שאלה: כאשר יש בבית-הכנסת חתן או בר-מצווה, האם עלייתם לתורה חשובה מזו של הכוהן?
תשובה: חז"ל תיקנו שכוהן עולה לתורה ראשון, אחריו לוי ואחריו ישראל. ומפני דרכי שלום תיקנו, באופן כללי, שלא יוכל למחול על כבודו, כדי שלא יבואו לריב על כך.
אולם בקהילות מסויימות היה מנהג קדמון למכור את העלייה הראשונה לתורה בספר בראשית, שהחשיבו אותה מאוד, תמורת נדבת 'שמן למאור' לבית-הכנסת למשך כל השנה. לפני יותר מחמש-מאות שנה דן המהרי"ק (רבי יוסף קולון) בשאלה מה לעשות אם הכוהנים אינם מוחלים על כבודם באותה שבת. מסקנתו היא שאף-על-פי-כן גדול כוח המנהג שתיקנוהו לכבוד התורה, ויעלה המנַדב, והכוהנים חייבים לצאת עד התחלת הברכה "אשר בחר בנו". ואפילו אם לא יצאו, יעלה.
יש דיון אם מסקנה זו היא רק באותו מקרה מיוחד. החת"ם-סופר ועוד פוסקים אסרו את ההרחבה הקיצונית של מקרה זה – מקום שרצו להנהיג בקביעות למכור את כל העליות למרבה במחיר, בלי התחשבות כלל בכוהנים ובלוויים.
נותרה בעיקר השאלה לעניין 'חיובים' מסויימים, כגון חתן ובר-מצווה, אם יש צורך בעליות הראשונות בעבורם. ברור שמלכתחילה יש לבקש מהכוהן לצאת החוצה עד התחלת הברכה, כאמור. יש הסוברים שאם הכוהן אינו מוחל, אין להעלות את ה'חיובים' במקומו. אפשר רק לארגן עוד מניין לקריאה (כאשר לפחות שישה מהנוכחים עדיין לא שמעו את קריאת התורה).
אולם רבים מן האחרונים סוברים שגם כאשר הכוהן אינו מוחל ואף אינו יוצא, אפשר להעלות את ה'חיובים' לתורה במקומו, מכיוון שהדבר ניכר שעושים זאת רק באופן חד-פעמי ואין בכך פגיעה בכבוד הכהונה (ועל-פי השמועה, כך הורה גם הרבי מליובאוויטש).
מקורות: גיטין נט,ב. שו"ע או"ח סי' קלה, סעיפים א-ה ונו"כ. שו"ת חתם סופר או"ח סימן כד. שו"ת אגרות משה או"ח ח"ב סי' לד. שו"ת יביע אומר ח"ו או"ח סו"ס כג, וש"נ. | 
זמנים נוספים
שקיעה: 16:36
זריחה: 6:28
