לפני שלושים שנה, בימי מלחמת שלום הגליל, היה יגאל הושיאר חייל צעיר בגולני, והימים האלה לא יישכחו מליבו: "בתחילת המלחמה הייתי בחפ"ק הסיירת שהגיע לבופור. כל מה שלמדנו בטירונות לא הכין אותנו למציאות הקשה. כשראיתי את החברים שנהרגו לידי ואת הפצועים הזועקים לעזרה, ביקשתי מהקב"ה שיציל אותי. הבטחתי שאם אנצל אחזור בתשובה. לא ידעתי מה זו חזרה בתשובה, אבל ביקשתי. בקשה של יהודי".
לא-אחת היה נתון בסכנת נפשות ממשית: "הייתי עם הסמח"ט, גבי אשכנזי, לימים הרמטכ"ל, באותו נגמ"ש. פתאום נורתה אלינו אש תופת. נשכבנו מיד על הקרקע, כדי שלא ניפגע מרסיסים. בעוד אנו שוכבים ומייחלים לנס, הביט בי אשכנזי ואמר: 'פחד זה דבר טבעי; אין חייל שאינו פוחד'".
משמעות החיים
לימים גילה את הדברים שזעק אז הרבי מליובאוויטש, על הצורך לסיים את המלחמה בהכרעה מהירה. "כמי שהיה שם, אני יכול לומר שדברי הרבי היו מדוייקים לגמרי", הוא אומר. "עשו חצי עבודה ונשארו תקועים בבוץ, תוך סיכון יום-יומי של החיילים. כל כניסה שלנו ללבנון הייתה כרוכה בסכנת נפשות של ממש".
שם, תחת האש, החלה נשמתו להתעורר, אך חלפו שנים עד שמימש את הבטחתו. זה קרה באוסטרליה. הושיאר, יליד קריית-גת, התחבר שם לחסידי חב"ד. כשחזר לארץ החל ללמוד בישיבה ולקיים מצוות. הוא הוקסם מאישיותו של הרבי והכין עליו סרט. "התגובות שקיבלתי גרמו לי להיכנס לעשייה הזאת", הוא אומר בחיוך, "ומאז הכול היסטוריה".
חלופה איכותית
לפני שמונה-עשרה שנה הקים הושיאר את חברת המדיה 'ניצוצות', ונעשה חלוץ סרטי היהדות. "מלכתחילה הייתי מאחל לכל הורה שילדיו יהיו שקועים בלימוד תורה בלבד, אבל אנו מוּדעים למציאות", הוא מסביר. "אנו מציעים חלופה של תכנים ראויים ונקיים, בהיקף של שלוש-מאות הפקות – מסיפורי צדיקים ועד סיכום פרקי גמרא בדרך עלילתית ומרתקת. אלה הפקות שמחזקות יראת-שמים ומידות טובות".
בשנה הבאה מתכונן הושיאר לפתוח מסגרת לימודים חדשה, 'אומנות ואמונה' שמה, שבה יכשיר את הדור הבא של שחקנים שומרי תורה ומצוות, ובעלי גישה ערכית.
תעשיית הצריבות לשיא
התסכול הגדול של יוצרים מסוגו נובע ממכת הצריבות. כתשעים אחוזים מהסרטים שהוא מפיק, שעליהם עמל צוות של צלמים, במאים, תסריטאים, כותבים ועוד – צרובים. "עשינו מחקר וגילינו שרק עשרה אחוזים מהציבור קונים דיסקים מקוריים, וכל השאר צורבים בעצמם או קונים ממי שצרבו. זה גזל ממש, והדבר מקשה מאוד לקיים את המפעל", הוא אומר בכאב.
"האם אנחנו שורדים? ממש לא. נשארנו יחידים מכל חברות ההפקה הדתיות והחרדיות, כי אנחנו רואים בזה שליחות שהיא מעבר להיבט הכלכלי, אבל קשה מאוד להתקיים", הוא מספר. מפעם לפעם הוא מקבל שיחות טלפון מאנשים שצרבו ומבקשים מחילה. "חייבים לחנך את הילדים והנוער שאסור לצרוב את פרי עמלו של הזולת. בסוף זה ישתלם לכולם", הוא מבקש.
חלוץ הפקות על טהרת הקודש. יגאל הושיאר
|
זמנים נוספים
שקיעה: 19:14
זריחה: 6:05
