבת-קודש ויחי הבע"ל מסיימת חבורתם מסכת תענית ומתחילים מסכת ראש-השנה".

הרבי כותב: "ועל-פי מנהג ישראל, אשר בגמרה של תורה, בסיום מסכת - אומרים הדרן כו' ודברי התעוררות, באתי בזה, בתור השתתפות בשמחתם, בשורותיי דלהלן, בסיום מסכת תענית".

וכך נכתב לאחר מכן ב'המאור' גיליון קיט (טבת תשכ"ב) בשולי המכתב הנ"ל של הרבי:

"מכתבו של כ"ק אדמו"ר שליט"א שהננו נותנים כאן במלואו, נשלח להרב רמ"פ כ"ץ שליט"א לרגל הסיום על מסכת תענית בביהמ"ד עדת יעקב של האדמו"ר הרה"צ ר' נחום-מרדכי פערלאוו שליט"א מנאוומינסק 1612 קעראל סט. ברוקלין נ.י. וזה דבר הסיום והחגיגה.

"בבית-המדרש זה מתקיים שיעור לימוד גפ"ת שלומדים שתי פעמים בשבוע ביום ב' וביום ה' בלילה, בקיץ ובחורף בלי הפסק. בהשיעור משתתפים אנשים מהביהמ"ד ומהשכונה, בני תורה, והשיעור הוא לימוד בעיון.

"המארגן ומגיד השיעור הוא הרב ר' משה-פנחס הכהן כ"ץ. כן הוא לומד בכל ליל ש"ק שיעור חומש ופרש"י ומפרשים, ובאים להלימוד הרבה אנשים מהמתפללים ומהשכונה.

"במוצש"ק פ' ויחי תשכ"ב. התאספו ת"ל עשיריות אנשים כ"י, בלי הבט על השלג והקור שהיה באותו לילה, ובהם רבנים, בעלי-בתים בני תורה, חסידים, יראי אלוקים ואנשי מעשה להשתתף בהסיום דמס' תענית.

"בעת הסיום היה נערך סעודת מלווה-מלכה נהדרת, שנערכה ע"י הפרעזידענט ר' משה נעמעט שי', הגבאים ר' הלל פלאצקער ור' חיים-מרדכי ווייס שיחיו והוועד.

"הרב רמ"פ כץ מגיד השיעור, סיים המסכת ואמר הדרן (פלפול בסוגיא ד'משנכנס אדר מרבין בשמחה', ובסוגיא ד'בת מלך שואלת מבת כהן גדול, ובת כהן גדול מבת סגן', והחילוק שבין שיטת הבבלי בזה לשיטת הירושלמי, בנוי על שיחת כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש משנת תשי"א).

"האדמו"ר מנאוואמינסק הרה"צ רנ"מ פערלאוו שליט"א אמר פלפול עמוק (בסוגיא 'אם שיר מעכב הקרבן וכו' גדולה ת"ת יותר מהקרבת תמידין' וכו').

"ההדרן והנאום של האדמו"ר מנאוואמינסק נשמעו בהקשבה מיוחדת ובשימת לב מכל הנאספים.

"עניין מיוחד היה להמלווה-מלכה והסיום הזה המכתב המיוחד הנ"ל, שכ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש הואיל לתיתו, וזה מראה על גודל חשיבות השיעור הזה, המכתב נקרא על-ידי הרב ר' יוסף שי' ויינברג, בהטעמה ובהקשבה,  ועשה רושם עז ואדיר על כל הנאספים והתפלאו על תוכנו המיוחד.

"הנכבד ר' פייטיל גרינבערג מחשובי בע"ב בקראון הייטס, ומהמשתתפים תמידים בהשיעור גפ"ת, נתכבד באמירת רבנן קדיש לאחר סיום המסכת.

"בתור אות הכרה של חברי המשתתפים בשיעור ומתפללי ביהמ"ד, ניתנה מתנה סדר ש"ס ירושלמי, למגיד השיעור, הרב המ"פ כ"ץ, ע"י ר' פייטיל גרינבערג.

"המלווה-מלכה דהתוועדות, והסיום עשו רושם עמוק על כל הנאספים ובכל שכונת קראון-הייטס והסביבה, הנואמים קראו בקריאה של חובת שיתוספו משתתפים ההשיעורים".

כעבור שלוש שנים

ושוב בגיליון קמז (תשרי-מרחשוון תשכ"ה) עמ' 38-39:

"חגיגת סיום בחברת ש"ס של ביהמ"ד עדת יעקב בהנהלתו של הרב רמ"פ כ"ץ שליט"א:

"זה כמה שנים אשר בביהמ"ד עדת יעקב של הרה"צ ר' נחום-מרדכי פערלאוו שליט"א האדמו"ר מנאוומינסק (1612 קעראל סט. ברוקלין נ.י.) מתקיים שיעור לימוד גפ"ת פעמיים בשבוע ביום ב' וביום ה' בלילה. המארגן ומגיד השיעור הזה הוא הרב הגאון ר' משה-פנחס כ"ץ שליט"א. כן הוא לומד ברבים בכל שבת-קודש שיעור חומש ופרש"י ומפרשים ומשתתפים בהלימוד הרבה מהמתפללים והמשכונה (ראה 'המאור' מחודש טבת תשכ"ב קונטרס ג - קיט).

"ביום ב' עקב, ליל י"ט מנחם-אב העבר, התאספו ת"ל עשיריות אנשים כ"י ובהם רבנים, בעלי-בתים בני תורה, חסידים ואנשי מעשה ותלמידי הישיבות להשתתף בהסיום דמס' ביצה.

"הרב רמ"פ הכהן כ"ץ שליט"א סיים המס' ואמר הדרן בנוי בעיקרו על שיחת כ"ק האדמו"ר שליט"א משנת תשט"ו, כן נאמו הרב הגאון ר' מרדכי מענטליק שליט"א (חתנו השני של הרה"ח ר' דוד הלוי שטאקהאמער ע"ה), ר"מ בישיבת תומכי-תמימים ליובאוויטש ומחבר ספר "אמרי מרדכי" והרב ר' אריה-לייב ליש שליט"א.

(אדמו"ר מנאוואמינסק שליט"א היה אז באה"ק ב"כנסייה הגדולה").

"עניין מיוחד היה להסיום הזה - מכתבו של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, שנשלח להרב רמ"פ כ"ץ נר"ו, והנדפס בראש הקונטרס הזה, שנקרא בהטעמה והקשבה ובסדר ע"י התמים זאב-יחזקאל הכהן כ"ץ שליט"א תלמיד ישיבת תומכי-תמימים ליובאוויטש (בנו של מגיד השיעור הרב רמ"פ כ"ץ שליט"א, ונכדו של הרב הרה"ח ר' דוד הלוי ז"ל שטאקהאממער), ואחרי קריאת המכתב של כ"ק האדמו"ר שליט"א דברו הרבה ופלפלו בדבריו הק'.

"עניין מיוחד היה הסיום הזה שנערך ביום ב' עקב, ליל י"ט מנ"א העבר, שהוא היא"צ הראשון של הרה"ח הוו"ח אי"א נו"מ בעל מידות ועוסק במצוות ובמיוחד בענייני בית-הכנסת, מוה"ר דוד הלוי ע"ה שטאקהאמער. הרה"ח ר' דוד הלוי ע"ה היה מגזע השל"ה הקדוש, היה משרידי דור הישן, חסיד ועניו ובעל מעשים טובים, ועוסק בתורה ובמצוות באהבה וחיבה יתירה, וזה גופא שכ"ק האדמו"ר שליט"א הואיל לתת מכתב מיוחד להסיום הזה ולהיא"צ הראשון שלו מראה על חשיבותו, וכאן המקום לציין אשר אשתקד בש"ק בהתוועדות כ"ק האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש בכ' מנחם-אב הואיל להגיד ברבים על-דבר פטירת הרה"ח ר' דוד הלוי ע"ה שנפטר ונקבר ביום קודם, ביום ועש"ק י"ט מנ"א, ובין השאר אמר כ"ק אדמו"ר שליט"א היות שר' דוד ע"ה היה תמיד רצונו ללמוד תורה לשמה, הנה רצון יראיו יעשה ובטח ממלאים שם בקשתו.

"בשנת ת"ש כשבא כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ מליובאוויטש נבג"מ זי"ע לארצות-הברית, ונכנס אליו הרה"ח ר' דוד וזוגתו הצנועה מרת לאה ע"ה, אמר להם כ"ק אדמו"ר: איהר פארדינט א יישר כוח, פאר פותח זיין דעם צינור אויף ברענגען קיין אמריקא חסידישע אינגעלייט [=ראויים אתם ל'יישר כוח', עבור פתיחת הצינור בהבאת אברכים חסידיים לאמריקה"].

"הסיום וסעודת מצווה עשו רושם עמוק על כל הנאספים והנואמים קראו בקריאה של חיבה להשתתף בשיעורי תורה לימוד ברבים".

הוזלת מחיר הספרים

בהתוועדות כ' במנחם-אב תשד"מ ('התוועדויות' תשד"מ, כרך ד, עמ' 2441) אומר הרבי:

מזמן לזמן משתתפת הוצאת ספרים 'קה"ת' בהפצת המעיינות - על-ידי הוזלת מחירי הספרים, כדי שמספר גדול יותר של אנשים יוכלו לרכוש ספרים, או שאותו אדם יוכל לרכוש מספר גדול יותר של ספרים, ועל-ידי זה ייתוסף בלימוד התורה.

נוהג זה היה נהוג בעיקר בעשורים המאוחרים יותר. אך הנה מצאנו בגיליון קיט של 'המאור' (טבת תשכ"ב) מודעה (עמ' 49) מטעם 'קה"ת' ובה נאמר כי "בקשר ליו"ד שבט, יום ההילולא של האדמו"ר הקודם מליובאוויטש כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ, תעניק הוצאת קה"ת הנחה של 10% אחוז על כל הספרים החסידיים שבהוצאתם", ועוד פרטים:

הצילום מופיע במהדורה המודפסת

הזרם בחוץ והזיעה בפנים...

הנה דיווח קצר (במדור "בעולם היהדות" שהתפרסם בגליון צד, תמוז תשי"ט, עמ' 30) על התוועדות י"ג בתמוז תשי"ט:

"חג הגאולה והשמחה

"זרם המטר הסוחף מבחוץ, וזרם הזיעה השופעת ומטבילה את כל הרמ"ח אברים כבמקווה-טהרה מבפנים, לא פעלו שום רושם על אלפי חסידי ליובאוויטש (כ"י), שנהרו מכל חלקי העיר וממקומות הכי רחוקים, לסוכה הגדולה באיסטרן-פארקווי ועמדו וישבו צפופים ודחוקים איש לגוף רעהו והקשיבו רב קשב לכל הגה ומילה היוצאת מפי רבם ומאורם כ"ק אדמו"ר מליובאוויטש שליט"א, שהשמיע דא"ח בשיחות ומאמרי קודש לכבוד חג הגאולה, ביום י"ג תמוז השתא, עד השעה הרביעית אחרי חצות הלילה.

"שיחתו הראשונה הקדיש כ"ק האדמו"ר שליט"א למהות החינוך ומוריו; התרעם בייחוד על העסקת מורים כאלו שהינם קלי הדעת בשמירת תורה ומצוות, שהשפעתם על החניכים הנה ארס ממש.

"קודם ואחר כל שיחה ושיחה, עורר כ"ק האדמו"ר שליט"א את הנאספים לשירה ולזמרה, שהתמסרו מיד לעבודת הקודש הזו בכל לבבם ונפשם בהתלהבות שאין לשער, וקול תרועת השמחה והריקודין בקעו את שקט הליל מסביב".

"מצווים לכבדו ולהעריצו"

לסיום רשימה זו נצטט מכתב של רב ישיש, ראב"ד העיר ליעדז שבאנגליה, אשר התפרסם בגיליון רלח (סיוון-תמוז תשל"ז) של 'המאור' עמ' 22:

"על-דבר מסירות-הנפש של כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש

"ב"ה יום ג' שלח לך תשל"ז.

"שלום וכל-טוב סלה אל כבוד יד"נ הרב הגאון המובהק והמפורסם עומד בפרץ ולוחם מלחמות ד', משנתו זך ונקי וקולע אל השערה וכו' כמוה"ר מאיר אמסעל שליט"א עורך 'המאור'.

"אחדשה"ט וש"ת. זה רק ימים אחדים שחזרנו מביקור מארץ-ישראל ומצאתי את מכתבו היקר מצורף פה, ימצא תשובה שחשבתי בשעתו ותקוותי שיתאים בשביל 'המאור'.

"מה שכתבתי בשם האדמו"ר הגה"ק מבלאזוב זצוק"ל, להניח תפילין ביום הבר-מצווה דווקא, הנה האדמו"ר הנ"ל היה מפורסם לגאון וקדוש ואני שזכיתי להיות מאנשי שלומו אני מקבל את דעתו.

אני רואה בקונטרסי 'המאור' מכתביו הק' של האדמו"ר שליט"א מליובאוויטש, רצוני לעורר שאני מעריץ מאוד את כבוד האדמו"ר שליט"א אף שלא היה לי עוד הזדמנות להכירו אישית, הוא מראה מסירות-נפש עד אין לשער בשביל תורה ודת כמעט בכל ארבע כנפות הארץ, ומעשיו הכבירים בכל תפוצות ישראל לחיזוק התורה והחסידות, הן ידועין לכל, כל אחד ואחד מאיתנו מצווים לכבדו ולהעריצו בשביל זה, ה' יתברך יחזק את כוחו להמשיך את עבודתו הקדושה והפוריה עד ביאת גוא"צ בקרוב.

"אני זכיתי בנעורי להכיר את האדמו"ר הגה"ק ר' יש"ד מבעלזא זצוק"ל ואת בנו הגה"ק ר' אהרון זצוק"ל, את האדמו"ר הזקן מטשארטקאוו זצוק"ל, את האדמו"ר הגה"ק ר' יעקב מקאמארנא זצוק"ל, ועוד ועוד גאונים וקדושים, זכיתי לדבר עמהם פנים אל פנים, ובסאנץ גופא גאונים וקדושים ובתוכם האדמו"ר הגאון הקדוש מאסטראווצא ובנו הגאון הקדוש ר' יחזקאל מנאשעלסק זצוק"ל כשבאו לסאנץ על חתונה של נכד הרב הק' מסאנץ ר' ארי' לייבוש זצוק"ל עם בנו של הגאון ר' דוד טבל מדוקלא זצ"ל וכו'.

"בשלום וישע רב דושה"ט וש"ת.

"הרב יוסף-יהושיע אפפעל, ראב"ד ליעדז, אנגליא".


 
 
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)