חייו של יהודי צריכים להיות במגמה של עלייה מתמדת, עלייה מדרגה לדרגה, בבחינת "יֵלכו מחיִל אל חיִל". לעומת זה, בפרשת בהר אנחנו רואים כיוון הפוך לחלוטין – מגמה של ירידה מדרגה לדרגה, עד דרגה תחתונה ביותר.
הפרשה נפתחת בפסוק "וידבר ה' אל משה בהר סיני". נקודת ההתחלה היא מעמד הר סיני, מתן התורה. העם עמד אז במדרגה עילאית, שכן עוד קודם נתינת התורה נאמר "ויחן שם ישראל נגד ההר" – ויחן בלשון יחיד, כי הם התאחדו "כאיש אחד בלב אחד". במתן-התורה התעלו עד שאפילו בעלי-המום שבהם נרפאו, ועד שהיו "לפנים ממלאכי השרת".
מסלול של ירידות
ומכאן מתחילה מגמה של ירידה. תחילה מדובר על הכניסה לארץ-ישראל, שבה כבר אין "לחם מן השמים" אלא צריכים לעסוק בעבודת האדמה – "שש שנים תזרע שדך ושש שנים תזמור כרמך". אחר-כך מתואר עוד שלב, שבו עלולה להישאל השאלה "מה נאכל בשנה השביעית", כי היהודי מצד עצמו כבר אינו בטוח כל-כך שהפרנסה והשפע באים מלמעלה.
בהמשך הפרשה מתוארות עוד ירידות, מדרגה לדרגה, כפי שאומרים חז"ל שהפסוקים האלה מתארים מסלול של ירידה אצל האדם: בתחילה הוא נחשד על השביעית, ועונשו שימכור את מיטלטליו. אם לא חזר בו, ימכור את אחוזתו, ואחר-כך את ביתו, עד שהוא לוֹוה בריבית, ולבסוף אף מוכר את עצמו לעבד אצל גוי עובד עבודה זרה.
התכלית – להתגבר
אלא היא הנותנת: התכלית של מעמד הר סיני אינה בהישארות ליד הר סיני, בלי שיהיה לבני-ישראל קשר עם חיי העולם ועם ההתנהלות על-פי דרך הטבע. להפך, התכלית היא להיכנס ל'ארץ נושבת', שבה נדרשים להתנהג על-פי דרכי הטבע, המניחות מקום לתהליך הירידה המפורט בפרשתנו – ובכל-זאת יפעל יהודי, בעזרת הכוח שקיבל בהר סיני, כדי להתגבר על כל הקשיים וההסתרים.
גם הקשיים ואפשרויות הירידה נועדו לגרום עלייה. הקב"ה רוצה שיהודי ישיג דברים שלא כמתנת חינם (המכונה 'לחם בושה'), אלא דווקא מתוך עבודה. לשם כך ניתנה אפשרות של ירידה, עד הירידה הגדולה והחמורה ביותר, כדי שתעמוד לפני היהודי אפשרות של בחירה חופשית, והוא יבחר בטוב ובקדושה.
כוח להתרומם
זה הקשר בין תחילת הפרשה לסופה: גם כשיהודי עוסק בענייני הארץ והטבע, הוא מצוי "בהר סיני", ובעצם עומד מעל מגבלות העולם. ואפילו מי שלמרבה הצער הידרדר עד ש"נמכר לנכרי", ועלול לחשוב להתנהג כמוהו – אומרת לו התורה שהוא יהודי ואל לו לעשות כמעשה הנכרי.
הפרשה מסתיימת באמירה: "אני ה'", וכפי שמפרש רש"י: "נאמן לשלם שכר". אפילו יהודי שנמכר לנכרי מאיר בו שכר המצווה, שמבטא את האור האלוקי הבלתי-מוגבל, ויש לו הכוח להתרומם ממגבלות הטבע ולהתחבר עם הקב"ה.
(תורת מנחם כרך לו, עמ' 355. לקוטי שיחות כרך יז, עמ' 304, 311) |
זמנים נוספים
שקיעה: 19:13
זריחה: 6:07
