יוחנן: "אמרתי לעצמי: אני רוצה להיות חלק מזה"

פסח הוא החג המשפחתי ביותר, וליל-הסדר הוא גם זמן שהמאכלים שעל השולחן ממלאים תפקיד מרכזי. סיפורו המיוחד של יוחנן למביאסי, שבחג-הפסח הזה יכריז לראשונה "לשנה הבאה בירושלים" בירושלים עצמה, מתקשר היטב לשולחן הסדר על שני היבטיו הנזכרים – המשפחתי והקולינרי.

יוחנן (34) נולד באיטליה, בן למשפחה יהודית מתבוללת ודור חמישי לשפים מומחים. כשהתבגר החליט להמשיך את אומנות אבותיו ופנה לטבחות, בעוד אחיו הצעיר, פייר, פנה ללימודי רפואה. המשותף לשניהם, שהוריהם אפילו לא מלו אותם ושניהם לא ידעו דבר על יהדותם.

רוחניות באוכל

יוחנן למד טבחות בגרמניה, בבית-הספר הגדול באירופה ללימודי טבחות. לאחר שנעשה שף מקצועי, התגלגל בארצות אחדות, עד שיום אחד, לפני כחמש-עשרה שנה, החל לעבוד כשף ראשי באולם אירועים מפואר באנגליה. במקום עבודתו החדש הכיר את שליח חב"ד, שבין פעולותיו פיקח על הכשרות במקום. באמצעותו החל יוחנן להתוודע לכשרות, שהייתה זרה לו לחלוטין. מזה עברו לניהול שיחות-נפש ממושכות. כעבור זמן עבר יוחנן ברית-מילה.

הקשר עם השליח העמיק והלך, ושבת אחת הוזמן לסעוד על שולחנו. האווירה הקדושה סביב שולחן השבת נגעה בנים חבוי בנפשו של יוחנן: "זה הקסים אותי מאוד ונגע בנקודה היהודית שבי. פתאום קלטתי שסעודה ומזון יכולים להיות בעלי משמעות רוחנית. הבנתי שהאוכל הוא רק אמצעי לקירוב לבבות וליצירת אווירה של קדושה בתוך המשפחה היהודית. באותו רגע אמרתי לעצמי – אני רוצה להיות חלק מזה!".

הדילוג והאור

יוחנן החל לפצל את יומו בין אולם האירועים ובין התורה. מדי ערב חבש את ספסל ישיבת חב"ד בעיר. השלב הבא היה נסיעה לחצר הרבי מליובאוויטש. על המפגש הראשון עם הרבי מספר יוחנן: "זה היה לאחר תפילת ערבית. הרבי נשא דברי-תורה ולאחר מכן חילק לציבור שטרות לצדקה כ'שליחות-מצווה'. בית-המדרש היה מלא אלפי חסידים. הצפיפות הייתה קשה מאוד. חשתי שאני נמחץ. בהחלטה של רגע דילגתי מעל אחד השולחנות ופתאום אני עומד מול פניו המאירות של הרבי. הרבי חייך אליי חיוך טוב-לב ושם בידי דולר לצדקה. זה היה רגע בלתי-נשכח. חשבתי לעצמי כי זוהי תמצית סיפור חיי – תחושת המחנק, הדילוג והאור"...

עם השנים החל יוחנן לנהל חיי תורה ומצוות. הוא אף הצליח לסחוף אחריו את פייר אחיו (כעת דוד), קרדיולוג בכיר בס' תומס הוספיטל בלונדון, שגם הוא כיום יהודי שומר תורה ומצוות.

שפים כהלכה

לפני כמה חודשים עלה עם אשתו וששת ילדיו לירושלים. הוא עומד עתה בראש 'בית-ספר לאמנות הבישול הכשר' בשכונת בית-וגן. זה בית-הספר הראשון בסוגו, שבוגריו, רובם חרדים, יסיימוהו בעוד כחצי שנה כשבידיהם תעודת שף מקצועי וגם תעודת מפקח כשרות מוסמך.

"הרבי שלח את שליחיו לכל קצות תבל, לדבר אל כל יהודי ויהודי בשפתו ולעורר בו את הניצוץ היהודי שבתוכו. הדיבור עמי היה ב...שפת האוכל", אומר יוחנן בחיוך גדול.