חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 16:39 זריחה: 6:12 ח' בכסליו התשע"ט, 16/11/18
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

פדיון שבויים
ניצוצי רבי

נושאים נוספים
התקשרות 937 - כל המדורים ברצף
תשובה ניצחת לטענות בלעם
מציאותו האמיתית של יהודי
פדיון שבויים
פרשת בלק
"נאה לצדיקים ונאה לעולם"
הלכות ומנהגי חב"ד

ידידות שהצילה כתבי חסידות מרוסיה וקירבה נשמות למסורת בית אביהם * מיהו הפרופסור שהביא כתבי חסידות מרוסיה * הילד שתספורתו נערכה בי"א בשבט תשט"ז בחדרו של הרבי * מסכת קשרים מסועפת עם בני משפחתו של הגאון רבי ראובן כ"ץ בעל 'דגל ראובן', רבה הראשי של פתח תקווה

מאת: הרב מרדכי מנשה לאופר

כתבי יהדות וחסידות מרוסיה

"ר' אברהם יצחק הכהן שי' המכונה פרופסור כ"ץ" פרסם שורת ספרים כמו 'גנזי משנה' מהגניזה הקהירית (ירושלים תש"ל), 'גנזי תלמוד', 'תורת היחסות של איינשטיין', על דבר המקורות היהודיים בקוראן, ועוד שורה ארוכה של פרסומים.

הרבי כתב לו הערות על פרסומיו, ומתוך איגרות הרבי אליו למדנו גם על פגישותיו ב'יחידות' (ראה אגרות קודש כרך יד עמ' 10: "וכיון שבקרוב נתראה פנים-אל-פנים, אבוא כאן בקיצור..").

כשקיבל הרבי בשנת תשל"א את ספרו 'גנזי משנה' שמח בו ("היתה לי הפתעה נעימה ביותר לקבל הספר גנזי משנה") ושיגר לו איגרת עידוד מיוחדת (אגרות קודש כרך ז"ך עמ' סב-סג) אליה צירף כתשורה את "ספר הערכים של חב"ד" שיצא באותם ימים לאור.

באיגרת הראשונה שבדפוס ציין הרבי כי נהנה "לראות על השער [של ספרו] שלא שינה את שמו וכתוב כץ – כהן צדק" (אגרות קודש כרך יב עמ' שצה). כן נדפסו הערות הרבי אליו על ספרו 'תורת היחסות' (אגרות קודש כרך יב עמ' שצד-ו) וכן לספרו על דבר המקורות היהודים בקוראן (שם עמ' שצו-ז'; ובהמשך – שם כרך יד עמ' סו-סז). כמו כן כתב לו מכתבים בנושאי דת ואמונה (ראה אגרות קודש כרך ח"י עמ' רלא-ב, שכ-שכא).

ככל הידוע שיתף הפרופ' כץ את הרבי בשנים הראשונות בקורות בני משפחתו הרחבה (ראה אגרות קודש כרך יב עמ' שצה), וגם בשנת תשל"א (אגרות-קודש כרך ז"ך עמ' סב) כותב לו הרבי כי התעניין אודותיו אצל ידידינו המשותפים ("בנוגע לידיעות אמנם דרשתי וקבלתי על-ידי ידידינו המשותפים").

בשלהי שנת תשט"ז או תחילת שנת תשי"ז ביקר הפרופ' כ"ץ ברוסיה. בזמנו כתב לו הרבי (אגרות קודש כרך יד עמ' סו): "בעתו קבלתי מכתבו טרם נסיעתו, ולא עניתי עליו מבלי ידעי עת שובו, וכן נתעכב המענה עד כה...".

בביקור ההוא ובביקור נוסף שלו הצליח להביא כתבי-יד רבים של תורת הראשונים, כפי שכותב לו הרבי בכ"ט תמוז תשי"ז (אגרות קודש כרך טו עמ' רצט):

הנני בזה לאשר קבלת הקטלוג של כתבי יד עבריים שהובאו במיקרופילים מהנמצאים ברוסיא, ותשואת-חן על שימת לבבו לשלחו לי...

הרבי העיר שורת הערות על הספר.

"בביכל פרופ' כץ"

בשנת תשס"ד כתב הרה"ח הרב ר' אהרן חיטריק חבר מערכת אוצר החסידים ('הערות וביאורים' אהלי תורה נ.י. גליון תתפב עמ' 149-147):

"בעת ההכנה לדפוס של המהדורה החדשה של ספר 'תורה אור' נתגלתה הארה והערה חדשה מכ"ק רבינו, שהוסיף על מהדורת ברוקלין תשט"ו. על אותו ספר הוסיף כ"ק רבינו מפתח עניני, הערות ותיקונים, מכתב ומאמר מכ"ק אדמו"ר הצמח צדק, ציונים ועוד בסוף ה'תורה אור'.

"בחלק הציונים למאמרים שנדפסו בספרי חסידות – הרי במאמר שיר המעלות שנדפס בפרשת וישב כח, ג ("תורת חיים.. קאפ' קכ"ו") הוסיף כ"ק רבינו:

בביכל פרופ' כץ מסיים: את זה דרש אדמו"ר שיחי' ליל ג' פ' ויחי שנת תק"צ לפ"ק פה בק"ק ביתאוו"...

"הערה זו נכתבה כנראה בתחילת שנת הכ"ף או קודם לכן, שאז בא הפרופ' כ"ץ מרוסיה והביא הרבה כתבי-יד וצילומים מספרי הראשונים.

"בשנת תשכ"ה או תשכ"ו [בערך] כשחזר מרוסיא בשנית, נכנס שוב לרבינו ל'יחידות'.

"יום או יומיים אחר-כך אמר לי הרב חדקוב ע"ה בשם כ"ק רבינו שהנ"ל הביא עמו הרבה כתבי-יד, לכן להתקשר עמו ולבדוק ה'ביכלאך'. אחר בדיקה של כמה ימים במשרדו, נתן לי כמה 'ביכלאך' בהשאלה [לפי זיכרוני אחר כמה שנים ביקש מכ"ק רבינו שיחזירו לו ה'ביכלאך']".

עד-כאן מדברי הרב חיטריק.

על 'ביכלאך' חסידות אלו אנו למדים מאגרות הרבי אליו:

בכ"ח אדר-ראשון תשי"ט (אגרות-קודש כרך ח"י עמ' רלג):

בהזדמנות זו אביע לו תודתי חמה שנתן לי האפשרות לעבור על הכתב-יד "בוך ויקרא", ומצורף בגליון בפני עצמו רשימת המאמרים שבו כבר נדפסו וכו' – להכרת תודה.

ושוב מודה לו הרבי (שם עמ' שכא) בי"א ניסן תשי"ט:

כאן מקום אתי לכפול תודתי על שהלוה לי הביכל השני, שמוחזר בפני עצמו, בצירוף רשימת המאמרים ומכתבים שבתוכו שעל-פי זכרוני כבר ראו אור הדפוס.

'חלקה' אצל הרבי

ועדיין לא למדנו דבר מיהו ר' אברהם יצחק זה. ובכן, נקדים פרטים נוספים:

בספר 'מקורי הרמב"ם לרש"ש' (רבי שמואל שטראשון ז"ל מווילנא, בעריכת הרב ר' צבי הרכבי הוצאת-הספרים הארץ-ישראלית (ירושלים תשי"ז), בסיום הקדמת המהדיר נאמר:

"ב"ה, ירושלים, שלהי תשט"ז. הוכן לדפוס בי"א שבט השתא, ביום ה'חלקא' של בני בכורי יהודה-ליב [יודן] יחי' אצל האדמו"ר מליובאוויץ שליט"א בברוקלין, במלאת לו שלש שנים".

ולפני-כן נאמר:

"מורי-חמי הגאון רבי ראובן כ"ץ שליט"א ומורי-ורבי הגאון רבי שלמה יוסף זוין שליט"א עודדוני להוציא לאור במהדורה חדשה ספר זה... רעיתי דינה תחי' עזרתני בהעתק החומר... ותשואת-חן לה".

הרב ד"ר צבי הרכבי תלמיד חכם ומהדיר ספרים, בן העיירה יקטרינוסלב, ביקר אצל הרבי בשנת תשט"ז עם רעייתו ובנו.

ביומן השלוחים לארץ-הקודש משנת תשט"ז הוא מופיע: יום כ"ג מנחם-אב ירושלים ת"ו: "גם בתו וחתנו (הרכבי) עם בנם (היה אצל אדמו"ר שליט"א על התגלחת שלו)...". ועוד היה בקשרים הדוקים עם הרבי במשך השנים. כמו כן פורסמו עשרות מכתבים של הרבי אליו (בסדרות 'אגרות קודש'; 'מקדש מלך' וב'התקשרות' קיץ תשנ"ט גליונות רנג-ד; רנו; ועוד)].

בכ"ב אייר תשט"ז כותב הרבי להרב דוד חנזין ('דוד עבדי' עמ' 396):

אתעניין לדעת מהנמסר מהשיחות פה בעת הבקור של בניו ובתו של הרב דפ"ת – שי' – כאן (מובן שלא באופן רשמי, וד"ל).

ספרי רבה של פתח-תקוה

חמיו – של הרכבי – רבי ראובן כ"ץ (תר"מ – תשכ"ד) למד כבר בגיל חמש-עשרה בישיבת החפץ-חיים בראדין. בשנת תרצ"ב עלה לארץ-הקודש שם נתמנה לרבה של פתח-תקווה וכיהן גם כחבר במועצת הרבנות הראשית; חיבר שו"ת 'דגל ראובן' (שלוש חלקים); 'דודאי ראובן' על התורה ועוד.

בא' בשבט תשט"ו כתב הרבי לרב דוד חנזין ('דוד עבדי' עמ' 388):

שמעתי שנדפסו מכבר פסקי-דין הרבנות של פתח תקוה (?) – ואם-כן הוא – בטח אפשרי שישלחו לספריה כאן את כל החוברות. ותשואות-חן על טרחתו בזה. דרך אגב גם ספרי הרב כץ שי' אין בספריה זו. – מובן שאפשר, אם רצוי, להחליפם בספרי הוצאת קה"ת.

הרב חנזין ביצע את המשימה ובח' בניסן באותה שנה (שם עמ' 389-388) כותב לו הרבי:

כן נתקבלו ספרי הרב דפתח-תקוה דגל ראובן ג' חלקים שערי ראובן וחוברת פסקי דין של כרך א' חוברת ב', ובטח יודיע אם הם נשלחו מהרב הנ"ל ואם לכתוב לו מכתב תודה או שכת"ר שלחם. ובכל-אופן תודה על טרחתו.

הפרט האחרון לא נתבהר דיו כי בט"ז מנחם-אב תשט"ז (דוד עבדי עמ' 398) כותב הרבי שוב לרב חנזין:

כנראה ממכתבו זה – הרב הנ"ל נתן לו בשעתו ספריו על מנת לשלחם לי ואם כן הוא לפלא גדול שלא הודיע על דבר זה עד עתה. ועל כל פנים עתה, מטובו להודיע ברור אם כן הוא.

שוב כותב הרבי בט"ז במנחם-אב תשט"ז לרב חנזין ('דוד עבדי' עמ' 398):

נתקבל מכתבו שכותב בו תוכן מה שדבר עמו הרב דפ"ת שי' על דבר עניין האניות, ולפלא שכנראה לא ענה לו על טענותיו. ומהנכון ביותר שיתראה עם חתנו של הרב – מר הרכבי שי', או עם הרב רש"י זוין שי' – שאצלם נמצאו העתק מכתבי לרבנים הראשים שי' בשאלה זו, ויקראם בשימת לב הראויה, ובהזדמנות הבאה – בודאי יוכל להסבירם להנ"ל. ובמילא תהיה לו גם הזדמנות להודיע תגובתו של הנ"ל וכו', כי ענין זה גובל לא רק בקידוש השבת אלא גם בקידוש השם בפרהסיא. ומאידך גיסא – לוחצים על הרבנים הנ"ל באופן הכי גדול וד"ל.

גם בימי חנוכה תשכ"ו כותב הרבי לרב חנזין ('דוד עבדי' עמ' 423):

בעתו כתבו ופנו וכו' להר"ר צבי שי' – הכבדוהו באמירת תודה, וכיוצא-בזה?

לרב ראובן כ"ץ היו שני בנים האחד, הרב שמעון הכהן כ"ץ, שימש חבר מועצת העיר פתח-תקווה והיה מפורסם כמתיר עגונות; בנושא זה התכתב עם הרבי שהשיב לו בין השאר – בראש חודש שבט תשל"ג (אגרות קודש כרך כח עמ' צד-ה), ובי"א כסלו תשל"ח (ספר השליחות, קה"ת תשמ"ז, עמ' 630). הבן השני, נשוא רשימתנו, הוא הפרופסור ר' אברהם יצחק כץ (קאטש), שנולד בפולין בא' באלול תרס"ח.

בגיל 17 הגיע לארצות-הברית. תקופה מסויימת לפני כן למד בישיבת הגאון רבי שמעון שקאפ. יסד את המחלקה ליהדות באוניברסיטת ניו-יורק; חיבר כ-12 ספרים והשתתף בעריכת יותר משלוש מאות מאמרים; סידר מיקרופילם של אלפי כתבי-יד ומסמכים נדירים של יודאיקה זמינה. נסע פעמים אחדות לברית-המועצות בשנים הראשונות – היה מפורסם מאד ומסתבר שהרבי ביקש לשמר את גחלת מורשת בית אבות שלו.

לגלות במושפעיו המאור שבנפשם

מן הראוי לחתום רשימה זו במכתבו האחרון של הרבי אליו משנת תשל"א המובא כאן בשלמותו:

ב"ה, ז' טבת, ה'תשל"א

ברוקלין, נ.י.

הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ כו'

ר' אברהם יצחק הכהן שי' המכונה פרופ' כץ

שלום וברכה!

לאחרי ההפסק הכי ארוך שלא קבלתי ממנו שום ידיעות בכלל ומפרסומיו בפרט – אשר בנוגע לידיעות אמנם דרשתי וקבלתי על-ידי ידידינו המשותפים, מה שאין כן בנוגע לפרסומיו – היתה לי הפתעה נעימה ביותר לקבל הספר גנזי משנה.

והנה נוסף על עצם הענין לגלות גנזי תורתנו, ומשנת תנאים במיוחד, יש בזה גם כן ענין דהתנאה לפניו במצוות, שיצא בהידור וכו'.

ואם בכל התקופות מצווים לקיים התנאה לפניו במצוות, על אחת כמה וכמה בתקופתנו שהחיצוניות תופסת בה מקום רב, ויש כמה שהדרך למשכם לדבר טוב – ואין טוב אלא מים חיים דתורתנו – הוא להתחיל ביופי החיצוני. ולדכוותי' דמר לא נצרך אריכות בהאמור.

ויהי רצון שימשיך בפרסום תורתם של ראשונים, ומענין לענין באותו ענין יהי רצון שיצליח לגלות באחרונים תורתם של ראשונים אשר השקיעו מנפשם ומהותם בתורה שלהם; כוונתי לגלות במושפעיו – מושפעיו באופן ישר וגם בעקיפין – את המאור שבנפשם, אשר בני בניהם הם של ראשונים כמלאכים ועד לאבותינו אברהם יצחק ויעקב, גילוי אשר יתבטא בחיי היום-יום [להוציא משיטת חוגים מסויימים במדינה זו אשר שלש פעמים (ימים) בשנה מוציאים ידי חובתם כל השנה], ועד למעשה בפועל.

בכבוד ובברכה,

מ. שניאורסאהן

נ.ב. ספר לקחתי ואשיבנו, אשר ימים אלו יצא לאור כרך ספר הערכים של חב"ד ונשלח לו בפ"ע. ובודאי יעניין את מר.


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)