חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 18:35 זריחה: 6:30 כ"ג באלול התשע"ט, 23/9/19
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

להתאמץ בחלק השייך במיוחד לנשמתו
דבר מלכות

נושאים נוספים
התקשרות 938 - כל המדורים ברצף
להתאמץ בחלק השייך במיוחד לנשמתו
"לאלתר לגאולה" – עכשיו ממש!
ה'קבוצה' מארץ הקודש
פרשת פינחס
ויהי מורא שמים עליכם
הלכות ומנהגי חב"ד

מפינחס למדים שאין לברור דבר הצריך תיקון אם הוא שייך אליו או לא, אלא מכיוון שהגיע לידיעתו, עליו להתעסק בכך ב'קנאות' של קדושה * מאידך, עליו להכיר קודם לכן במעלת הזולת, כ"פנחס זה אליהו", שבא לכל ברית, לראות בזכותם של ישראל * חלוקת הארץ היתה על-פי הגורל, למעלה מטעם ודעת – כי לכל אחד יש עניינים השייכים במיוחד לנשמתו, ועליו להשתדל בהם * משיחת כ"ק אדמו"ר נשיא דורנו

א. בנוגע לפינחס – שאודותו מסופר בפרשת השבוע (פרשת פינחס) – מצינו ב' קצוות:

מחד גיסא – פינחס הוא זה "אשר קנא לאלקיו ויכפר על בני-ישראל"1, שבראותו מאורע שהיה בו פגיעה בכבודו של הקב"ה וכבודם של ישראל, לא חסך שום מאמץ והשתדל בעצמו בתיקון הדבר, מבלי להתפעל משום דבר, ועד ש"ויקח רמח בידו וגו'"2. ובגלל זה אמר הקב"ה: "הנני נותן לו את בריתי שלום"3.

ולאידך גיסא – מצינו שאמר הקב"ה לאליהו הנביא – "פינחס זה אליהו"4 – "לעולם אתה מקנא, קנאת בשטים . . שנאמר3  פינחס בן אלעזר . . חייך שאין ישראל עושין ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך"5, היינו, שבכל ברית מילה בא "פינחס זה אליהו" לראות ולהעיד על מסירת נפשם של בני-ישראל בשביל הקב"ה באופן שלמעלה מטעם ודעת6.

ב. ומזה למדים הוראה בנוגע להנהגתו של כל אחד ואחת מישראל, ובמיוחד בנוגע לכל אחד ואחד מעדת החסידים:

מחד גיסא – צריכה להיות עבודתו באופן של "קנא לאלקיו", שכאשר רואה דבר הדורש תיקון, צריך הוא בעצמו להשתדל בתיקון הדבר,

– שלכאורה, יכול לחשוב שמוטב לו להתעסק בענייניו הוא, עניינים גשמיים או אפילו רוחניים, ואילו בנוגע לדבר זה הדורש תיקון ישנם מספיק יהודים אחרים שיתעסקו בכך. ומה גם – ממשיך לטעון – שלטובת תיקון דבר זה (לא רק לטובתו הפרטית) עדיף שיתעסק מישהו אחר, באמרו, שבשביל דבר פלוני זקוקים למישהו גדול ממנו, ובשביל דבר פלוני זקוקים למישהו קטן ממנו, ואילו הוא עצמו – אינו מתאים לשום דבר!...

הנה על זה בא הלימוד מפינחס – שכאשר יהודי רואה דבר הדורש תיקון, אין לו לסמוך על אף אחד, אלא עליו להשתדל בעצמו ולעשות כל התלוי בו לתיקון הדבר7.

ולאידך גיסא – בבואו לתקן דבר הדורש תיקון אצל הזולת, עליו להיזהר שלא לדחותו חס-ושלום ב"אמת הבנין"8. לכל לראש, עליו לידע ולהכיר ולראות את מעלתו של כל אחד ואחד מישראל – בנו יחידו של הקב"ה9 – שמוכן הוא למסור נפשו בשביל הקב"ה, כפי שרואה "פינחס זה אליהו" בכל ברית מילה... ואז, יתקן את הדרוש תיקון (לא בדרך דחייה, אלא) על-ידי גילוי מעלותיו, החל מגילוי כוח המסירת נפש.

ג. ועוד והוא העיקר:

כשם שעל-ידי הנהגתו של "פינחס זה אליהו" בב' הקצוות הנ"ל זכה הוא להיות זה שיבוא לפני משיח לבשר לבני-ישראל אודות הגאולה10 – כך גם בנוגע לכל אחד ואחד מישראל, שעל-ידי הנהגתו בב' קצוות הנ"ל דוגמת הנהגתו של פינחס, הרי הוא ממהר ומקרב ביאת משיח צדקנו במהרה בימינו.

ובמילא, לא צריכים לדאוג מזה שבימים הקרובים חל שבעה עשר בתמוז ומתחילים שלשת השבועות כו', כי עוד לפני זה יבוא משיח צדקנו, ויהפכו ימים אלה לששון ולשמחה ולמועדים טובים11.

* * *

ד. ידוע12 פתגם13 כ"ק מו"ח אדמו"ר, בשם כ"ק אדמו"ר הזקן, אשר איש הישראלי צריך להיות "מתאים להזמן", ופירש דבריו – מתאים לפרשת השבוע.

פרשת השבוע היום היא פרשת פינחס. אחד מחידושי העניינים בפרשת פינחס הוא סדר הנחלה.

– עניין הקרבנות ומנין ישראל יש גם בפרשיות אחרות, ובארוכה, אבל סדר הנחלה בכלל, ונחלת ארץ-ישראל בפרט, מקומם העיקרי הוא בפרשת פינחס.

ה. חלוקת הארץ היתה על-פי הגורל, כמאמר הכתוב14, "אך בגורל יחלק את הארץ". בגמרא ובמדרש15 מבואר כי החלוקה היתה על-פי הגורל ועל-פי האורים והתומים.

ולכאורה אינו מובן, כיון שכל הדברים שלמטה מתאימים ומשתלשלים משרשם כמו שהם למעלה, וגם בעניינינו – חלוקת ארץ-ישראל בגשמיות היא לעומת סדר חלוקת ארץ-ישראל ברוחניות16, נמצא אשר החלוקה בעבודה האלקית של כל אחד הוא גם כן על-פי הגורל, וזה צריך הסבר, מאחר שסדר העבודה צריך להיות על-פי שכל ולא על-פי הגורל, שהוא למעלה מטעם ודעת17?

אמנם יסוד העבודה הוא קבלת עול דוקא18, שהוא למעלה מטעם ודעת, אבל זהו רק יסודה. אבל תיכף בהתחלת העבודה, כאשר האדם צריך לגשת אל הפועל ולבחון מה חייב לעשות ומה אסור, והמחויב – באיזה אופן לעשותו, הרי כל זה אפשר להיות רק על-ידי ידיעת התורה שהוא בשכל והשגה. ומהו אם כן עניין הגורל בחלוקת עניני העבודה ובירור המעשה?

ועוד יותר יקשה להבין אומרו "אך בגורל יחלק את הארץ", שבא למעט, ומשמעותו שהחלוקה צריכה להיות אך ורק על-פי הגורל, ולכאורה איפכא מסתברא, שצריכה להיות אך ורק על-פי טעם ודעת?

ו. והנה באחד ממאמריו19 של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק ובמאמרים לנשיאינו שלאחריו, מבואר עניין "אך בגורל יחלק את הארץ" בנפש ועבודת האדם, ועל-פי המבואר שם מתורצת הקושיה הנ"ל:

אמת שהגורל הוא למעלה מטעם ודעת, וחלוקת הארץ היתה צריכה להיות אך על-פי הגורל, כי החלוקה באה ממקום שלמעלה מטעם ודעת.

והביאור בזה הוא, ובהקדמה:

הגם אשר כל איש הישראלי מחויב הוא בכל המצוות, אף-על-פי-כן יש לכל אדם בישראל עניינים מיוחדים השייכים אליו בפרט,

וכמבואר באגרת-הקודש בתניא20 מה שמוצאים אנו כמה תנאים ואמוראים שהיו זהירים טפי במצוות פרטיות. מובן אשר זהירים היו בכל המצוות, אלא שבעניינים מיוחדים היו, כדיוק לשון רז"ל21, זהירים טפי, משום שעניינים אלו היו שייכים אליהם בפרט, ובם ועל-ידם היתה גם המשכת שאר העבודה והמצוות שלהם ועלייתן.

כמו כן יש לכל אדם בישראל עניינים מיוחדים בעבודה השייכים אליו עוד יותר משאר עניני תורה ומצוות.

וחילוק זה אינו עניין של טעם ודעת, שיוכל להשיג בשכלו שייכותו המיוחדת לעניינים אלו בפרט. וזהו עניין הגורל.

ז. ולכן אם רואה אדם בישראל שבקיום איזה מצוה נתקל בהעלמות והסתרים יותר מכפי הרגיל, סימן הוא22 כי מצוה זו שייכת אליו ביותר, שאלמלא היתה נוגעת אליו ביותר, לא היה מוצא העלמות והסתרים כל כך בקיומה.

ואם גם אינו רואה כלל בשכלו השייכות שיש לו לעניין ההוא, ואדרבה, רואה הוא כי קיום מצוה זו בא לו ביגיעה יוצאת מדרך הרגיל, או שבמקצוע זה בתורה אין לו תענוג, אַ געשמאַק, והצלחה, אף-על-פי-כן עניין זה דווקא שייך אליו ביחוד, ועל-ידי עניין זה יתעלו גם כללות שאר ענייניו בתורה ומצוות, ומשום כך עומד היצר-הרע לשטן לו בחוזק גדול.

ובמילא לא יניח ידו מהעניין להתעסק בדברים אחרים הבאים לו בקלות יותר, ואדרבה יתאמץ יותר בעניין ההוא, כי עניין ההוא שייך אליו בפרט ונוגע אליו ביותר. וגם זה גופא שאינו משיג בשכלו שייכות ונגיעה זו אליו, הוא מההעלמות וההסתרים שבדבר23.

ח. ובזה יובן עניין "אך בגורל יחלק את הארץ", בגורל שהוא למעלה מטעם ודעת.

כי היו בארץ-ישראל חלקים שונים: הר שפלה ועמק, שדה לבן, שדה פרדס24, וכו'. וחלוקת הארץ על-פי הגורל למטה, שלזה נפל חלקו בהר, ולזה בשפלה ובעמק, לזה שדה לבן, ולזה שדה פרדס, הוא לעומת שייכותו הפרטית של כל אחד ואחד לחלקו בארץ-ישראל הרוחנית, שנשתלשלה ממנה נחלתו בחלוקת ארץ-ישראל הגשמית.

וזהו עניין "אך בגורל יחלק את הארץ", כי שייכותו של כל אחד ואחד לחלקו הפרטי אינה על-פי טעם ודעת, אלא עניין שלמעלה מטעם ודעת, שדוגמתו למטה הוא עניין הגורל.

ט. כיון שגילו לנו דבר זה, והתורה היא נצחית25 בכל זמן ובכל מקום, הנה עניין זה נוגע לנו במיוחד.

לכל אחד מאתנו יש עניין מיוחד השייך אליו בפרט, ועל אף ההעלמות וההסתרים שיש לו בעניין זה, צריך הוא להשתדל ביותר בעניין זה, כיון שהוא שייך אליו בפרט, ובו ועל-ידו תהיה המשכה ועלייה גם לשאר ענייניו.

(קטעים משיחת יום א' פרשת פנחס, י"ג תמוז, ור"ד מיום ד' פרשת פנחס, טז תמוז26, ה'תשי"ב.

תורת מנחם כרך ו, עמ' 75-76; 79-83)

_________________________

1)    כה, יג.

2)    בלק כה, ז.

3)    כה, יב.

4)    נסמן באגרות-קודש כ"ק אדמו"ר ח"ג ע' קס. – ולהעיר, שאף שפינחס הי' לפני אליהו, וא"כ מתאים יותר הלשון "אליהו (שהי' אח"כ) זה פינחס" (שכבר הי' לפנ"ז), מ"מ נאמר "פינחס זה אליהו", כי, לאמיתו של דבר הי' אליהו קיים גם לפני פינחס, כדאיתא בזהר (ח"א מו, ב, ובהגהות דרך אמת שם) "ועוף יעופף על הארץ . . דא אליהו דאשתכח תדיר בארעא ולא מסטרא דאבא ואמא אשתכח כו'", ש"הי' שם למעלה מלאך כו'" (ולכן עלה בסערה השמימה (מלכים-ב ב, א)), ולכן אתי שפיר הלשון "פינחס זה אליהו", כי, כשנולד פינחס, כבר היתה לפנ"ז נשמתו של אליהו, ונתלבשה בפינחס (ראה גם תורת מנחם – מנחם ציון ח"ב ע' 386. וש"נ).

5)    פדר"א ספכ"ט. וראה זהר ח"א צג, א. רט, ריש ע"ב. ח"ב קצ, א.

6)    ראה תו"א ס"פ לך לך. ובכ"מ.

7)    ראה גם לקו"ש ח"ב ע' 342 ואילך.

8)    ראה שבת לא, א.

9)    ראה כש"ט (הוצאת תשנ"ט) הוספות סקס"ז. וש"נ.

10)  ראה פרש"י בחוקותי כו, מב. רמב"ם הל' מלכים פי"ב ה"ב. ועוד.

11)  ראה רמב"ם הל' תעניות בסופן.

12)  הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר באידיש ובלה"ק ונשלחה לכו"כ, ונדפסה אח"כ בלקו"ש ח"ב ע' 346 ואילך (באידיש), ובבטאון חב"ד חוברת א ע' 5 ואילך (בלה"ק). הבא לקמן – רשימת השיחה בלה"ק.

13)  ראה בארוכה קונטרס ביקור שיקאגא ע' 7 (סה"ש תש"ב ע' 29). – נעתק ב"היום יום" ב חשון.

14)  פרשתנו כו, נה.

15)  ב"ב קכב, א. במדב"ר פכ"א, ט.

16)  מבואר בתורת החסידות בכמה מקומות (ראה תו"א ר"פ וישב. תו"ח שם. ועוד), אשר ארץ-ישראל, ארץ הקדושה אשר "עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה" (עקב יא, יב), ברוחניות – היא סדר חיים קדוש ועבודת אלקים מתאים לציווי ה' אלקיך הבא בתורתו.

ויש בזה כמה סוגים, ובלשון התיקוני זהר בהקדמה (א, סע"ב): חסידים, גבורים (המתגברים על יצרם), מארי תורה וכו'.

17)  ראה סה"מ מלוקט ח"ה ע' קצ, ובהנסמן שם הערה 18.

18)  ראה תניא רפמ"א.

19)  ראה ד"ה אך בגורל – בביכל במדבר, נומער 16 (אוה"ת ר"פ פינחס). ביכל ליאַדי במדבר דברים. סה"מ תרכ"ו (ע' קצח (בהוצאת תשמ"ט ע' קעא) ואילך), דשנת תרמ"ו (סה"מ תרמ"ו ע' יד ואילך).

20)  סו"ס ז. וראה ג"כ הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפסה ג"כ בסוף קונטרס עץ החיים, ע' 73 בסופו). סה"ש קיץ ה'ש"ת ע' 22.

21)  שבת קיח, סע"ב.

22)  ראה קונטרס העבודה ספ"ו.

23)  ראה גם לקו"ש ח"ג בתחילתו.

24)  ראה ב"ב קכב, א. ומבואר בסה"מ תרכ"ו ע' רה (בהוצאת תשמ"ט – ע' קעז ואילך).

25)  תניא רפי"ז.

26)  בהעתק השיחה בלה"ק הנמצא בספריית אגודת חסידי חב"ד, לאחרי השיחה ישנה הוספה:

הדברים שנאמרו להתלמידים הנוסעים בשליחות ה"מרכז לעניני חינוך" לחזק מצב היהדות בערים שונות בכל מרחבי המדינה, הגם שנאמרו להם בפרט, שוים הם לכל נפש בישראל, ושייכים לכאו"א באשר הם שם,

שהרי נשמת כל החי בישראל נסעה וירדה למטה להתלבש בגוף גשמי ונפש הבהמית. כי הנשמה מצד עצמה, "חלק אלוקה ממעל", אין לה שייכות עם גשמיות ואין רצונה להפרד ממקורה למעלה ולרדת "מאיגרא רמה לבירא עמיקתא", אלא שמכריחים אותה לעשות כן, כדי למלא שליחות אלקית בעולם הזה הגשמי והיא לשמור דרך התורה והמצוות.

וכאמור ברשימת דברים הנ"ל, הנה לכל אחד מאתנו יש לו מקצוע מיוחד שבו צריך להתגדר ולפעול בהשתדלות מיוחדת. ואפילו אם אין הדבר נראה לו בשכלו ואינו מבין שייכותו לשליחות זו, אעפ"כ עליו למלא שליחותו הפרטית שהטילה עליו ההשגחה הפרטית. וכאשר יעסוק בה בשמחה וחפץ, הנה בטוח יהי' שיצליח, ולכשיזכה יגיע גם לידי הבנה והשגה אח"כ, אלא שלא יעשה ההבנה וההשגה בדבר תנאי קודם למעשה, כי ההבנה, אם יזכה לה, באה כתוספת שכר בעד המעשה העשוי.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)