חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:58 זריחה: 6:52 כ"ד בתשרי התש"פ, 23/10/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ספרים על טהרת-הקודש
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 940 - כל המדורים ברצף
נשארה רק עבודת ה'עקביים', אך היא העיקר
נרקוד בתשעת הימים
ספרים על טהרת-הקודש
פרשת דברים
הלכות ומנהגי חב"ד

בשדה החינוך יש להחמיר ולהשתמש בספרים שנכתבו או נלקטו ברוח המסורת * כיצד להשפיע על נשים ובנות להימנע מקריאה בספרים חיצונים * הרבי משתמש בביטויים חריפים על ספר של מחבר שזלזל בדברי חז"ל, והזהיר מציטוט מספרים וממחברים כאלה * רשימה ראשונה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

קדימת יראה לחכמה

כאשר עלתה אפשרות להקמת סמינר, ביקש הרבי להדגיש ולחדד (מכתב מי"א בתמוז תשי"ח – אגרות קודש כרך יז עמ' רלג-ד):

כוונתי לכל העניינים אשר בשטח החינוך, שהרי שינוי בהמחונך פועל פעולתו במשך כל ימי חייו לאחרי זה, מובן וגם פשוט, שעניין שמטיל ספק בהנקודה דיראת שמים ויהדות מסורתית, אין כדאי כלל להכנס בזה, וכדוגמת הענין אשר ספק ספיקא בגדרי פקוח נפש, גם כן אסור הוא, והוא מובן גם בשכל הבריא ושכל האנושי.

שמזה מובן יחסי לספרים המסופקים מנקודת מבט דיראת שמים, והוא הדין למורים-ות אשר יש ספק איך ישפיעו על המחונכים בענינים של יראת שמים, וליתר שאת – אוסיף עוד נקודה, שאף שכאמור לעיל יש לשלול ספרים ומורים-ות כהאמור אפילו במצב דלית ברירה בספרים ומורים-ות אחרים, שהרי לכל לראש על ההנהלה ופשיטא דעל ההורים לראות שהמחונכים שלהם יהיו נאמנים לד' ולתורתו, והרי זהו אושרם בגשם וברוח, הרי בודאי עתה יש למצוא מורים וספרי לימוד אשר שלמים יהיו מהנקודה דיראת שמים (וכלשונם במכתבם) וגם חכמתם תהיה ברמה מתאימה.

החלטתם פה אחד שהיראה צריכה להיות קודמת לחכמה... שקדימה זו היא לא רק בזמן אלא גם במעלה, זאת אומרת שבמקום בחירה בין מורה למורה ובספרי לימוד, שנפקא-מינה בין יראתם לחכמתם, הרי על-פי האמור דין קדימה להראשון-נה.

עריכה מחודשת על טהרת הקודש

משלחת של הנהלת 'בית יעקב' מבורו-פארק באה אל הרבי בכ"ח באדר תשכ"ח, כשהמטרה היא – לדברי חברי המשלחת – כדי "לקבל הוראות וחיזוק בעבודתם". בראשי פרקים מרשימת דברי הרבי באותו ביקור אנו קוראים בין השאר (שיחות קודש תשכ"ח כרך א, עמ' 506):

"...לא להשתמש בספרי קריאה של מחברים חילוניים. הציע שכאשר הדבר מותר על-פי החוק (כגון אחר כ"ה שנים) להוציא את הסיפורים הטובים ולסדרם בפורמט אחר עם 'שער' חדש.

"...המליץ בעד ספר 'דעת סופרים על תנ"ך' מאת הרב רבינוביץ, למורים להשתמש בזה.

"...ספרי לימוד למדע ולשאר חכמות במדור האנגלי לא למחוק או להוציא דפים בפנים הספר, כי זה מגרה היצר והחשק אצל התלמידות לחקור אודות זה [=הדברים המחוקים]. הרבי הזכיר ש'תורה ומסורה' השתדל כבר להוציא ספרים המתאימים לטהרת הקודש".

'דעת סופרים'

בקשר ל'דעת סופרים' כותב הרבי לרב רבינוביץ בד' בכסלו תשכ"א (אגרות קודש כרך כ, עמ' מט):

מפעלו הנשגב ההמשך בהדפסת פירושו לתנ"ך דעת סופרים מכלול מפירושים המסורתיים של התנ"ך, אשר בכמה פרקים ופרשיות משלימים זה את זה והסבירם בשפה מובנת וקלה.

ובצורה מפורשת מעשית כותב הרבי לגה"ח הרב שלמה-יוסף זוין (ד' בסיוון תשכ"א – אגרות קודש כרך כ, עמ' רמב-ג):

ראיתי חלקי תנ"ך עם "דעת סופרים" להרב רבינוביץ שי'. וכדאי היה להנהיגו בבתי ספר הממלכתיים-דתיים (כיון שעל-פי השמועה – יש רוצים להכנים לשם דוקא "קנקנים חדשים". ומי יודע מי יהיה זה שיחפש אחריהם ואם יתעניין שיין הישן יהיה בתוכם או כו'). ואם ביד כבוד תורתו לפעול בזה – בטח יתעניין.

הוספה בטוב תדחה החושך

תופעה היתה אצל נשים ובנות שקראו בספרות זרה, המכונים 'ספרים חיצונים'. אחד החסידים כתב בקשר לכך לרבי, בהמשך להתוועדות שדובר בה בעניין זה.

וכך השיב לו הרבי בה' בסיוון תשי"ד (לקוטי שיחות כרך כ, עמ' 625):

למה שכותב אודות ההתועדות. ומהנכון לקרות בהשיחות, באסיפות אגודת נשי ובנות חב"ד.

והנה אף שקריאת ספרים החיצונים מקלקלת ומזקת כו' וכו', אבל ידוע, שבכלל, צריך ללכת מן הקל אל הכבד. ובפרט בהנוגע לתעמולה בין הנשים, וכמו שאמרו רז"ל בזה גם כן בהנוגע למתן תורה, והובא בפירוש רש"י במקומו: כה תאמר לבית יעקב, אשר להנשים צריכה להיות אמירה רכה, וכן בנוגע להנ"ל צריכה להיות ההדגשה יותר בההוספה ב'ועשה טוב', היינו קריאת שיחות כו' וכו', שאז במשך הזמן יקויים הפסק דין דמעט אור דוחה הרבה חשך ממילא, ועל-אחת-כמה-וכמה הרבה אור.

אמנם מבהיר הרבי:

מובן שאין כוונתי בזה שיתן הסכם על זה שיקראו הנ"ל בספרים החיצונים, אלא שלעת-עתה, תהיה ההדגשה בהענין דועשה טוב...

לא לגרות את התיאבון

בשנת תשי"ט כתב אחד העובדים בשדה החינוך של חב"ד לרבי על ספר מסויים שנמסר והגיע לידי תלמידה, והרבי הגיב (י"ט בניסן – אגרות קודש כרך ח"י, עמ' שלג):

במה שכותב אודות הספר שניתן לתלמידה אחת, ותוכן הספר הדהים אותו כו' – בוודאי באופן המתאים רואים [=משתדלים] שלא יכנסו ספרים כאלה בתוככי ד' אמות של כל התלמידים-ות שי',

אלא שצריך ענין זה להעשות באופן שלא לגרות את התאבון של הנ"ל, מתאים למה שנאמר 'מים גנובים ימתקו'. ולכן יתייעץ באופן המתאים עם סגל המורים-ות שי' והרי נאמר ותשועה ברוב יועץ.

דין ספר פסול

על ספר מסויים כתב הרבי:

אם לדעתי ישמע, לא יניח הספר בסביבתו ויזהיר אחרים על זה...

ובמה שהמחבר מסתייע ממה שמצא בספרי קבלה לא הבין הכתוב שם. זאת אומרת שלקח התיבות כפשוטן...

כנראה שהמחבר אינו מבין גם הכתוב בספרי מדע, וסומך על הלשונות המובאים בספרי לימוד למתחילים, כי היודע יסודות המדע והמסקנות בזה... יודע שאין בזה כל סתירה...

הנ"ל מקצץ בנטיעות ממש.

בביטויים בלתי-שגרתיים אלה השתמש הרבי באיגרת מכ"ו במנחם-אב תשט"ז (אגרות קודש כרך יג, עמ' תג-תה), הפונה למחבר ירא-שמים שהעתיק בספרו ממחבר שאינו כזה, שהתעלם בספרו מדברי חז"ל, והרבי מגיב על-כך (שם עמ' תד):

וכמה עלוב דורנו זה, שהמכנה על דברי רז"ל "זו סברת הבטן" מעיינים בספר זה, בה בשעה – שעל-פי שולחן-ערוך כבר מבואר דינו, ובהנוגע להספר – הלואי ששורפים היו הכתב קודם שנדפס.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)