חב''ד כל הלב לכל אחד
לימוד יומי | חנות | הרשמה לאתר | צור קשר
זמנים נוספים שקיעה: 17:32 זריחה: 6:18 כ"ה בשבט התש"פ, 20/2/20
חפש במדור זה
אפשרויות מתקדמות
הודעות אחרונות בפורום

שאלות אחרונות לרב

(אתר האינטרנט של צעירי אגודת חב"ד - המרכז (ע"ר

קרצוף הנפש
מעשה שהיה

מדורים נוספים
שיחת השבוע גליון 1316 - כל המדורים ברצף
גל עכור של שנאת חרדים
יש חדש
בלי מחשבות זרות
קרבנות
קרבן אמיתי
פעולה ולא אנחה
קרצוף הנפש
בניסן עתידין ליגאל
התשובה שהביא האדמו"ר לעולם הבא
הלכות חודש ניסן

מי שהכיר את ר' זלמן שצ'רבינר כל ימות השנה, התקשה לזהות אותו ביום קצירת החיטים להכנת המצות השמורות. החסיד הזקן והמיושב, למדן עצום בתורת הנגלה, בקי בספרי קבלה וחסידות, ובעל צדקה גדול, היה קופץ ומנתר כנער צעיר, שטוף זיעה של מצווה ובידו מגל.

במרחק לא-רב מהעיירה ליובאוויטש שכנה אחוזת שצ'רבינה, שבה היו לר' זלמן שדות חיטה. מדי שנה בשנה היו אדמו"רי חב"ד באים אל שדותיו, להשתתף במעמד הקצירה. ר' זלמן ייחל ליום הזה, וכשבא הקיץ החל בהכנות לקראת הקציר.

קביעת יום הקציר הייתה תלויה במזג-האוויר. הדרישות היו שזה יהיה יום שטוף שמש, שקדמו לו שלושה ימים כאלה. בהתקרב הזמן היה ר' זלמן שולח עגלות לליובאוויטש, להביא אנשים שיתעסקו בקציר. עמם הביא גם אורחים, שרצו להשתתף במעמד הגדול.

הימים האלה היו לר' זלמן ימי חג. בליובאוויטש המתינו לבוא השליח המיוחד משצ'רבינה, שיודיע על יום הקציר. או-אז היה הרבי בכבודו ובעצמו יוצא לשם להשתתף בקציר.

המעמד היה מרגש ביותר. הנשים והילדים של משפחות היהודים בשצ'רבינה היו יוצאים לבושים חג, לצפות במעמד הקצירה. החסידים שעסקו בקציר לבשו בגד חסידי וחגרו אבנט, על-אף החום הכבד. על פני כול הייתה שפוכה נהרה של שמחת מצווה אמיתית, מהולה ברצינות ובתחושת אחריות גדולה.

לאחר מכן, כאשר התפללו תפילת מנחה, היה ר' זלמן מנעים בנעימות חג, ובסיום התפילה לא נחה דעתו עד שעשה שלושה 'גלגולים' חסידיים, כבשמחת-תורה...

ר' זלמן היה מביא את החיטים לליובאוויטש, ועכשיו ציפתה עוד עבודה רבה: ברירת החיטים, הצבת הריחיים, טחינת החיטים ועוד. על המלאכה הופקדו תלמידי ישיבת תומכי-תמימים, בהשגחת מנהל הישיבה, רבי יוסף-יצחק (הריי"צ), בנו של הרבי.

לא היה קל להתקבל לישיבת תומכי-תמימים המפורסמת. שתי ועדות היו מופקדות על קבלת תלמידים, האחת גלויה והשנייה חשאית. הוועדה הגלויה הייתה בוחנת את הבחור ומקבלת את קורות-חייו, והוועדה השנייה הייתה חוקרת את אישיותו הפנימית של הבחור: מידות טובות, יראת שמים ועדינות נפשית.

יום אחד בא בחור מוצלח וברוך כישרונות וביקש להתקבל לישיבה. הוא היה מצוייד בהמלצות שהעידו על היותו למדן ושקדן. מנהל הישיבה, בנו של הרבי, העביר את המלצות ועדות הקבלה לאביו, הרבי הרש"ב (רבי שלום-דובער).

הדוח של הוועדה הגלויה היה חיובי ביותר, שכן הבחור היה כישרוני ושקדן. לעומת זה, הוועדה החשאית ציינה כי הבחור חסַר עדינות ומידות טובות, וכי פניו נראות גסות ומגושמות. הרבי הרהר קלות ואמר לבנו: "בחור כזה עלינו לקבל, אך הוא זקוק ל'עיבוד'. צריך לטפל בו כראוי".

במשך החורף ערך רבי יוסף-יצחק סדר לימוד מיוחד בעבור הבחור. משגיחי הישיבה נצטוו להשגיח עליו השגחה מיוחדת. כאשר התקרבו ימי ניסן הורה הרבי לבנו להטיל על הבחור הזה את המלאכות הכבדות והקשות ביותר של טחינת החיטים ואפיית המצות, ואת עבודות ההכנה לחג-הפסח. הרבי הזהיר שהבחור לא ירגיש כי זו הוראה מ'גבוה'.

פקודת הרבי קוימה במילואה. בן הרבי מינה את הבחור לאחד מבוררי החיטים והמופקדים על טחינתן. במשך שבועיים ימים הבחור לא נח לרגע. לאחר מכן הוטלו עליו העבודות הקשות ביותר באפיית המצות, וגם באפיית מצות-המצווה בערב-פסח.

נוסף על כל אלה הוטל עליו לערוך בדיקת חמץ בכל רחבי בית-המדרש ובית-הכנסת. הוא סיים אותה קרוב לשלוש לפנות בוקר, ולמחרת בבוקר כבר היה עליו להתייצב בשעה שבע להכשרת התנור לאפיית מצות-המצווה.

כשהסתיימו כל ההכנות לחג קרא רבי יוסף-יצחק לבחור והורה לו ללמוד מאמר מסויים בחסידות, המדבר במעלת הפסח והמצות, ולהיות בקי בו. הוא הזמין אותו לבוא אליו למחרת, בבוקר החג הראשון של פסח, לפני התפילה, ואז ילמד עמו את המאמר.

זמן רב ללימוד לא עמד לרשות הבחור, שכן הועמס עליו עוד תפקיד קשה ואחראי בליל-הסדר – להיות 'ממונה'. באולם הישיבה הגדול היו ערוכים שולחנות ארוכים, ועל כל שולחן היה 'ממונה'. ובכן, מיודענו הבחור קיבל גם את תפקיד ה'ממונה', ועד לשעה שתיים אחר חצות היה עסוק בעבודה זו.

ובכל-זאת, למחרת בבוקר התייצב לפני מנהל הישיבה בשעה היעודה, וידע היטב את המאמר, דבר שהוכיח כי הבחור הפנים את דרישות החסידות וכי הוא תובע מעצמו מעל ומעבר.

כאשר סיפר זאת הבן לאביו הרבי, היה אביו שבע-רצון מאוד והגיב: "נטענו בעזרת השם אילן עושה פירות. אני מקווה שהוא יהיה למופת גם לאחרים. סוף-סוף יהיו ענפיו מרובים ויביאו הרבה פירות וגידולי-גידולים".

באחרון-של-פסח, בעת סעודת החג אצל תלמידי הישיבה, אמר הרבי לבנו, בהצביעו על הבחור האמור: "יוסף-יצחק! ראה פעולת זיעה של מצווה - הלוא הבחור קיבל פנים אחרות לגמרי; הגסות הוסרה ונראים פני אדם!".


   

     
תנאי שימוש ניהול מפה אודותינו כל הזכויות שמורות (תשס''ב 2002) צעירי אגודת חב''ד - המרכז (ע''ר)