חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:35 זריחה: 6:30 כ"ג באלול התשע"ט, 23/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

ה'קבוצה' מארץ הקודש
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 938 - כל המדורים ברצף
להתאמץ בחלק השייך במיוחד לנשמתו
"לאלתר לגאולה" – עכשיו ממש!
ה'קבוצה' מארץ הקודש
פרשת פינחס
ויהי מורא שמים עליכם
הלכות ומנהגי חב"ד

ההיתר היחיד על-פי שולחן ערוך ליציאת בחורים מארץ הקודש לחוץ-לארץ * על הבחורים להחליט החלטה תקיפה ללמוד בשקידה והתמדה ולהתנהג בהתנהגות חסידית, קבע הרבי * מה ענה הרבי לבחור ששאל אם יוכל גם לעבוד, ומה ההכנה האמיתית של בחור בימים שקודם חג הפסח * לקט אודות ה'קבוצה' המפורסמת, תלמידים הנוסעים ללמוד בחצר הרבי למשך שנה תמימה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

גולים למקום תורה

הפעם הראשונה שקבוצת בחורים יצאה מארץ-ישראל ללמוד בחצר הרבי הייתה בשנת תש"י, זמן קצר לפני ההסתלקות הרבי הריי"צ בי' בשבט תש"י. רק מקצתם הספיקו לראות את הרבי הריי"צ, ואילו האחרים היו אז על האונייה, בדרכם לניו-יורק, ולא קיבלו את הבשורה הקשה עד אחרי שבועיים, בהגיעם לניו-יורק.

בהתוועדות שבת-קודש פרשת חיי שרה תשי"א אמר הרבי דברים ברורים אל הבחורים האלה (תורת מנחם כרך ב, עמ' 92):

מהדברים היחידים שרק בשבילם מותר לצאת מארץ-ישראל לחוץ-לארץ (ולולי זאת אסור לצאת מארץ-ישראל) הוא "ללמוד תורה" (רמב"ם הל' מלכים פרק ה' הלכה ט'), ובנידון-דידן, לקח הרבי על עצמו את האחריות  והורה להם – לתלמידי הישיבה שבאו מארצנו הקדושה – לצאת מארץ-ישראל בשביל ללמוד תורה, וכיון שכן, הרי אם חסר אצלם חס-ושלום בלימוד התורה, נמצא, שהרישיון ליציאה מארץ-ישראל אינו בתוקפו על-פי דין.

בה' תמוז תשי"א כותב הרבי לבחור בארץ-ישראל (אגרות קודש כרך ד, עמ' שסב):

קבלתי מכתבו מכ"ד סיון אשר בו מודיע שקבל רשיון היציאה וגם האפידייויט [=אשרת כניסה לתלמיד] הנחוץ לו, ויהי-רצון שיסודר הכל בעתו ובזמנו, והשם-יתברך יביאו למחוז חפצו האמיתי הוא חפץ ה' בשעה טובה ומוצלחת.

בטח ראה השיחה של שבת-קודש מברכים כסלו תשי"א אשר בה מדובר על אודות האחריות שלוקחים על עצמם תלמידי ארץ-ישראל בנסיעתם לחוץ-לארץ ללמוד תורה.

'שולחן-ערוך' אינו משחק

מעשה בבחור עולה חדש (מבוכרה) שנסיעתו ל'קבוצה' היתה כרוכה בחובות גדולים. כשהגיע לניו-יורק ביקש את רשות הרבי לעבוד קצת כדי לשלם את החובות. הרבי שלל זאת וקבע:

כאן רק ללמוד, וה' יצליחו.

הבחור התמסר ללימודים והתעלה מאוד מהבחינה הרוחנית. גם מבחינה גשמית ראה את ברכת ה' כאשר בעל-החוב העיקרי מחל על החוב (חוזר ישיבת תו"ת המרכזית ברוקלין נ.י. – אלול תשס"ט, עמ' ט).

בחור שנכנס אל הרבי אמר לפי תומו, כי בא לכאן לא כדי ללמוד אלא כדי לקבל מהאווירה כאן, ההתוועדויות של הרבי וכו'. הרבי הגיב:

אם כך, עליך לארוז את המזוודות ולחזור לארץ-הקודש עוד לפני שבת-קודש, ולהסתדר בעבודה דתית בארץ-הקודש.

הבחור החל לבקש על נפשו מהרבי. הרבי לא ויתר ואמר:

עם השולחן-ערוך אינני משחק. על-פי שולחן-ערוך אין שום היתר לצאת מארץ-הקודש אלא בשביל לימוד תורה.

התמדה ושקידה מתאימות

בי"ט אלול תשכ"ח (אגרות-קודש כרך כה עמ' קעט) כתב הרבי במענה להודעה על הגעת הבחורים תלמידי ה'קבוצה' מארץ-הקודש:

ויהא בשעה-טובה-ומוצלחת בכל – ואזכירם על הציון להנזכר לעיל ולכתיבה וחתימה טובה.

בטח יכנסו מיד לסדר הלימודים בנגלה ובחסידות ובהתמדה ושקידה מתאימות לגודל ערך ימים אלה... והובטחו: אדם מקדש עצמו כו' מקדשין אותו הרבה מלמעלה.

הרבי המשיך והדגיש את הנושא בעוד הזדמנויות. אחת מהן לדוגמה בשנת תשכ"ח:

ההיתר על-פי הרמב"ם – לימוד התורה ובאופן של הוספה.

תלוי בהחלטת התלמידים

כך גם כתב הרבי להנהלת הישיבה בל"ג בעומר תשל"ה (אגרות קודש כרך ל, עמ' רג):

תלמידי הישיבה באו מארץ-הקודש והיתר הרמב"ם בזה המפורסם בספר[ו] יד החזקה, מובן ופשוט אשר לשבת וללמוד בשקידה ובהתמדה בשמירת כל סדרי הישיבה בדיוק.

בז' בניסן תש"ל ('ימי תמימים' כרך ד, עמ' 271), שיגר הרבי מברק לקראת נסיעת ה'קבוצה' ובו נאמר:

תמוהה ומוזרה השמועה שכאילו לא הזהירו כל אחד מהתלמידים הרוצים לנסוע לכאן שזהו ממש תלוי בהחלטתם התקיפה ללמוד כאן בהתמדה וביראת שמים ובהנהגה חסידותית, ובוודאי יזהירו עתה ויודיעוני בטח.

המברק הנדיר נשלח להנהלות ישיבות חב"ד בארץ-הקודש בעניין התלמידים הנוסעים – "הוא מופנה לכל יחיד מהתלמידים גם מתומכי תמימים כפר-חב"ד, קריית-גת ותורת-אמת בירושלים" (שיחה טלפונית של הרב חודוקוב לרב אפרים וולף – 'ימי תמימים' כרך ד' עמ' 273).

הרב וולף משיב לרבי בי' בניסן (שם עמ' 273):

"עם התלמידים שנסעו דיברנו עם כל אחד ואחד ממש והזהרנום בהתאם למברק כ"ק אדמו"ר שליט"א".

בהתוועדות שבת-קודש פרשת מצורע תש"ל (שיחות קודש תש"ל כרך ב, עמ' 11) סיפר הרבי:

שאלתי בחור פלוני מדוע אינו לומד – הוא הרי הבטיח שישב וילמד וגם הבטיח לי אישית שהוא ינהג כך? והלה השיב כי הוא אכן הבטיח, אך הוא התכוון להתחיל ללמוד רק לאחר חג הפסח...

פסק-דינו של הרמב"ם שצריך לשבת וללמוד כולל גם את הימים שקודם חג הפסח, וגם בפסח עצמו ולא רק לאחר חג הפסח.

למרות שבפסח יש עיסוקים – שואלים שאלות ומתרצים תירוצים – הרי ימי הפסח צריכים להיות מוקדשים כליל ללימוד התורה, והוא הדין בנוגע לימים הקודמים לחג – אין עניינו של הבחור להסתכל איך פלוני אופה מצות ואיך אלמוני עורך הכנות לפסח – ההכנה לפסח צריכה להיות על-ידי שיושבים ולומדים בשקידה והתמדה.

תועלת לעם-ישראל

בשנים תש"כ-תשכ"א העלה הרבי את הרעיון של 'חילופי תלמידים' מניו-יורק לארץ-הקודש ומארץ-הקודש לניו-יורק (הרבי אף רמז על הרעיון בחלקו בהתוועדות פורים תש"כ – ראה תורת מנחם כרך ז"ך עמ' 459).

במקום אחר (מבוא ל'ימי תמימים' כרך ג, עמ' 15) נמסר כי זה היה במהלך 'יחידות' של המשפיע הרה"ח ר' שלמה-חיים קסלמן, אשר ביקר בחצרות קדשנו בי"ט כסלו תשכ"א. באותה יחידות עלתה הצעה ל'חילופי תלמידים' בין ישיבת 'תומכי תמימים' אשר בחצר הרבי ב-770 ובין הישיבה בלוד, דבר שעשוי להועיל לשתי הישיבות, בבחינת 'פנים חדשות'. "התועלת שבזה – לתלמידי ארץ-הקודש שיבואו לניו-יורק – היא לא רק להם אלא לטובת העם כולו ולארץ-הקודש תבנה ותכנון בפרט", אמר אז הרבי.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)