קציצת הציפורניים בערב שבת ויום-טוב

בקשר לנכתב ב'התקשרות' (גיליון תסב, ב'לוח השבוע') בעניין: קציצת הציפורניים בערב יום-טוב שחל ביום ה'. ונכתב שם "הנזהרין שלא לקצץ ציפורניים ביום חמישי גם אם הוא ערב יו"ט, יעשו זאת היום". הנה, לכאורה, אין עניין להקדים ולקוצצן ביום ד' והוא על-פי מה שיתבאר לקמן.

דהנה כתב אדמו"ר הזקן (בסימן ר"ס ס"ב) "ויש מקפידין שלא ליטול ציפורניים ביום ה' מפני שהציפורניים מתחילין לחזור ולצמוח ביום ג' לגילוחן ואינם רוצים שיהיה זה בשבת", עכ"ל.

לא נתבאר כאן מהו הטעם לאסור בזה שמתחיל לגדול בשבת, ואפשר לומר בזה שני טעמים:

א) דזה שמתחיל לצמוח בשבת זהו כעין מלאכה שמתחילה להיעשות בשבת (וטעם זה מובא בפסקי תשובות שם הערה 10 בשם הט"ז. וצריך עיון על זה דהרי הפרמ"ג במשב"ז מביא הט"ז ולומד בו כטעם ב' וכדלקמן).

ב) ש"כיוון שקוצצין להסיר המותרות, אין זה מכבוד שבת ששוב באותו יום יתחילו לצמוח המותרות" (מחצה"ש שם).

והנה על-פי טעם הב' כתב הפרמ"ג (מ"ז סק"א) בשם הא"ר שכל-שכן שאין לקצוץ בימים שלפני זה, כיוון שכל-שכן שאין זה מכבוד השבת אם יתחיל לצמוח לפני השבת.

ועל-פי כל זה יש לדון בקשר לשאלה - מה הדין כשערב יום-טוב חל ביום ה'; האם יש לקצוץ הציפורניים ביום ה' או שיש עניין לקצוץ ביום ד'. ועל-פי הנ"ל נראה, שלפי טעם הב' ודאי שאין עניין לקצוץ ביום ד', ואדרבה זה יותר גרוע. ואולם אפילו לטעם הא' נראה לומר שאין עניין לקצוץ ביום ד' כיוון שנוסף על זה שטעם זה דחוק (וכמו שהקשה כאן הערוה"ש), הנה על-ידי זה שיקדים את זמן קציצת הציפורניים מחסיר מכבוד השבת שאינו קוצץ מה שיותר סמוך לשבת, וכמו שכתב אדמו"ר הזקן שם ש"מצווה לגלח הציפורניים בכל ערב שבת... יש נזהרין שלא לקצוץ אלא בערב שבת וערב יום-טוב (ולא כתב שאם זה ערב יום-טוב של גלויות שיקצוץ יום קודם) אבל בשאר הימים אין קוצצין כלל" עכ"ל. וכל זה הוא גם בערב יום-טוב כמו שכתוב בסי' תקכ"ט ס"ב).

ויש לומר שעניין זה הוא על-דרך מה שאדמו"ר הזקן השמיט האיסור שמובא בכמה פוסקים לקצוץ הציפורניים כשיום ו' חל בראש-חודש (למרות צוואת ר"י החסיד שלא לקצוץ בראש-חודש), כיוון שמצווה לקצוץ דווקא מה שיותר סמוך לשבת, ולכן גם אין צריך להקדים ליום ד' כשראש-חודש חל ביום ו' (וראה בכל זה בקיצור הלכות משו"ע אדה"ז הוספות לסי' רס' ובהערות צפת גיליון מד).

ועוד יש לומר שעל-פי מה שכתבו הפוסקים (ראה בכ"ז בשש"כ פמ"ב הערה ק"ס ובפסקי תשובות סר"ס אות ג', שו"ת 'אז נדברו' חי"ב ס"ד, 'ילקוט יוסף' סר"ס סוס"ק י"א) שאם ישנה סיבה כלשהי שלא יוכל לקצוץ הציפורניים ביום ו' (שלא יהיה לו זמן או שיום ו' הוא ראש-חודש) יכול להקדים ולקצוץ ביום ה', אם-כן, כל-שכן כאן שיום ו' הוא יום-טוב, ודאי שיכול לקצוץ הציפורניים ביום ה' ועדיין צריך עיון בכל זה למעשה.

שבתי פרידמן, עיה"ק צפת

הפסקה באמצע שמו"ת

לא הבנתי מה שנכתב ב'התקשרות' שאדה"ז אינו מביא בשולחן-ערוך שלא להפסיק באמצע שניים מקרא ואחד תרגום. ומהו זה שנאמר בסי' רפה ס"ו: "לגמור כל הפרשה שמו"ת ערב שבת... ושלא להפסיק כלל באמצע שמו"ת אפילו בדיבור".

בליקוטי סיפורים לרח"מ פרלוב (עמ' שמ) מובא על דבר ר"א מזעמבין, שאם נאלץ להפסיק - היה מתחיל שוב מההתחלה.

ובמקום אחר מובא בשם רש"ג, שבאמירה ללא הפסק הוא עניין אחר לגמרי, כמו "אור העולה על כולנה" כשמצטרפות אותיות לתיבה שלימה, מה שאין כן כשכל אות עומדת בפני-עצמה.

הרב יהושע מונדשיין, ירושלים

ניגונים בתפילה

בגיליון תנט עמ' 17 נכתב בהערת המערכת (***) שכאשר התפלל הרבי בעצמו לפני התיבה "שר ניגונים ב'לכה דודי' וב'א-ל אדון' רק לפעמים..." - הדברים נכתבו "מפי השמועה".

רבים העירו, שאיש אינו זוכר שהרבי ניגן אי-פעם ניגונים ב'לכה דודי', אך ב'א-ל אדון' זוכרים שהיו פעמים שניגן.

דיוק בעובדות

בדבר ההקפדה "לעגל פינות" בשמיכות, נדפס בגיליון תסא עמ' 17 שהקפיד ע"ז ר' אליעזר קפלן בישיבת תומכי-תמימים בליובאוויטש, וצ"ל: ר' אליעזר צ'עצ'ערסקער (שם משפחתו: דוואסקין); ולא היה זה בליובאוויטש עצמה, אלא באחד הסניפים שלה.